Page 188 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 188

‫‪ 156‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫– ַנ ֲע ׂש ּו ָי ָדיו ׁ ְש ִנ ּי ֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַט ְּמ ִאין ֶאת ַה ְּתר ּו ָמה ְו ֶאת ַה ַּמ ׁ ְש ִקין [‪ְ ]...‬ולֹא ִ ּד ְב ֵרי‬
       ‫ּת ֹו ָרה ִּב ְל ַבד‪ֶ ,‬א ָּלא ָּכל ִּכ ְת ֵבי ַה ּ ֹק ֶד ׁש‪ֲ ,‬א ִפ ּל ּו ׁ ִשיר ַה ׁ ּ ִשי ִרים ְו ֹק ֶה ֶלת ׁ ֶש ֵהן‬

                      ‫ִ ּד ְב ֵרי ָח ְכ ָמה – ְמ ַט ְּמ ִאין ֶאת ַה ָּי ַד ִים‪( .‬שאר אבות הטומאות ט‪,‬ה‪-‬ו)‬

‫כלומר החלת הטומאה על הספרים‪ ,‬שהם מטמאים את התרומה‪ ,‬באה לוודא‬
‫שיקפיד האדם שלא להניח ספרי קודש ליד תרומה‪ ,‬כדי שלא יכרסמו אותם‬

                                                ‫העכברים (פה"מ זבים ה‪,‬יב)‪.‬‬
‫הפרק ברמב"ם עוסק גם בהחלת טומאה על ידי חכמים על מי שטבל או רחץ‬
‫את גופו במים שאובים‪ ,‬ולא במי מקווה – טומאה מיוחדת זו נועדה להעניק‬

                    ‫יחס מיוחד ומרומם למי המקווה לעומת מים שאובים‪.‬‬
‫דוגמה נוספת להחלת טומאה היא בשר רגיל‪ ,‬המכונה "בשר תאווה"‪ ,‬שהוא‬
‫לעצמו טהור‪ ,‬אבל מטמא את הקורבן בלבד‪ .‬הרמב"ם מטעים את טומאת‬
‫הבשר בסברה הגיונית‪ְ" :‬ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁשֹּלא ָּג ְזרּו ָע ָליו ֶאָּלא ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ְי ָעְרבּו ָה ָעם‬
‫אֹותֹו ִעם ְּבַׂשר ַהּ ֹק ֶדׁש‪ְ ,‬ו ָיבֹואּו ִל ְטעֹות ְו ִלְׁשּ ֹגג ּבֹו‪ִ ,‬וי ַדֶּמה ֶׁשָּבָׂשר ֶזה ֹחל‪ְ ,‬והּוא‬
‫ֹק ֶדׁש‪ְ ,‬ויֹא ְכ ֶלּנּו ְּב ֻט ְמ ָאה" (שאר אבות הטומאות‪,‬יא‪,‬ה)‪ .‬כלומר החלת הטומאה על‬

           ‫הבשר באה לשמור על יחס מבחין ומכבד כלפי בשר הקודש‪202.‬‬
‫המסקנה העולה מן ההלכות ברורה‪ :‬דווקא כדי לשמר יחס נשגב לדבר‬
‫מסוים‪ ,‬יש להחיל עליו גדרי טומאה וטהרה‪ .‬זו טעמה של החלת טומאה‬

                                                       ‫וטהרה במקדש‪.‬‬

               ‫תמיהה על מיקום הטעמים‬

‫ראוי לתת הדעת לעובדה שדווקא הטעמים המעשיים של הטהרה‪ ,‬כריחוק‬
‫מן המקדש‪ ,‬אינם נזכרים במשנה תורה‪ ,‬החיבור ההלכתי‪ ,‬אלא במורה‬
‫הנבוכים; ודווקא הטעמים המוסריים והרוחניים נזכרים במשנה תורה ולא‬

                                  ‫במורה הנבוכים‪ ,‬החיבור התיאולוגי‪203 .‬‬

                             ‫תמיהה דומה בין פרישות ל ִחברות‬

‫רביצקי‪ 204‬תמה תמיהה דומה על היחס בין היעד ההגותי לבין היעד המנהיגותי‬
‫בכתבי הרמב"ם‪ ,‬ושואל‪ :‬מדוע הייעוד האנושי מתואר דווקא במשנה תורה‪,‬‬
‫החיבור ההלכתי‪ ,‬הוא הכרת האמת‪ ,‬ההתבוננות והידיעה‪ ,‬ובזה גם נחתם‬

                              ‫הספר‪ .‬וזה לשון הההלכה האחרונה בספר‪:‬‬

       ‫ּו ְבא ֹות ֹו ַה ְ ּז ַמן [בימות המשיח] לֹא ִי ְה ֶיה ׁ ָשם לֹא ָר ָעב ְולֹא ִמ ְל ָח ָמה ְולֹא‬
       ‫ִק ְנ ָאה ְו ַת ֲחר ּות‪ֶ ׁ ,‬ש ַה ּט ֹו ָבה ִּת ְה ֶיה ֻמ ׁ ְש ַּפ ַעת ַה ְר ֵּבה‪ְ ,‬ו ָכל ַה ַּמ ֲע ַד ִּנים ְמצ ּו ִיין‬
   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193