Page 193 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 193
קרפפ :הרהטה תא תואשונה תפומה תויומד ידיקפת ׀ 161
גם גזרו על הכוהנים שלא לצאת לחוצה לארץ פרט לדבר מצווה בגלל
"טומאת ארץ העמים" ,שהיא טומאה מתקנת חכמים ,שגזרו על היציאה
לחוץ לארץ בגלל טומאת המת המצויה שם (אבל ג,יג-יד) .ומן התורה אסור
לכוהן להיטמא למת ,אף אם הוא כבר טמא למת אחר ,שכל אימת שהוא
נוגע במת ,הוא עובר על איסור בפני עצמו 3.איסור זה קיים גם היום ,אף על
פי שבית המקדש אינו קיים .הלכה זו יכולה להוביל למחשבה שיש בכוהן
קדושה אימננטית .ואכן ,כפי שאראה להלן ,היו מי שסברו כן ,אך הרמב"ם
אינו סבור כן.
הטהרה ‑ זמינות לשירות במקדש
בספר המצוות במצוות הכוהן להיטמא לקרוביו המתים (עשה לז) ,מטעים
הרמב"ם את דרישת התורה מן הכוהנים שלא להיטמא למת ,לא בגלל
"קדושתם" האימננטית ,אלא בגלל התדמית הציבורית לשמור על כבוד
וריחוק" ,שמנעם הכתוב מלהתטמא למת בלבד ,כבוד להם ,והתיר להם
להיטמא לקרובים" .במורה הנבוכים בפרק העוסק בטעמי הטהרה הרמב"ם
מטעים את המצווה בגלל הצורך שיהיו זמינים לעבודה במקדש:
כיוון שאי-אפשר להיטהר מטומאת מת אלא אחרי שבעה ימים ,וצריך
גם שיימצא אפר פרה; והיה צורך בכהנים תמיד שייכנסו אל המקדש
להקריב ‑ לכן אסר על כל כהן טומאת מת דווקא ,פרט להכרח גדול
הקשה על הטבע (האנושי) ,כלומר להימנע ממגע עם ההורים והבנים
והאחים .בשל גודל הצורך שכהן גדול יהיה במקדש תמיד ,משום
שנאמר [על הציץ]ְ " :ו ָה ָיה ַעל ִמ ְצח ֹו ָּת ִמיד" (שמות כח,לח) ,נאסרה עליו
טומאה למת לגמרי ,אפילו לאותם קרובים.
הלא תתבונן כיצד לא כלל באיסור הזה את הנשיםְּ '" :ב ֵני ַא ֲה ֹרן' (ויקרא
כא,א) ‑ ולא בנות אהרן" (בבלי יבמות פה,א ועוד; משנה תורה אבל ג,יא) ,משום שאין
צורך בנשים בהקרבה( .מו"נ ג,מז)1
דרישת הזמינות של הכוהנים להיות מוכנים למקדש היא שהביאה לאסור
עליהם את טומאת המת ,מפני שטהרת המת נמשכת שבעה ימים ,וכוללת
הזאה באפר הפרה ביום השלישי וביום השביעי .וזה לשון המשפט" :והיה
צורך בכהנים תמיד שייכנסו אל המקדש להקריב" .המשפט מעורר את
השאלה :הרי הכוהנים לא עבדו תמיד אלא בתורנויות ,הנקראות "משמרות"
כבר בזמן משה 4,ואף נמנעה העבודה מכוהן שרצה לעבוד שלא במשמר
