Page 168 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 168
136׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
כלומר הקהילה הראויה וההנהגה הראויה מעצבות את חוקי הצדק ,ורק
במסגרת הזאת בני האדם מגיעים לחיי אושר אמיתי.
שלמות הגוף והנפש
גם במקור השני ,שנזכר בו הביטוי "האדם מדיני בטבעו" (מו"נ ג,כז ,)4אמנם
בזיקה לצורך פיזי ,הרמב"ם מפתח את תפיסת התורה כתורה אלוהית
העוסקת בתיקון שתי שלימויות :שלימות הגוף ,כשלמות ראשונה הן
במשמעות קדימות בזמן הן במשמעות של היותה מצע; ותיקון הדעות,
כשלמות אחרונה הן במשמעות התפתחות הזמן הן במשמעות היעד .התיקון
נעשה הן בדרך שמוגדרות בה ההלכות ,מצוות עשה ולא תעשה; 129הן
בטעמיהן של המצוות .מכל מקום ,ההנהגה הראויה אמורה ליצור מרחב
שבו "כל אחד מבני האדם יקנה מידות מועילות לחיים המשותפים ,כדי
שיוסדר מצב המדינה" (מו"נ ג,כז ,)1ו"הקניית מידות נכבדות ונעלות כך שאנשי
הארץ יוכלו להתקיים ולהתמיד בסדר אחיד כדי שכל אחד מהם יוכל להגיע
לשלמותו הראשונה ותיקון ההאמנות ומתן דעות נכונות שעל ידיהן תוׂשג
השלמות האחרונה" (מו"נ ג,כז .)6נמצא שגם כאן שילוב המדיניות החברתית-
פוליטית היא המאפשרת לתורת משה להיקרא "התורה האמיתית ,שהבהרנו
שהיא אחת ואין אחרת" .לסיכום הדברים והבנת חוקי הטהרה לאורם ,ניתן
לומר כי מבחינה זאת ,חוקי הטהרה הם מכלול ערכים המעצבים את החברה
באמצעות ערכים שטוב להוקיר אותם.
אפשר לחלוק על תרגום הביטוי "אלאנסאן מדיני באלטבע" ,אבל תהא אשר
תהא משמעותו הלשונית של ביטוי זה ,שתרגמנו אותו 'האדם מדיני בטבע',
משמעותו הפילוסופית-פוליטית ,כפי שהצבעתי עליה ,מצויה במשנת
הרמב"ם בפני עצמה .ניסוח ברור יותר בא בפרק הסיום של מורה הנבוכים,
ונראים הדברים שחתימת הפרק ובכלל זה גם מורה הנבוכים ,העוסק במונח
מרכזי הלכתי בדיני הטהרה" ,כל ישראל חברים" ,שופך אור גם על דיוננו.
השלימות האנושית -שלימות ההנהגה ה"חברית"
את הפרק האחרון במורה הנבוכים 130,ניתן לחלק לשלושה חלקים :הראשון
עוסק בהגדרת המונח "חוכמה"; השני ,שהוא ליבת הפרק ,עוסק בשלימות
האדם ובשלימות השיא ,כפי שהיא משתקפת בדברי חכמי העולם ובדברי
ירמיהו הנביא; והחלק השלישי הוא הבחנה מפתיעה העולה מדברי ירמיהו
הנביא בדבר הצורך לפנות לעשייה חברתית .ומאליה עולה שאלת היחס בין
החלקים הראשון והשלישי לבין החלק השני ,שניכר שהוא עיקר הפרק :כיצד
החלק הראשון משרת את הפרק ,העוסק בחוכמה? והאם המסקנה העולה מן
