Page 174 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 174

‫‪ 142‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫את הלכות טומאה וטהרה‪ ,‬והקפידו על הטהרה בדברים הדורשים טהרה‪148.‬‬
‫האנשים הללו היו נאמנים לשמירה על הטהרה‪ ,‬כלומר שניתן לסמוך על‬
‫הכרעתם שדבר מסוים הוא טהור‪ ,‬אף על פי שייתכן שהם עצמם לא הקפידו‬
‫על אכילת חולין בטהרה‪ 149.‬נמצא שהרמב"ם סבור שהפרושים הם חלק‬

                                   ‫מקבוצה גדולה יותר‪ ,‬מעמד החברים‪.‬‬
‫הרמב"ם מטעים בפירוש המשנה את המונח "חברים"‪ ,‬תוך הדגשת המרכיב‬

                                                         ‫החברתי שבו‪:‬‬

       ‫חבר – קורין לכל תלמיד חכמים‪ .‬וכן קורין לתלמידי חכמים "חברים"‪.‬‬
       ‫וקראום בשם זה מפני שחברותם זה לזה היא החברות האמיתית מפני‬
       ‫שהיא לשם שמים‪ .‬ואמרו כאן להיות חבר‪ ,‬רצה לומר‪ :‬שיהיה נאמן על‬

                                                 ‫הטומאות והטהרות‪( .‬פה"מ דמאי ב‪,‬ג)‬

‫הדברים כאן מתחברים לניתוח האריסטוטלי שמביא הרמב"ם בזיקה להנחיה‬
‫המשנאית‪" :‬קנה לך חבר"‪ 150.‬בפירוש המשנה‪ ,‬הרמב"ם מבחין בין שלושה‬
‫מיני חברים‪ :‬חבר תועלת‪ ,‬חבר נחת‪ ,‬חבר מעלה‪ .‬חבר התועלת "כחברות‬
‫שני השותפים‪ ,‬וחברות המלך וחייליו"‪ ,‬שהוא שיתוף פעולה הדדי להשגת‬
‫מטרות כלכליות או פוליטיות‪ ,‬ובכללו אחוות לוחמים‪ .‬חבר הנחת מתחלק‬
‫לשתי קבוצות משנה‪ :‬חבר הנאה‪" ,‬כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה";‬
‫וחבר ביטחון‪" ,‬שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו‪ ,‬לא ישמר ממנו לא‬
‫במעשה ולא בדיבור‪ ,‬ויגלה לו כל ענייניו‪ ,‬הנאה מהם והמגונה‪ ,‬מבלי חשש‬
‫ממנו שישיגהו בכל זה חסרון‪ ,‬לא אצלו ולא אצל זולתו"‪ ,‬כלומר חבר של‬
‫אמת‪ .‬ונראים הדברים‪ ,‬כמו שכבר הבחין מלמד‪ 151,‬שמדובר בסיפוק צרכים‬
‫מיניים או פסיכולוגיים‪ ,‬המועילה רק לאחד מן הצדדים‪ .‬הן חבר התועלת הן‬
‫חבר הנחת מייצגים קשר תועלתני לצרכים שאינם מהותיים לאדם‪ ,‬אף על פי‬
‫שהם חשובים‪ .‬לעומתם‪ ,‬החברות מן המין השלישי‪ ,‬חבר המעלה‪ ,‬היא לדעת‬
‫הרמב"ם הקשר האנושי האידיאלי‪" :‬שתהיה תאוות שניהם וכוונתם למטרה‬
‫אחת‪ ,‬והיא הטוב‪ ,‬וירצה כל אחד להיעזר בחברו בהגיע הטוב ההוא לשניהם‬
‫יחד"‪ .‬רק על קשר מסוג זה‪ ,‬נאמר במשנה‪" :‬וקנה לך חבר"‪ .‬המין הזה של‬
‫חברות אינו מיועד לסיפוק צרכיו של אחד מן הצדדים או אף לסיפוק צרכים‬
‫הדדיים‪ .‬אין מדובר כאן על הטוב במובנו המוסרי‪-‬החברתי‪ ,‬לעשות מעשים‬
‫טובים‪ ,‬אלא בשאיפה הגדולה ביותר של האדם‪ ,‬ששני הצדדים בה שותפים‬
‫במטרה נשגבת משניהם יחד‪ .‬אין מדובר בחבר של אמת‪ ,‬כמו חבר הביטחון‬

                                     ‫שהגדיר הרמב"ם‪ ,‬אלא חבר לאמת‪.‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179