Page 167 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 167
קרפפ :טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ 135
אינו שייך למדינה ,הלוא הוא אחד משניים :יצור נקלה או נעלה מאדם
[ ]...על כן ברור מדוע האדם הוא בעל חיים מדיני יותר מכל דבורה
ומכל חיית עדר; שהרי הטבע ,כמו שאנו אומרים ,אינו יוצר דבר לשווא
– והנה האדם לבדו מכל בעלי החיים הוא בעל יכולת דיבור ,אמנם
הקול מסמן כאב והנאה ,ולכן הוא משמש גם את שאר החיות :עד
למדרגה הזאת הגיע טבעם של בעלי החיים ,שיש להם חוש לכאב
ולהנאה ,והם מסמנים אותם זה לזה; אבל הדיבור משמש גם לציון של
תועלת ונזק ,ומתוך כך גם של צדק ואי-צדק ,ובזה מתייחד האדם
לעומת שאר החיות :לו בלבד ניתן החוש התופס טוב ורע ,צדק ועוול
וכיוצא באלו .והשותפות של אלה יוצרת בית ומדינה( .אריסטו פוליטיקה,
ספר א ,עמ' )a1-181253 ,29-28
גם כאן ,אריסטו קושר בין ייחודו הגדול של האדם ,יכולת הדיבור-ההגות
( )logosשלו ,לבין היותו "מדיני" .כלומר אין מדובר במשמעותו החברתית
של המונח ,התכנסות בלהקות או בעדרים ,שהרי תכונה זו קיימת גם בבעלי
החיים .לדעתי ,הרמב"ם מכוון לזה גם במקום אחר (מו"נ ב,מ" :)1ואין הוא
כשאר בעלי החיים שהחיים בחברה אינם הכרחיים עבורם" 124.אולי אפשר
לנסח את ההבדל בין המונח 'חברתי' השייך גם לבעלי חיים לבין המונח
'מדיני' השייך רק לבני אדם ,שהוא כעין ההבדל בין בעלי חיים שחושבים,
לעומת בני האדם שחושבים איך הם חושבים .מדובר אפוא בהשקפה
שהאדם יכול להגיע למיצויו כפרט רק בחברה שלטונית ,שרק בה הוא יכול
לעצב מושגים פוליטיים חברתיים ,כמו צדק ,חסד ,משפט ,רע וטוב וכדומה,
תרבות ומערכת יחסים ואיזון בין כוחות 125,תפיסה המצויה גם במשנתו של
אלפאראבי 126.והרמב"ם מגדיר במילות ההגיון את הנהגת המדינה בדרך
המביאה את המיצוי האנושי לידי ביטוי .וזה לשונו:
אבל הנהגת המדינה [=העיר] הרי הוא מדע ישפיע לאנשיה ידיעת
האושר האמיתי ,ויעזור להם לסעות [=להתקדם] בהשגתו .וידיעת
הסבל האמיתי ויעזור להם לסעות בהישמרות ממנו .והכשרת
מידותיהם לזניחת מיני האושר המדומים 127עד כדי שלא ירגישו
בהם הנאה ,ולפיכך לא ירדפו אחריהם .ויבאר להם סוגי הסבל
המדומים כדי שלא יצערו בהם ולא יחושו מפניהם .וכן יקבע להם
חוקי צדק יוסדרו בהם קיבוציהם [ ]...ויש לפילוסופים בכל הדברים
הללו ספרים רבים שכבר תורגמו לערבית ,ואפשר כי מה שלא
תורגם יותר128 .
