Page 153 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 153

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪121‬‬

‫השגת השלימות השכלית‪ ,‬ומכוונת לאיש השלם‪ ,‬שעליו לייסד חברה או‬
‫לשמור על חברה בדרך שה' מנהיג בה את העולם‪ .‬ברמן מציג את האזהרות‬
‫החוזרות ונשנות בדברי הרמב"ם נגד חוש המישוש כשייכות דווקא לסוג‬
‫ההידמות הראשון‪ ,‬כהכרח להשגת החכמות העיוניות‪ .‬זאת בייחוד לאור‬
‫הבנתו של ברמן‪ ,‬שמדובר בדרישה אמיתית וקיצונית של הרמב"ם הנובעת‬

                          ‫מעצם שיטתו‪ ,‬כמו שהיא גם במשנת אריסטו‪55.‬‬
‫אם נבקש לחזור לעניין הטהרה ולסכם את הדברים‪ ,‬נסיק שמעשי האדם‬
‫הטהור השומר על עצמו מלהיטמא‪ ,‬עד כמה שהוא מסוגל‪ ,‬משמעו שאינו‬
‫נלכד בתפיסות האנושיות הרגילות והחומרניות‪ ,‬ובלשונו של הרמב"ם בסוף‬
‫טומאת אוכלין "דעות רעות"‪ ,‬שניתן להבינן כשקיעה בתאוות הגוף‪ ,‬תאוות‬

            ‫האכילה והשתייה והמיניות‪ ,‬אלא מתדמה לקדושת האלוהים‪56.‬‬

                                      ‫מושגי הקדושה והשכינה‬

‫אחרי שציין הרמב"ם במשנה תורה שהטהרה מובילה לקדושה‪ ,‬והקדושה‬
‫מובילה להידמות לשכינה‪ֶׁ" ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ ' :‬ו ִה ְת ַק ִּדְׁש ֶּתם [על ידי הטהרה] ִו ְה ִיי ֶתם‬
‫ְקדֹׁ ִשים‪ִּ ,‬כי ָקדֹוׁש ָא ִני'" (ויקרא יא‪,‬מד)‪ ,‬אי‪-‬אפשר לחשוב על מהפך גדול יותר‬
‫ממה שנאמר במשפט הבא במורה הנבוכים‪ ,‬בפרק הדן בדיני הטומאה‬
‫והטהרה (ג‪,‬מז)‪ ,‬על אותו פסוק‪" :‬דברו יתעלה‪ְ' ,‬ו ִה ְת ַק ִּדְׁש ֶּתם ִו ְה ִיי ֶתם ְקדֹ�ׁש ִ ים ִּכי‬

             ‫ָקדֹוׁש ָא ִני' (ויקרא יא‪,‬מד)‪ ,‬אינו במשמעות טומאה וטהרה כלל!"‪.‬‬
‫במשפט זה‪ ,‬הרמב"ם מבחין בין שני מושגי טומאה וטהרה‪ ,‬בין הטומאה‬
‫הטקסית (‪ )ritual purity‬לבין הטומאה הנפשית‪-‬מוסרית (‪ .)moral purity‬פרק‬
‫יא בספר ויקרא עושה שימוש במושג "טמא" בזיקה לאיסורי אכילה‪ ,‬כמו‬
‫הגמל " ַאְך ֶאת ֶזה ֹלא ֹתא ְכלּו ִמַּמ ֲע ֵלי ַהֵּג ָרה ּו ִמַּמ ְפִר ֵסי ַהַּפְר ָסה ֶאת ַהָּג ָמל ִּכי ַמ ֲע ֵלה‬
‫ֵג ָרה הּוא ּו ַפְר ָסה ֵאי ֶנּנּו ַמ ְפִריס ָט ֵמא הּוא ָל ֶכם" (פסוק ד)‪ ,‬ובזיקה למושגי טומאת‬
‫המקדש‪ .‬מבחינה זו נתייחדו שמונת השרצים (פסוקים כט‪-‬ל)‪ ,‬אף שמבחינת איסורי‬
‫אכילה כל השרצים אסורים באכילה‪ .‬לקראת סוף הפרק בא הפסוק המדבר על‬
‫הטומאה ביחס לאיסורי אכילה והשפעתה על הנפש‪ַ " :‬אל ְּתַׁשְּקצּו ֶאת ַנ ְפׁ ֹש ֵתי ֶכם‬
‫ְּב ָכל ַהׁ ֶּשֶרץ ַהּׁשֵֹרץ [אל תאכלו שרצים]‪ְ ,‬וֹלא ִתַּטְּמאּו ָּב ֶהם ְו ִנ ְט ֵמ ֶתם ָּבם ִּכי ֲא ִני ה'‬
‫ֱאֹל ֵהי ֶכם‪ְ .‬ו ִה ְת ַק ִּדְׁש ֶּתם ִו ְה ִיי ֶתם ְקדֹ�ׁש ִ ים ִּכי ָקדֹוׁש ָא ִני‪ְ ,‬וֹלא ְת ַטְּמאּו ֶאת ַנ ְפׁ ֹש ֵתי ֶכם‬

  ‫ְּב ָכל ַהׁ ֶּשֶרץ ָהרֹ ֵמׂש ַעל ָה ָאֶרץ" (פסוקים מג‪-‬מד)‪ .‬ביחס לפסוק מד כותב הרמב"ם‪:‬‬

       ‫אשר לדבריו יתעלה‪ְ " ,‬ו ִה ְת ַק ִ ּד ׁ ְש ֶּתם ִו ְה ִיי ֶתם ְק ֹד ׁ ִשים ִּכי ָקד ֹו ׁש ָא ִני" (ויקרא‬
       ‫יא‪,‬מד)‪ ,‬אין הם על עניין טומאה וטהרה כלל‪ .‬לשון ספרא (אחרי מות ח‪,‬ג)‪" :‬זו‬

       ‫קדושת מצוות"‪ .‬וכן על דבריו‪ְ " :‬קדֹ ׁ ִשים ִּת ְהי ּו" (ויקרא יט‪,‬ב) אמרו (חז"ל)‪:‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158