Page 164 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 164
132׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
אך משאיר פתח לראות אותה כאמצעי חיובי בנסיבות מסוימות 106.אחת
הסיבות לכך יכולה להיות חברתית ,לאו דווקא לשמור על הפרט ,שלא יסטה
מקו האמצע ,אלא לשמור על האיזון המוסרי החברתי .כלומר" :אם הרוח
החברתית יורדת למטה ,רוח החסידים עולה היא למעלה ,והם מושכים איתם
את החברה" 107.ולא רק שהפרושים חששו שתגרום להם חברתם קלקול
המידות ,אלא כהצגת משקל נגד לטובת החברה עקב התפיסות המקולקלות
של ההמון .מכל מקום ,זהו מצב של תגובה ,לא מצב אידיאלי .זהו לדעתי
פירוש נכון גם למתח בין שני ההיגדים בעניין הפרושים.
ואכן ,הריחוק הראוי לדמויות מופת מן הציבור הוא מתון ומאוזן .הדברים
באים לידי ביטוי בדוגמאות לחילול השם 108וקידוש השם במשנה תורה (יסודי
התורה ה,יא) .נאמר שם שמעשים לא ראויים של " ָא ָדם ָּגדֹול ַּבּתֹו ָרה ּו ְמ ֻפ ְר ָסם
ַּב ֲח ִסידּות" 109,המעוררים תמיהה ורינון בקרב הבריות ,אף על פי שאינם בגדר
עבירות ,הם בגדר חילול השם נחשבים ,ובכללם "ֶׁש ַּיְרֶּבה ִּבְׂשחֹוק אֹו ַּב ֲא ִכי ָלה
ּוְׁש ִת ָּיה ֵא ֶצל ַעֵּמי ָה ָאֶרץ ּו ֵבי ֵני ֶהן" .מנגד ,יש קידוש השם כשהוא מתנהג כראוי
לדמות מופת ומתרחק מחברת עמי הארץ ,אך לא מתבודד לגמרי ,ובלשונו:
"ְוֹלא ַיְרֶּבה ַּב ֲאִריחּות ַעֵּמי ָה ָאֶרץ ִויִׁשי ָב ָתן [ְ ]...והּוא [=בתנאי] ֶׁשֹּלא ִי ְתַר ֵחק
ַה ְרֵּבה ְוֹלא ִיְׁשּתֹו ֵמם [=יהיה בודד כשממה]" .הדברים באים ללמד שלא חברת
עמי הארץ אינה רצויה ,אלא הריבוי בחברתם המביא לאימוץ מנהגיהם הלא
ראויים .לאחר שנתאר את היחס המדיני של האדם בחברה ,אנסה להציג
מודל של הבחנה אחרת בין המתח בין הפרישות ל ִחברות בדיני הטהרה,
שאינו מבוסס על אפיון תכונות האדם אלא על מועדים שראוי לפרוש בהם
מן החברה :לעיתים הפרישות החברתית רצויה ,ולעיתים ראוי דווקא להיות
בחברת בני אדם ,כדברי החכם מכל אדםַ " :לּ ֹכל ְז ָמןְ ,ו ֵעת ְל ָכל ֵח ֶפץ ַּת ַחת
ַהׁ ָּש ָמ ִים" (קהלת ג,א).
האדם הוא מדיני בטבעו
הפרישות של טהרה ,שהרמב"ם מדבר עליה ,אסור שתיעשה בהתבודדות
אישית מנותקת מתקשורת מכל אדם ומנותקת גאוגרפית מן היישוב האנושי,
אלא בתוך קהילה המבודדת במנהגיה מן החוץ ,השומרת יחד על מנהגי
טהרה המתחמים אותה כחברה עצמאית ,בדרך כלל ביישוב אחד עם ההמון.
כדי להבין את תפיסתו החברתית של הרמב"ם בשאלת הטהרה ,יש להבין
את תפיסתו החברתית-פוליטית .במאמר חשוב ,המלקט צו לצו וקו לקו,
צירף מחדש אברהם מלמד 110את היגדיו של הרמב"ם לכדי תפיסה רעיונית
שלימה .נעזר בה ונוסיף עליה.
