Page 168 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 168

‫‪ 136‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫כלומר הקהילה הראויה וההנהגה הראויה מעצבות את חוקי הצדק‪ ,‬ורק‬
                     ‫במסגרת הזאת בני האדם מגיעים לחיי אושר אמיתי‪.‬‬

                                                ‫שלמות הגוף והנפש‬

‫גם במקור השני‪ ,‬שנזכר בו הביטוי "האדם מדיני בטבעו" (מו"נ ג‪,‬כז‪ ,)4‬אמנם‬
‫בזיקה לצורך פיזי‪ ,‬הרמב"ם מפתח את תפיסת התורה כתורה אלוהית‬
‫העוסקת בתיקון שתי שלימויות‪ :‬שלימות הגוף‪ ,‬כשלמות ראשונה הן‬
‫במשמעות קדימות בזמן הן במשמעות של היותה מצע; ותיקון הדעות‪,‬‬
‫כשלמות אחרונה הן במשמעות התפתחות הזמן הן במשמעות היעד‪ .‬התיקון‬
‫נעשה הן בדרך שמוגדרות בה ההלכות‪ ,‬מצוות עשה ולא תעשה;‪ 129‬הן‬
‫בטעמיהן של המצוות‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ההנהגה הראויה אמורה ליצור מרחב‬
‫שבו "כל אחד מבני האדם יקנה מידות מועילות לחיים המשותפים‪ ,‬כדי‬
‫שיוסדר מצב המדינה" (מו"נ ג‪,‬כז‪ ,)1‬ו"הקניית מידות נכבדות ונעלות כך שאנשי‬
‫הארץ יוכלו להתקיים ולהתמיד בסדר אחיד כדי שכל אחד מהם יוכל להגיע‬
‫לשלמותו הראשונה ותיקון ההאמנות ומתן דעות נכונות שעל ידיהן תוׂשג‬
‫השלמות האחרונה" (מו"נ ג‪,‬כז‪ .)6‬נמצא שגם כאן שילוב המדיניות החברתית‪-‬‬
‫פוליטית היא המאפשרת לתורת משה להיקרא "התורה האמיתית‪ ,‬שהבהרנו‬
‫שהיא אחת ואין אחרת"‪ .‬לסיכום הדברים והבנת חוקי הטהרה לאורם‪ ,‬ניתן‬
‫לומר כי מבחינה זאת‪ ,‬חוקי הטהרה הם מכלול ערכים המעצבים את החברה‬

                                   ‫באמצעות ערכים שטוב להוקיר אותם‪.‬‬
‫אפשר לחלוק על תרגום הביטוי "אלאנסאן מדיני באלטבע"‪ ,‬אבל תהא אשר‬
‫תהא משמעותו הלשונית של ביטוי זה‪ ,‬שתרגמנו אותו 'האדם מדיני בטבע'‪,‬‬
‫משמעותו הפילוסופית‪-‬פוליטית‪ ,‬כפי שהצבעתי עליה‪ ,‬מצויה במשנת‬
‫הרמב"ם בפני עצמה‪ .‬ניסוח ברור יותר בא בפרק הסיום של מורה הנבוכים‪,‬‬
‫ונראים הדברים שחתימת הפרק ובכלל זה גם מורה הנבוכים‪ ,‬העוסק במונח‬

 ‫מרכזי הלכתי בדיני הטהרה‪" ,‬כל ישראל חברים"‪ ,‬שופך אור גם על דיוננו‪.‬‬

             ‫השלימות האנושית ‪ -‬שלימות ההנהגה ה"חברית"‬

‫את הפרק האחרון במורה הנבוכים‪ 130,‬ניתן לחלק לשלושה חלקים‪ :‬הראשון‬
‫עוסק בהגדרת המונח "חוכמה"; השני‪ ,‬שהוא ליבת הפרק‪ ,‬עוסק בשלימות‬
‫האדם ובשלימות השיא‪ ,‬כפי שהיא משתקפת בדברי חכמי העולם ובדברי‬
‫ירמיהו הנביא; והחלק השלישי הוא הבחנה מפתיעה העולה מדברי ירמיהו‬
‫הנביא בדבר הצורך לפנות לעשייה חברתית‪ .‬ומאליה עולה שאלת היחס בין‬
‫החלקים הראשון והשלישי לבין החלק השני‪ ,‬שניכר שהוא עיקר הפרק‪ :‬כיצד‬
‫החלק הראשון משרת את הפרק‪ ,‬העוסק בחוכמה? והאם המסקנה העולה מן‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173