Page 194 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 194
162׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
שלו .אפשר להבין זאת ,שבזמנו של משה ,עקב מיעוט הכוהנים ,נקבעו
שמונה משמרות ,וכל כוהן היה משרת במקדש לכל היותר אחת לשמונה
ימים ,ודבר זה אינו מאפשר לו להיטמא .דרישה זו נשארה קבועה ,אף על
פי ש ְל ָימים ,בימי שמואל ודויד ,גדל מספרם של הכוהנים ,והם חולקו ל24-
משמרות ,ובכל שבוע שירתה משפחה אחת ,ובכל יום שירת בית אב אחד,
ונמצא שכל כוהן שירת רק פעמיים בשנה ,והיה מוזמן לשרת גם בשלושת
הרגלים .אמנם נראה שהסברו של הרמב"ם הוא :הכוהנים נדרשו כקבוצה
להיות זמינים ,אולי כעתודה ,אבל בעיקר כייעוד סמלי של ייצוג הנוגע לכל
אחד ואחד מהם.
הצורך להיות זמין מפורשת יותר ותובענית יותר בכוהן הגדול .הציץ
שהונח על ראש הכוהן הגדול היה חלק מבגדיו במקדש ,ורק בהיות הציץ
על ראשו ,כיפר על חלק מעבירות טומאת המקדש וקודשיו ,כלומר על
טמא שנכנס למקדש או אכל קורבן 5.בגלל התכונה הזאת ,אסור היה
לכוהן הגדול לצאת מן המקדש במשך היוםּ" ,ו ְכבֹודֹו ְו ִת ְפ ַאְרּתֹו ֶׁש ִּי ְה ֶיה
יֹוֵׁשב ַּבִּמ ְק ָּדׁש ָּכל ַהּיֹוםְ ,וֹלא ֵי ֵצא ֶאָּלא ְל ֵביתֹו ִּב ְל ַבד ַּבַּל ְי ָלה אֹו ָׁש ָעה ַא ַחת
אֹו ְׁש ַּת ִים ַּבּיֹוםְ .ו ִי ְה ֶיה ֵּביתֹו ִּבירּוָׁש ַל ִיםְ ,ו ֵאינֹו ָזז ִמׁ ָּשם" (כלי המקדש והעובדים בו
ה,ז) ,ולכן נאסר עליו להיטמא .אין כאן משמעות מיסטית אלא תפקודית6.
משמע שבמובן האימננטי ,אין תוספת "טהרה" לכוהן הגדול בעובדה
שאינו נטמא אפילו לאביו ולאמו.
תוספת כבוד לכוהנים בשל ייעודם לתפקיד
לא תוספת טהרה יש כאן ,אלא תוספת כבוד ,כפי שראינו במצוות ספר
המצוות ,רק מתוך היחס האנושי למי שמייצג פרישות וקדושה .תפקידם
של הכוהנים הוא המחייב יחס של כבוד כלפיהם ,וכבוד זה המופיע
במצוות הטומאה לקרובים בספר המצוות ,מופיע באופן כללי במצוות מתן
כבוד לכהנים:
הציווי שנצטווינו לגדל [=להחשיב] זרע אהרון ולכבדם ולרוממם,
ונחשיבם במעלת הקדושה 7והכבוד :ואפילו יסרבו לכך ‑ לא נשמע
להם .כל זה לשם כבוד לה' יתעלה ,כיון שלקחם לעבודתו והקרבת
קורבנותיו.
והוא אמרוְ " :ו ִק ַ ּד ׁ ְש ּת ֹו ִּכי ֶאת ֶל ֶחם ֱאלֹ ֶהי ָך ה ּוא ַמ ְק ִריב ָק ֹד ׁש ִי ְה ֶיה ָּל ְך [ ִּכי
ָקד ֹו ׁש ֲא ִני ה' ְמ ַק ִ ּד ׁ ְש ֶכם]" (ויקרא כא,ח) .ובא הפירושְ " :ו ִק ַ ּד ׁ ְש ּת ֹו" ‑ "לכל
דבר שבקדושה :לפתוח ראשון [בתורה] ,ולברך ראשון ,לטול מנה
יפה ראשון".
