Page 183 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 183

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪151‬‬

‫הגוף‪ ,‬בהתבוננות מעמיקה ובהשכל‪ ,‬בפרטיות ורחוק מן ההמון ומהמייתו‪,‬‬
‫לא הייתה יכולה להיעשות במקדש ההומה‪ ,‬הגועש‪ ,‬העשיר בצבעים‬

                                             ‫ובצלילים וריחות וטעמים‪.‬‬
‫למשה רבינו הייתה גישה אל ארון הברית בקודש הקודשים במשכן שבמדבר‪,‬‬
‫המקום שממנו הנבואה מתפרטת לדינים ולהלכות לכל העם‪ .‬אבל מדובר היה‬
‫במנהיג מיוחד בלבד‪ ,‬משה רבנו‪ ,‬שנבואתו ייחודית ושהיה גם מלך גם נביא‬
‫(בית הבחירה ו‪,‬יא)‪ .‬אחריו‪ ,‬ניטל התפקיד הנבואי מקודש הקודשים שבמשכן‪ ,‬ואת‬
‫מקומו תפסו שאילתות ממלכתיות מן 'האורים והתומים' ברוח הקודש של‬
‫הכוהן הגדול‪ ,‬אף אם לא היה נביא‪ 176.‬השאלות הללו היו בזיקה לדמויות‬
‫לאומיות או לעניינים לאומיים בלבד‪ ,‬ולא היה בהם מקום להתפתחות‬
‫אישית‪ ,‬בניגוד לחוויה שיצא נשכר ממנה כל מי שבא אל המקדש ברגל‪ .‬וזה‬

                                              ‫לשון הרמב"ם בעניין זה‪:‬‬

       ‫ְו ֵאין ִנ ׁ ְש ָא ִלין ָּב ֶהן ְל ֶה ְדי ֹוט ֶא ָּלא ַל ֶּמ ֶל ְך א ֹו ְל ֵבית ִ ּדין א ֹו ְל ִמי ׁ ֶש ּצֹ ֶר ְך ַה ִ ּצ ּב ּור‬
       ‫ּב ֹו‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ִל ְפ ֵני ֶא ְל ָע ָזר ַה ּכֹ ֵהן ַי ֲע ֹמד [ ְו ׁ ָש ַאל ל ֹו ְּב ִמ ׁ ְש ַּפט ָהא ּו ִרים ִל ְפ ֵני‬
       ‫ה' ַעל ִּפיו ֵי ְצא ּו ְו ַעל ִּפיו ָי ֹבא ּו‪ ,‬ה ּוא ְו ָכל ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל ִא ּת ֹו ְו ָכל ָה ֵע ָדה]"‬
       ‫(במדבר כז‪,‬כא)‪" :‬ה ּוא" – ֶזה ַה ֶּמ ֶל ְך‪ְ " ,‬ו ָכל ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל" – ֶזה ְמ ׁש ּו ַח ִמ ְל ָח ָמה‬
       ‫א ֹו ִמי ׁ ֶש ּ ֹצ ֶר ְך ַה ִ ּצ ּב ּור ִּב ׁ ְש ֵא ָלת ֹו‪ְ " ,‬ו ָכל ָה ֵע ָדה" – ֵא ּל ּו ֵּבית ִ ּדין ַה ָּגד ֹול‪( .‬כלי‬

                                                                      ‫המקדש והעובדים בו י‪,‬יב)‬

‫שאלות אלו נעשו בנוכחות הארון‪ ,‬אבל נראה שהארון לא מילא תפקיד פעיל‪,‬‬
‫זאת עשה רק החושן‪ ,‬שאף הוא תלוי ברוח הקודש שבכוהן הגדול‪ ,‬ובלשון‬
‫הרמב"ם‪ּ" :‬ו ִמ ָּיד רּו ַח ַהּקֹ ֶדׁש לֹו ֶבֶׁשת ֶאת ַהּכֹ ֵהן‪ּ ,‬ו ַמִּביט ַּבחֹ�ׁש ֶ ן‪ְ ,‬ורֹו ֶאה ְּב ַמְר ֶאה‬
‫ַהְּנבּו ָאה ' ֲע ֵלה' אֹו 'ֹלא ַּת ֲע ֶלה' ְּבאֹו ִתּיֹות ֶׁשּבֹו ְלטֹות ִמן ַהחֹ�ׁש ֶ ן ְּכ ֶנ ֶגד ָּפ ָניו"‪177.‬‬
‫"רוח הקודש" אינה נבואה אלא הכנה לנבואה (מו"נ ב‪,‬מה)‪ .‬אמנם הרמב"ם חוזר‬
‫על המונח "רוח הקודש" בהקשרים אלו ארבע פעמים‪ 178,‬אך הלשון הזאת‬
‫משמשת גם לגבי נבואת משה רבנו‪ 179.‬דווקא נראה שההבטה הפיזית תוך‬
‫כדי הנבואה‪ּ" ,‬ו ַמִּביט ַּב ֹח�ׁש ֶ ן ְורֹו ֶאה ְּב ַמְר ֶאה ַהְּנבּו ָאה"‪ ,‬והרמב"ם אומר במקום‬
‫אחר שבמצב של מראה הנבואה מושבתים החושים (מו"נ ב‪,‬מא)‪ ,‬ומכאן שאין‬
‫מדובר בנבואה במשמעותה הרגילה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬התפקיד הזה של האורים‬
‫והתומים לא היה בבית שני‪ ,‬וגם ארון הברית לא היה‪ ,‬אך מעמדו של המקדש‬
‫לא נתמעט עקב זאת‪ .‬הרמב"ם גם אינו מקדיש הלכות לתיאור בנייתו של‬
‫ארון הברית והכרובים‪ 180,‬אף על פי שהוא מתאר את בנייתם של כלים אחרים‬

                       ‫במקדש‪ :‬מנורת הזהב‪ ,‬השולחן‪ ,‬לחם הפנים ועוד‪.‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188