Page 178 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 178

‫‪ 146‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫ראוי לשים לב לפסוק המקיש בין הזבחים לבין לחם אונים‪ ,‬כלומר‬
‫לחמם של האבלים‪ 163,‬לא רק מפני שמשתקפת בו לא רק המרה של‬
‫שמחה בעצבות‪ ,‬אלא גם של טהרה בטומאת המת‪ 164.‬לכן‪ ,‬מי ש"לחמם‬
‫לנפשם"‪ ,‬ייחשבו זבחיהם כאילו הם נאכלים בטומאה‪ ,‬מפני שאין בהם‬
‫היחד המזמין‪ .‬והדברים נשנים במפורש גם שלא בזיקה למקדש‪ ,‬בהלכות‬
‫העוסקות בשמחת הימים הטובים‪ַ " :‬ח ָּיב ָא ָדם ִל ְהיֹות ָּב ֶהן ָׂש ֵמ ַח ְוטֹוב ֵלב‪,‬‬
‫הּוא ּו ָב ָניו ְו ִאְׁשּתֹו ּו ְב ֵני ֵּביתֹו ְו ָכל ַהִּנ ְלִוים ָע ָליו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ' :‬וָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחֶּגָך‪ַ  ‬א ָּתה‬
‫ּו ִב ְנָך ּו ִב ֶּתָך ְו ַע ְב ְּדָך ַו ֲא ָמ ֶתָך' (דברים טז‪,‬יד)" (שביתת יום טוב ו‪,‬יז‪-‬יח)‪ .‬והרמב"ם מבהיר‬
‫כי אף על פי שהפסוק מדבר על קורבן שלמים בירושלים‪ ,‬היסוד החשוב‬
‫במצווה הוא‪ִ " :‬לְׂשמֹ ַח הּוא ּו ָב ָניו ּו ְב ֵני ֵּביתֹו‪ָּ ,‬כל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ָּבָראּוי לֹו"‪.‬‬
‫וכאן באה אזהרתו של הרמב"ם בצירוף הפסוק המשווה בין הטומאה לבין‬

                                                      ‫הפירוד החברתי‪:‬‬

       ‫ּו ְכ ׁ ֶשה ּוא א ֹו ֵכל ְו ׁש ֹו ֶתה – ַח ָּיב ְל ַה ֲא ִכיל ַל ֵּגר ַל ָּית ֹום ְו ָל ַא ְל ָמ ָנה ִעם ׁ ְש ָאר‬
       ‫ָה ֲע ִנִ ּיים ָה ֲא ֵמ ָל ִלים‪ֲ .‬א ָבל ִמי ׁ ֶש ּנ ֹו ֵעל ַ ּד ְלת ֹות ֲח ֵצר ֹו‪ְ ,‬וא ֹו ֵכל ְו ׁש ֹו ֶתה ה ּוא ּו ָב ָניו‬
       ‫ְו ִא ׁ ְש ּת ֹו‪ְ ,‬ו ֵאינ ֹו ַמ ֲא ִכיל ּו ַמ ׁ ְש ֶקה ַל ֲע ִנִ ּיים ּו ְל ָמ ֵרי ֶנ ֶפ ׁש – ֵאין ז ֹו ִ ׂש ְמ ַחת ִמ ְצ ָוה‬
       ‫ֶא ָּלא ִ ׂש ְמ ַחת ְּכ ֵרס ֹו‪ְ .‬ו ַעל ֵא ּל ּו ֶנ ֱא ַמר‪ִ " :‬ז ְב ֵחי ֶהם ְּכ ֶל ֶחם א ֹו ִנים ָל ֶהם‪ָּ ,‬כל‬
       ‫ֹא ְכ ָליו ִי ַּט ָּמא ּו‪ִּ ,‬כי ַל ְח ָמם ְל ַנ ְפ ׁ ָשם" (הושע ט‪,‬ד)‪ְ ,‬ו ִ ׂש ְמ ָחה ָּכז ֹו – ָקל ֹון ִהיא‬
       ‫ָל ֶהם‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ֵז ִרי ִתי ֶפ ֶר ׁש [=זבל‪ ,‬צואת בעלי חיים] ַעל ְּפ ֵני ֶכם‪ֶּ ,‬פ ֶר ׁש‬

                                          ‫ַח ֵּגי ֶכם [=קורבנות החג שלכם]" (מלאכי ב‪,‬ג)‪.‬‬

‫הצורך ביחד חברתי ובדאגה למצוקת האומללים משתקפת גם ביום פורים‪,‬‬
‫שאינו מן התורה אלא מתקנת חכמים‪ ,‬ואף אינו במקדש‪ ,‬שהרמב"ם מציין בו‬

          ‫אף את ההידמות לשכינה‪ ,‬לדאוג לאומללים‪ ,‬כשם שה' עושה‪165.‬‬
‫על המשמעויות הפוליטיות‪-‬מדיניות‪ ,‬הרמב"ם אומר‪ ,‬בהטעימו את מצוות‬

                                                         ‫העלייה לרגל‪:‬‬

       ‫אשר לתועלתה של העלייה לרגל – טעמה ידוע‪ ,‬בשל התחדשות‬
       ‫התורה המושגת מן ההתכנסות הזאת על ידי אותה היפעלות‪ ,‬והאחווה‬
       ‫בין בני האדם‪ .‬ובפרט מצות "הקהל" שטעמה התבאר‪ְ " :‬ל ַמ ַען ִי ׁ ְש ְמע ּו‬
       ‫[ ּו ְל ַמ ַען ִי ְל ְמד ּו ְו ָי ְרא ּו ֶאת ה' ֱאלֹ ֵהי ֶכם‪ְ ,‬ו ׁ ָש ְמר ּו ַל ֲע ׂש ֹות ֶאת ָּכל ִ ּד ְב ֵרי ַה ּת ֹו ָרה‬
       ‫ַה ֹּזאת]" (דברים לא‪,‬יב)‪[ .‬ובעלייה לרגל יש להעלות את המעשרות]‪ ]...[ .‬וכך‬
       ‫בהכרח ייתנו ממנו צדקה‪ .‬הוא זירז לתת צדקה בחגים ואמר‪ְ " :‬ו ָ ׂש ַמ ְח ָּת‬
       ‫ְּב ַח ֶּג ָך ַא ָּתה ּו ִב ְנ ָך ּו ִב ֶּת ָך [ ְו ַע ְב ְ ּד ָך ַו ֲא ָמ ֶת ָך] ְו ַה ֵּל ִוי ְו ַה ֵּגר ְו ַה ָּית ֹום ְו ָה ַא ְל ָמ ָנה"‬

                                                                 ‫(שם טז‪,‬יד)‪( .‬מו"נ ג‪,‬מו‪)29‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183