Page 184 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪ 152‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫בימות משה רבנו‪ ,‬מקום הנבואה היה בקודש הקודשים‪ ,‬שבו ארון הברית‪,‬‬
‫שנאמר‪ְ" :‬ונֹו ַע ְד ִּתי ְלָך ָׁשם ְו ִדַּבְר ִּתי ִא ְּתָך ֵמ ַעל ַהַּכּ ֹפֶרת ִמֵּבין ְׁש ֵני ַהְּכֻר ִבים ֲאֶׁשר‬
‫ַעל ֲארֹון ָה ֵע ֻדת‪ֵ ,‬את ָּכל ֲאֶׁשר ֲא ַצ ֶּוה אֹו ְתָך ֶאל ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל" (שמות כה‪,‬כב)‪ .‬ייחודה‬
‫של נבואת משה היה שנעשתה בלא תיווכו של כוח מדמה‪ 181,‬והכרובים‬
‫שבמקדש היו מייצגיו של השכל‪ 182.‬בכל אופן‪ ,‬ברור שלא צורת הכרובים‬
‫מאפשרת את הנבואה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬צורת הכרובים שעל ארון‬
‫הברית באה לסייע להמון העם להעיד על קיומם של המלאכים‪ ,‬שכלים‬
‫נבדלים המתווכים בנבואה‪" ,‬לחיזוק ההאמנה ביסוד זה [הנבואה באמצעות‬
‫המלאכים]‪ ,‬ציווה יתעלה שיעשו על הארון צורת שני מלאכים‪ ,‬כדי שתתקבע‬
‫מציאות המלאכים בהאמנת ההמון‪ ,‬שהיא דעה נכונה‪ ,‬שנייה להאמנה‬
‫במציאות האלוה‪ ,‬והיא יסוד לנבואה ולתורה‪ ,‬ושוללת עבודה זרה כמו‬
‫שביארנו" (מו"נ ג‪,‬מה‪ ,)10‬ובעלייה לרגל היו מציגים בפני עולי הרגל את הארון‬
‫עם הכרובים‪ 183.‬מזאת עולה שהמטרה היא הכרת המון העם‪ ,‬לא עצם השגת‬

‫הנבואה‪.‬‬

‫הסנהדרין‬

‫במקדש‪ ,‬ישבה הסנהדרין הגדולה‪ ,‬בית המחוקקים הגדול של התורה‬
‫היהודית‪ֵּ" :‬בית ִּדין ַהָּגדֹול ֶׁשִּבירּוָׁש ַל ִים – ֵהם ִע ַּקר ּתֹוָרה ֶׁשְּב ַעל ֶּפה‪ְ ,‬ו ֵהם ַעּמּוד‬
‫ַההֹוָר ָאה‪ּ ,‬ו ֵמ ֶהם חֹק ּו ִמְׁשָּפט יֹו ֵצא ְל ָכל ִיְׂשָר ֵאל‪ַ ,‬ו ֲע ֵלי ֶהם ִה ְב ִטי ָחה‪ּ 184‬תֹוָרה‪,‬‬
‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ ' :‬על ִּפי ַהּתֹוָרה ֲאֶׁשר יֹורּוָך ְו ַעל ַהִּמְׁשָּפט ֲאֶׁשר יֹא ְמרּו ְלָך ַּת ֲעֶׂשה' (דברים‬
‫יז‪,‬יא) – זֹו ִמ ְצַות ֲעֵׂשה‪ְ .‬ו ָכל ַהַּמ ֲא ִמין ְּבמֹ�ׁש ֶ ה ַרֵּבנּו ּו ְבתֹוָרתֹו ַח ָּיב ִל ְסמְֹך ַמ ֲעֵׂשה‬
‫ַה ָּדת ֲא ֵלי ֶהם ּו ְל ִהּ ָׁש ֵען ֲע ֵלי ֶהם" (ממרים א‪,‬א)‪ .‬הסנהדרין‪ ,‬שישבו בה מיטב חכמי‬
‫העם‪ ,‬עסקה בעיקר בשאלות שנגעו בעיקר בהיבט הלאומי‪ ,‬תקנות לכל העם‬
‫וניהול ענייני המקדש‪ 185,‬ולאו דווקא כמקום עיון לכל אדם‪ .‬גם ההמונים‬
‫שעלו למקדש ברגל‪ ,‬באו לחזות בהיכל ובמעשיו‪ ,‬לא כדי ללמוד שיעור‬
‫עיוני‪ .‬ומי שהגיעו לערכאה המשפטית העליונה‪ ,‬הסנהדרין‪ ,‬עשו זאת לבירור‬
‫דין הלכתי חסר תקדים‪ ,‬ולא רק ללמד את עצמם‪ ,‬אלא לקבוע הלכה לכל‬

‫העם לדורות‪186.‬‬
‫המפגש של העם עם מושב הסנהדרין היה בעיקר בעלייה לרגל‪ ,‬ומטרתו לא‬
‫הייתה עיונית‪ .‬לפיכך‪ ,‬העיוורים למשל היו פטורים ממצוות העלייה לרגל‪,‬‬
‫כלשון הרמב"ם‪ְ" :‬ו ֶנ ֱא ַמר‪ְּ' :‬בבֹוא ָכל ִיְׂשָר ֵאל ֵלָראֹות' – ְּכֵׁשם ֶׁש ֵהם ָּב ִאין ְל ֵהָראֹות‬
‫ִל ְפ ֵני ה'‪ָּ ,‬כְך ֵהם ָּב ִאים ִלְראֹות ֲה ַדר ָק ְדׁשֹו ּו ֵבית ְׁש ִכי ָנתֹו‪ְ :‬להֹו ִציא סֹו ֵמא‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו‬
‫רֹו ֶאה; ֲא ִפּלּו ִנ ְס ֵמית ֵעינֹו ַא ַחת‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ֵאין ְר ִא ָּיתֹו ְׁש ֵל ָמה ְּגמּו ָרה" (חגיגה ב‪,‬א‪.)4‬‬
‫כך גם הטקס הגדול‪ 187,‬מעמד ַהק ֵהל‪ ,‬שהיה למעשה טקס לחידוש הברית עם‬
‫כל העם‪ ,‬נעשה במקדש‪ .‬והרמב"ם אומר בעניין מטרת בית המקדש בספר‬