Page 190 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 190

‫‪ 158‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

                                       ‫הטהרה להמון ולחכמים‬

‫יסודה של תשובה זו הוא בהבחנה בין קהל היעד של החיבורים‪ .‬על אף‬
‫מגבלותיה כשיטה מוחלטת‪ ,‬היא עשויה לשמש אותנו גם לענייננו‪ .‬מצוידים‬
‫בהבחנה זו‪ ,‬נוכל לומר שהטעמים מציגים מתח בין קהל היעד של הספרים‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬בספרי ההלכה‪ ,‬הטהרה מוצגת כבעלת ערך מעודד‪ :‬היא מביאה‬
‫לרוח הקודש‪ ,‬להידמות לשכינה‪ ,‬והיא מייצגת קבוצה מובדלת ומובחרת של‬
‫חברים שומרי טהרה‪ ,‬הסוללים יחד דרך אל מעמדו הנשגב של האדם בתחום‬
‫הרוחני והעיוני‪ .‬מנגד‪ ,‬בספר ההגותי‪ ,‬הטהרה מוצגת כבעלת ערך מסייג‬
‫דווקא‪ ,‬שמטרתה להרחיק את האדם מן המקדש‪ ,‬גם אם הדבר מביא באופן‬
‫פרדוקסלי לתחושת הערכה למקדש‪ ,‬הרי שבאמת אין לה ערך כשלעצמה‬

                ‫כמו התבונה‪ ,‬והתחום שהיא פועלת בו הוא רגשי‪-‬חווייתי‪.‬‬
‫בעיני המון העם‪ ,‬המקדש הוא פסגת החוויה שיכלו להגיע אליה‪ ,‬ואף היו‬
‫מחויבים בכך‪ .‬הטהרה ככרטיס כניסה למקדש הייתה תהליך חריג מיוחד‬
‫וממוקד‪ ,‬הן במקום הן במועדו ובמשכו‪ ,‬שהבאים למקדש היו חייבים לעמוד‬
‫במגבלותיו‪ .‬משום כך‪ ,‬נתפסה הטהרה כדבר נשגב‪ ,‬כדרך מיוחדת שאין הכול‬
‫יכולים לעמוד בה‪ ,‬ורק מעטים צריכים להיות דמויות מופת להמון‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬באו ההדרכות לטהרה כסולם לרוח הקודש וכאמצעי לפרישות‪ .‬אבל‬
‫החכמים שספר מורה הנבוכים מיועד להם ראויים להכיר את אופיו החושי‬
‫של המקדש‪ ,‬ולהסתייג מקרבה תמידית ושגרתית המבטלת את הריחוק‬

                                                          ‫הנדרש ממנו‪.‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195