Page 167 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 167

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪135‬‬

       ‫אינו שייך למדינה‪ ,‬הלוא הוא אחד משניים‪ :‬יצור נקלה או נעלה מאדם‬
       ‫[‪ ]...‬על כן ברור מדוע האדם הוא בעל חיים מדיני יותר מכל דבורה‬
       ‫ומכל חיית עדר; שהרי הטבע‪ ,‬כמו שאנו אומרים‪ ,‬אינו יוצר דבר לשווא‬
       ‫– והנה האדם לבדו מכל בעלי החיים הוא בעל יכולת דיבור‪ ,‬אמנם‬
       ‫הקול מסמן כאב והנאה‪ ,‬ולכן הוא משמש גם את שאר החיות‪ :‬עד‬
       ‫למדרגה הזאת הגיע טבעם של בעלי החיים‪ ,‬שיש להם חוש לכאב‬
       ‫ולהנאה‪ ,‬והם מסמנים אותם זה לזה; אבל הדיבור משמש גם לציון של‬
       ‫תועלת ונזק‪ ,‬ומתוך כך גם של צדק ואי‪-‬צדק‪ ,‬ובזה מתייחד האדם‬
       ‫לעומת שאר החיות‪ :‬לו בלבד ניתן החוש התופס טוב ורע‪ ,‬צדק ועוול‬
       ‫וכיוצא באלו‪ .‬והשותפות של אלה יוצרת בית ומדינה‪( .‬אריסטו פוליטיקה‪,‬‬

                                                            ‫ספר א‪ ,‬עמ' ‪)a1-181253 ,29-28‬‬

‫גם כאן‪ ,‬אריסטו קושר בין ייחודו הגדול של האדם‪ ,‬יכולת הדיבור‪-‬ההגות‬
‫(‪ )logos‬שלו‪ ,‬לבין היותו "מדיני"‪ .‬כלומר אין מדובר במשמעותו החברתית‬
‫של המונח‪ ,‬התכנסות בלהקות או בעדרים‪ ,‬שהרי תכונה זו קיימת גם בבעלי‬
‫החיים‪ .‬לדעתי‪ ,‬הרמב"ם מכוון לזה גם במקום אחר (מו"נ ב‪,‬מ‪" :)1‬ואין הוא‬
‫כשאר בעלי החיים שהחיים בחברה אינם הכרחיים עבורם"‪ 124.‬אולי אפשר‬
‫לנסח את ההבדל בין המונח 'חברתי' השייך גם לבעלי חיים לבין המונח‬
‫'מדיני' השייך רק לבני אדם‪ ,‬שהוא כעין ההבדל בין בעלי חיים שחושבים‪,‬‬
‫לעומת בני האדם שחושבים איך הם חושבים‪ .‬מדובר אפוא בהשקפה‬
‫שהאדם יכול להגיע למיצויו כפרט רק בחברה שלטונית‪ ,‬שרק בה הוא יכול‬
‫לעצב מושגים פוליטיים חברתיים‪ ,‬כמו צדק‪ ,‬חסד‪ ,‬משפט‪ ,‬רע וטוב וכדומה‪,‬‬
‫תרבות ומערכת יחסים ואיזון בין כוחות‪ 125,‬תפיסה המצויה גם במשנתו של‬
‫אלפאראבי‪ 126.‬והרמב"ם מגדיר במילות ההגיון את הנהגת המדינה בדרך‬

                      ‫המביאה את המיצוי האנושי לידי ביטוי‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

       ‫אבל הנהגת המדינה [=העיר] הרי הוא מדע ישפיע לאנשיה ידיעת‬
       ‫האושר האמיתי‪ ,‬ויעזור להם לסעות [=להתקדם] בהשגתו‪ .‬וידיעת‬
       ‫הסבל האמיתי ויעזור להם לסעות בהישמרות ממנו‪ .‬והכשרת‬
       ‫מידותיהם לזניחת מיני האושר המדומים‪ 127‬עד כדי שלא ירגישו‬
       ‫בהם הנאה‪ ,‬ולפיכך לא ירדפו אחריהם‪ .‬ויבאר להם סוגי הסבל‬
       ‫המדומים כדי שלא יצערו בהם ולא יחושו מפניהם‪ .‬וכן יקבע להם‬
       ‫חוקי צדק יוסדרו בהם קיבוציהם [‪ ]...‬ויש לפילוסופים בכל הדברים‬
       ‫הללו ספרים רבים שכבר תורגמו לערבית‪ ,‬ואפשר כי מה שלא‬

                                                                     ‫תורגם יותר‪128 .‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172