Page 186 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 186
154׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
קודם לפסוק "הוקר רגלך" שבמשלי ,פסוק דומהְּ " ,ד ַבׁש ָמ ָצא ָת ֱא ֹכל ַּד ֶּיָּך
ֶּפן ִּתְׂשָּב ֶעּנּו ַו ֲה ֵקאתֹו" ,שהרמב"ם עוסק בו במורה הנבוכים (א,לב ,)4ומדגיש
את חשיבותה של יכולת האדם לדעת לעצור במקום שיש ספק במהלך
חקירה עדינה ,ולא להתקדם מתוך להט שאין האדם מסוגל להכיל אותו.
הרמב"ם מביא את הפסוק הממשיל את הדבר לדבש ,ומתפעל מן המשל,
ואומר "מה נפלא המשל הזה!" ,המדמה את החוכמה לדבש ואת הלימוד
לאכילה .הדבש הוא המאכל המהנה ביותר ,אך הפרזה באכילתו מביאה לא
רק להפסקת האכילה ,אלא להקאת כל מה שנאכל ,ובלשונו" :וכאילו הוא
אומר שטבע ההשגה הזו ,על אף נכבדותה וגדולתה והשלמות שיש בה ,אם
לא יעצרו בה בגבולה וילכו בו בזהירות ,ייהפך הדבר לחסרון" .הדברים
מזכירים מאוד את ענייננו ,שההרחקה מן המקדש באה לשמור על ריגוש,
מפני שההרגל מביא לידי טשטוש ,וראוי שישמור האדם על איזון נפשי נכון.
בהמשך הפרק ,הרמב"ם מביא כמה פסוקים להמחשת השימוש בהנחיה
הזאת ,ובהם" :ולכך רמז בדבריו 'ְׁשמֹר ַר ְג ְלָך ַּכ ֲאֶׁשר ֵּת ֵלְך ֶאל ֵּבית ָה ֱאֹל ִהים
[ ְו ָקרֹוב ִלְׁש ֹמ ַעִ ,מ ֵּתת ַהְּכ ִסי ִלים ָז ַבח ִּכי ֵאי ָנם יֹו ְד ִעים ַל ֲעׂשֹות ָרע]' (קהלת ד,יז)".
מפרשי הרמב"ם לא נתנו את דעתם לפסוק הזה 192,שניתן להבין אותו עם
עמידה על משמעות המונח "רגל" במורה הנבוכים (א,כח ,)1דהיינו 'סיבה'.
כלומר הקפד על הקדמותיך ,סיבותיך ,בדרכך להבנת האלוהים ,ודע לצעוד
באיטיות ולעצור .אך נראה יותר שהרמב"ם רומז בדבריו למה שהוא עתיד
לפתוח בו בטעמי הטהרה ,שקרבה רבה מדי למקדש עלולה לטשטש את
היחס העדין והרגישות כלפיו.
לפי חיבתן היא טומאתן
טעמו של הרמב"ם עולה גם מן המשנה במסכת ידיים שבסדר טהרות שעולה
ממנה הבחנה ברורה המתבררת מדיון בין שני זרמים ביהדות בית שני,
הצדוקים 193,והזרם המרכזי ,הפרושים:
אומרים צדוקים :קובלין אנו עליכם פרושים ,שאתם אומרים :כתבי הקודש
מטמאין את הידיים ,וספרי ה ֵמי ָר ס [=הומרוס] אינו מטמא את הידיים.
אמר רבי יוחנן בן זכאי :וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד?! הרי הם
[=הפרושים] אומרים :עצמות חמור טהורים ,ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים.
אמרו לו :לפי חיבתן היא טומאתן; שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו
תרוודות.
אמר להם :אף כתבי הקודש – לפי חיבתן היא טומאתן וספרי הומריס
[=הומרוס] ,שאינן חביבין ,אינן מטמאין את הידיים( .משנה ,ידיים ,ד,ו)
