Page 176 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 176
144׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
ופותח לו בקבוק יין ,כשברגיל מגעו של עם הארץ מטמא את בקבוק היין,
אבל בזמן הרגל יכולים החבר ועם הארץ לאכול את המאכל הקדוש ביותר
ולשתות יחד יין ,כֵרעים השמחים זה בזה .אם נותר יין בבקבוק ,מיד במוצאי
החג ,כבמטה קסם ,הוא נחשב טמא ,מפני שעם הארץ נגע בו בחג! 153החג
הוא מין בועה חברתית מלכדת ומטשטשת מחוץ לכללי חלוקת החברה,
המתנפצת מיד בתום החג .לא מפני שלפתע עמי הארץ שלטו בהלכות
המורכבות והקפידו על אי הסחת הדעת ,אלא מפני ההזדמנות ,הכוונה
והרצון להיות יחד כולם במקדש בטהרה.
ההלכה "כל ישראל חברים ברגל" אינה מכוונת לחג עצמו בלבד אלא אף
לקראתו .כל השנה ,היו הדרכים המרכזיות המובילות לירושלים טמאות,
מפני ששם הלכו רוב העם והגויים ,ושולי הדרך היו טהורים ,מפני ששם
הלכו הטהורים" ,והאדם הטהור נבדל ופורש לצדדין וקורא לבני אדם
להתרחק ממנו כדי שלא יתטמא" 154,ולקראת הרגל "מתהפך הדבר ,לפי
שהכלל אצלנו' :כל ישראל חברים ברגל' ,שנאמר' :ויעלו כל ישראל כאיש
אחד חברים' 155,וכולם טהורים ,כמצווה עלינו' :חייב אדם לטהר את עצמו
ברגל' .וכל מי שנשאר טמא ואינו יכול לטהר – פורש לצדדין ,ומרחיק בני
אדם ממנו כדי שלא יטמאם ,שהרי הוא יודע שכל בני אדם טהורין".
המטרה הזאת בעלייה לרגל עולה גם מלשון הפסוקים ,כגוןָׁ" :שֹלש ְּפ ָע ִמים
ַּבׁ ָּש ָנה ֵי ָר ֶאה ָּכל ְזכּוְרָך ֶאת ְּפ ֵני ָה ָאדֹן ה' ֱאֹל ֵהי ִיְׂשָר ֵאל" 156.ההודאה על הטוב
והשמחה נעשית יחדיוְ" :וָׂש ַמ ְח ָּת ְב ָכל ַהּטֹוב ֲאֶׁשר ָנ ַתן ְלָך ה' ֱאֹל ֶהיָך ּו ְל ֵבי ֶתָך
ַא ָּתה ְו ַהֵּלִוי ְו ַהֵּגר ֲאֶׁשר ְּב ִקְרֶּבָך"157.
היחד בימים טובים
הרמב"ם אומר בעניין טעם החגים:
ימים טובים – 158כולם נועדו לשמחה ולהתאספויות מהנות ,שלרוב הן
הכרחיות לאדם .הם גם מועילים לחברויות שצריכות לשרור בין בני
האדם בהתקבצויות המדיניות( .מו"נ ג,מג159)4
והרמב"ם מפרט על אתר את טעמו של כל יום מן הימים הטובים .ננתח את
שני הטעמים הנזכרים בדבריו.
הטעם הראשון משמעו כעין חוק טבע" ,שלרוב הן הכרחיות לאדם",
שמטבעו של האדם לבקש את השמחה ואת היחד .זהו צורך נפשי מוחלט,
הנובע ממעמקי נשמת האדם ,ומאפיין את האדם 160.והרמב"ם מזכיר בהמשך
הפרק את טעמו המיוחד של חג הסוכות" ,שהמטרה בו היא שמחה וחדווה",
