Page 244 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 244

‫‪ 212‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫של הרמב"ם אנתח תוך השוואה אל השיטה הרווחת ביחס לטעמי מצוות‬
                                          ‫הטומאה והטהרה של ריה"ל‪.‬‬

          ‫משנת ריה"ל‪ :‬המוות כיסוד הטומאה‬

                             ‫הטהרה נועדה להרחיק מן המוות‬

‫בפרק השני‪ ,‬עמדנו על גישתו הריאליסטית של ריה"ל בספר הכוזרי כלפי‬
‫הטומאה‪ 5.‬הוא פותח את דבריו בטעם הטומאה בהיסוס מה‪" :‬וראוי לנו שלא‬
‫נשאף לנמק פגעים מעין אלה‪ .‬אולם לאחר שאני מתנצל וקובע שאין אני פוסק‬
‫שכך הדבר‪ ,‬אומר אני שמא [‪ ,"]...‬ומטעים את מיקודם של מרכיבי הטומאה‬
‫במוות‪ ,‬ש"המוות הוא הכיליון הגדול ביותר"‪ ,‬ועל יסודו אפשר להבין את‬
‫שאר הטומאות‪ .‬ככל שנפשו של האדם זכה יותר – הוא חש יותר במצב‬
‫ההפסד והכליון‪ ,‬כדבריו‪" :‬ואיננו משיג בהפסד הזה לרב דקותו אלא בעלי‬
‫הרוחות הדקות והנפשות החשובות‪ ,‬המשתדלות להידבק באלוהות והנבואה‬
‫או בחלומות האמיתיות והמראות הברורות"‪ .‬לפיכך‪ ,‬טומאת הצרעת יסודה‬
‫בעובדה שהאיבר המצורע "כמוהו כמת"‪ .‬את טומאת שכבת הזרע וטומאת‬
‫הזב‪ ,‬אפשר להבין כמוות של צורת חיים כשלא באה לידי מימוש ביצירת‬
‫אדם חי‪ .‬ריה"ל כותב שבדומה לזה‪" ,‬גם בדברים ׂשכליים אנו רואים תופעה‬
‫דומה" של נזק למי שמבקש זוך מחשבה‪ ,‬למרות שאינן קשורות לטומאה‪,‬‬
‫ומציין היבטים של הפרזה בתשוקות שבאכילה ובשתייה‪ ,‬שבחברת הנשים‪,‬‬

                                       ‫ושבישיבה בחברת לצים מזיקים‪.‬‬
‫טומאת המוות מדגישה במשנת ריה"ל את ההבדל בין הזרע לבין השתן‬
‫והצואה‪" :‬הזרע מטמא‪ ,‬אף שכולו רּוח; בעוד שאין מטמאים השתן‬
‫והצואה‪ ,‬שריחם והמראה שלהם מאוסים"‪ .‬בשתן ובצואה‪ ,‬אין פוטנציאל‬
‫שלא התממש‪ .‬מילגרום מחזק כיוון זה‪ ,‬באומרו שהצואה אינה קשורה בדבר‬
‫למוות‪ .‬אדרבא‪ ,‬היא חיונית לחיים‪ 6.‬זו עמדה משונה‪ ,‬הרי גם זרע ולידה‬

                                                        ‫חיוניים לחיים‪.‬‬
‫ואשר לצרעת הבגד והבית‪ ,‬מדובר בטומאה מיוחדת‪ ,‬מפני שהיא חלה על‬
‫דומם ולא על בעלי חיים‪ ,‬ואותה מסביר ריה"ל כמוות רוחני‪ ,‬כהסתלקות‬
‫רוח השכינה ה"מעניקה להם תכונה אלוהית ומקנה להם זוהר‪ ,‬יופי ואור‬

                          ‫בנפשותיהם‪ ,‬בגופיהם‪ ,‬בהופעתם ובמגוריהם"‪.‬‬
‫ומדוע הדבר קשור למקדש? לדעת ריה"ל‪" ,‬בשל עדינותה תופׂשים השחתה‬
‫מעין זאת רק בעלי רוח עדינה ונפש אצילה‪ ,‬המקושרת לאלוהות‪ ,‬לנבואה או‬
‫לחלום אמת ולדמיונות המתגשמים"‪ ,‬בדומה לדעה הריאליסטית‪ ,‬שהמוות‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249