Page 166 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 166

‫‪ 134‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫את השלימות האנושית המדינית‪ 116.‬החוק האלוהי אינו טבעי‪ ,‬כלומר אינו‬
‫מוגדר או מוגבל על ידי הטבע‪ ,‬אלא‪" :‬התורה‪ ,‬אף שאינה טבעית‪ ,‬הרי שיש‬
‫לה קשר לעניין הטבעי"‪ 117.‬כלומר היא יוצקת לתוך התבניות הטבעיות תוכן‬
‫המתחשב בצורכי הטבע הנתון‪ ,‬ומביאה אותו לכדי התעלות ומיצוי‪ .‬זהו‬

                                      ‫עיקרו של פרק זה במורה הנבוכים‪.‬‬
‫הרמב"ם פותח את הפרק במילים‪" :‬כבר התבאר בתכלית הביאור שהאדם‬
‫מדיני בטבעו‪ 118,‬ושטבעו הוא לחיות בחברה‪ ,‬ואין הוא כשאר בעלי החיים‪,‬‬
‫שהחיים בחברה אינם הכרחיים עבורם"‪ .‬משמעותם של דבריו שהאדם מדיני‬
‫[בערבית‪ַ :‬מ ַּד ִני] אינה שהאדם חברתי [בערבית‪ִ :‬אְּג' ְּת ַמא ִעי]‪ ,‬מפני שחברתי משמעו‬
‫שהאדם חייב לחיות בחברה‪ .‬מקור המונח "מדיני" במונח הערבי " ַמ ַּד ִני"‪,‬‬
‫הגזור משם העצם " ַמ ִּדי ַנה"‪ ,‬כלומר 'עיר'‪ ,‬וביוונית ‪ .polis‬נמצא שהמדיני‬
‫הוא פוליטי‪ 119,‬כלומר התארגנות לעיצוב החיים בעיר‪ .‬עיצוב זה אינו‬
‫מתמצה בכינוס החברתי‪ ,‬והוא כולל תפיסות ויצירה של מושגים מופשטים‬

          ‫המאפשרים לחברה להתעצב מחדש ולשגשג‪ ,‬ולא רק להתקיים‪.‬‬

                                                    ‫יחודו של האדם‬

‫ניכר שההיגד הזה של הרמב"ם שאול מן ההיגד האריסטוטלי‪ ,‬המכוון‬
‫לאתיקה מהדורת ניקומאכוס‪ 120,‬שבו חוקר אריסטו את התכלית העליונה של‬
‫האדם‪ ,‬השלימות האנושית שנמצא בה האושר‪ .‬בחקירה זו‪ ,‬אריסטו מונה‬
‫את אמות המידה שצריך לעמוד בהן ה"טוב מכל"‪ :‬השלימות‪" ,‬מושלם‬
‫הוא אותו עניין שתמיד בוחרים בו בשל עצמו ולעולם לא לשמו של משהו‬
‫אחר";‪ 121‬והאוטרקיה‪ ,‬כלומר העצמאות הבלתי תלויה‪ ,‬שאין להוסיף עליה‬
‫דבר מבחוץ‪ ,‬כדי שימלא את המבוקש‪ .‬אריסטו מבהיר ש"במונח זה [תכונת‬
‫האוטרקיה] אין אנו מתכוונים למה שמספיק לאדם החי חיי בדידות‪ ,‬אלא למה‬
‫שמספיק להוריו ולילדיו ולאשתו‪ ,‬וכן לידידיו ולשותפיו בחברה‪ ,‬שכן האדם‬
‫הוא מטבעו יצור מדיני"‪ 122.‬כלומר התכלית נבחנת לאור עובדה זו‪ .‬אריסטו‬
‫ממשיך בחיפוש אחר הדבר המיוחד בלעדית לבני אדם‪ ,‬הלוא הוא "היגיון‬
‫המחשבה"‪ ,‬כלומר חיים של עיון‪ ,‬הבאים לידי מיצוי רק בחברה‪ ,‬כי רק בה‬
‫האדם מפתח מושגים מופשטים של צדק‪ ,‬טוב‪ ,‬אמת ועוד‪ .‬הדברים ברורים‬
‫יותר בשיטת אריסטו בפוליטיקה‪ ,‬אף על פי שככל הנראה‪ ,‬אינו המקור לדברי‬
‫הרמב"ם‪ ,‬מפני שבזמן כתיבת חיבורו של הרמב"ם‪ ,‬עדיין לא תורגם לערבית‬

                                        ‫ספרו של אריסטו‪ .‬וזה לשונו‪123:‬‬

       ‫לפיכך ברור כי המדינה נמנית עם הדברים שמן הטבע‪ ,‬וכי בן האדם‬

       ‫הוא מטבעו בעל חיים מדיני‪ ,‬ומי שמעצם טבעו‪ ,‬ולא בדרך מקרה‪,‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171