Page 166 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 166
134׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
את השלימות האנושית המדינית 116.החוק האלוהי אינו טבעי ,כלומר אינו
מוגדר או מוגבל על ידי הטבע ,אלא" :התורה ,אף שאינה טבעית ,הרי שיש
לה קשר לעניין הטבעי" 117.כלומר היא יוצקת לתוך התבניות הטבעיות תוכן
המתחשב בצורכי הטבע הנתון ,ומביאה אותו לכדי התעלות ומיצוי .זהו
עיקרו של פרק זה במורה הנבוכים.
הרמב"ם פותח את הפרק במילים" :כבר התבאר בתכלית הביאור שהאדם
מדיני בטבעו 118,ושטבעו הוא לחיות בחברה ,ואין הוא כשאר בעלי החיים,
שהחיים בחברה אינם הכרחיים עבורם" .משמעותם של דבריו שהאדם מדיני
[בערביתַ :מ ַּד ִני] אינה שהאדם חברתי [בערביתִ :אְּג' ְּת ַמא ִעי] ,מפני שחברתי משמעו
שהאדם חייב לחיות בחברה .מקור המונח "מדיני" במונח הערבי " ַמ ַּד ִני",
הגזור משם העצם " ַמ ִּדי ַנה" ,כלומר 'עיר' ,וביוונית .polisנמצא שהמדיני
הוא פוליטי 119,כלומר התארגנות לעיצוב החיים בעיר .עיצוב זה אינו
מתמצה בכינוס החברתי ,והוא כולל תפיסות ויצירה של מושגים מופשטים
המאפשרים לחברה להתעצב מחדש ולשגשג ,ולא רק להתקיים.
יחודו של האדם
ניכר שההיגד הזה של הרמב"ם שאול מן ההיגד האריסטוטלי ,המכוון
לאתיקה מהדורת ניקומאכוס 120,שבו חוקר אריסטו את התכלית העליונה של
האדם ,השלימות האנושית שנמצא בה האושר .בחקירה זו ,אריסטו מונה
את אמות המידה שצריך לעמוד בהן ה"טוב מכל" :השלימות" ,מושלם
הוא אותו עניין שתמיד בוחרים בו בשל עצמו ולעולם לא לשמו של משהו
אחר"; 121והאוטרקיה ,כלומר העצמאות הבלתי תלויה ,שאין להוסיף עליה
דבר מבחוץ ,כדי שימלא את המבוקש .אריסטו מבהיר ש"במונח זה [תכונת
האוטרקיה] אין אנו מתכוונים למה שמספיק לאדם החי חיי בדידות ,אלא למה
שמספיק להוריו ולילדיו ולאשתו ,וכן לידידיו ולשותפיו בחברה ,שכן האדם
הוא מטבעו יצור מדיני" 122.כלומר התכלית נבחנת לאור עובדה זו .אריסטו
ממשיך בחיפוש אחר הדבר המיוחד בלעדית לבני אדם ,הלוא הוא "היגיון
המחשבה" ,כלומר חיים של עיון ,הבאים לידי מיצוי רק בחברה ,כי רק בה
האדם מפתח מושגים מופשטים של צדק ,טוב ,אמת ועוד .הדברים ברורים
יותר בשיטת אריסטו בפוליטיקה ,אף על פי שככל הנראה ,אינו המקור לדברי
הרמב"ם ,מפני שבזמן כתיבת חיבורו של הרמב"ם ,עדיין לא תורגם לערבית
ספרו של אריסטו .וזה לשונו123:
לפיכך ברור כי המדינה נמנית עם הדברים שמן הטבע ,וכי בן האדם
הוא מטבעו בעל חיים מדיני ,ומי שמעצם טבעו ,ולא בדרך מקרה,
