Page 163 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 163

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪131‬‬

                                       ‫בין ִחברות לבין פרישות‬

‫המתח בכתבי הרמב"ם בין ה ִחברות לבין הפרישות הוא מן הנודעים‬
‫במשנתו‪ ,‬וכבר עסקו בעניין זה הקדמונים‪ 93‬וחוקרים אחרונים‪ 94.‬ענייננו כאן‬
‫בפרישות הנובעת מן הטהרה‪ .‬וכמו שראינו בעניין הפרושים‪ ,‬המתח אינו‬
‫רק בין משנה תורה לפירוש המשנה‪ ,‬אלא גם בתוך פירוש המשנה‪ ,‬השאלה‬
‫היא‪ :‬כיצד להתמודד עם מתח זה‪ .‬אחת הדוגמאות הבולטות למתח זה‬
‫היא דבריו של הרמב"ם בעניין הנזיר‪ ,‬אלא שהדיונים בעניין זה עסקו מצד‬
‫אחד בהיבט החברתי של הפרישות והסגפנות‪ ,‬אף על פי שלמעשה הנזיר‬
‫הנזכר בהלכה אינו מייצג התבדלות חברתית‪ 95,‬שהרי הוא או היא‪ 96‬יכולים‬
‫להיות גם נשואים‪ ,‬בעלי משפחה וילדים; ומצד שני לא עסקו במשמעות‬
‫טהרתו‪ ,‬שעליו להקפיד מלהיטמא בטומאת מת‪ .‬לכן נקדיש לו להלן דיון‬
‫שלם במסגרת תפקידה של הטהרה‪ ,‬בפרק החמישי‪ ,‬בנושא "טהרת הנזיר"‪.‬‬
‫לסוגייתנו‪ ,‬ניתן לומר שיש שתי עמדות יסוד ביחס לדרך שנפתרים בה המתח‬

                                  ‫והמבוכה שבדברי הרמב"ם בעניין זה‪:‬‬
‫העמדה הראשונה היא שמדובר בדיכוטומיה‪ 97‬או בסתירות מכוונות‪ ,‬שנועדו‬
‫להסתיר את דעתו האמיתית של הרמב"ם מפני ההמון‪ 98,‬ומדובר באמירות‬
‫שונות המיועדות לקהלים שונים‪ :‬ההתקדשות מתוך פרישות מיועדת‬
‫ליחידים‪ ,‬שהם קהל היעד של מורה הנבוכים‪ ,‬ונושאת אופי מובהק של‬
‫פרישות‪ 99,‬בעוד שלקהל הרחב‪ ,‬שהוא קהל היעד של משנה תורה‪ ,‬מיועדת‬
‫דרך האמצע‪ ,‬ומשום כך הנזירות מוצגת בו כחטא‪ .‬כך‪ ,‬באופן דומה‬
‫ובשינויים מסוימים‪ ,‬חקר גם קרייסל‪ 100‬את התיאורים ההפכיים במשנת‬
‫הרמב"ם‪ ,‬והסיק שיש שני מודלים של פרישות בהתאם ליכולות הממוצות‬
‫של האדם‪ :‬האחד‪ ,‬שבו על האדם להתנזר מסביבתו כדי שלא להיות מושפע‬
‫ממנה‪ ,‬כמו שעושים רוב המשכילים; והשני הוא האדם השלם‪ ,‬שפעילויותיו‬
‫החברתיות אינן משפיעות על שלימות הכוח המשכיל שבו‪ ,‬והוא אדם שחי‬
‫במין שני עולמות‪ ,‬כמשכיל וכיצור חברתי‪ .‬משה רבנו‪ ,‬שהיה בקצה השני של‬

                     ‫השלימות האנושית‪ ,‬התנזר מאשתו באופן מוחלט‪101.‬‬
‫העמדה השנייה היא שמדובר רק בהדגשות אחרות‪ ,‬בייחוד לאור העובדה‬
‫שהמתח והמבוכה נמצאים בספרים עצמם‪ :‬הן בתוך משנה תורה‪ 102‬הן בתוך‬
‫מורה הנבוכים‪ 103‬הן בתוך פירוש המשנה‪ 104.‬סבורני שהתפיסה המשלבת‬
‫שבכל ספר יש הדגשים אחרים יש בה כדי להסביר את הרמב"ם באופן שלם‬
‫יותר‪ .‬לעניין פרישות‪ ,‬הרמב"ם רואה בהתבדלות המוחלטת מן החברה‬
‫אפשרות בלתי רצויה מעיקרה‪ ,‬ושהיא בגדר אמצעי חירום בלבד‪ ,‬ויש לנקוט‬
‫בה רק בנסיבות קיצוניות ביותר‪ 105.‬הרמב"ם שולל את הנזירות כדרך חיים‪,‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168