Page 139 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 139

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪107‬‬

                           ‫הקדמה גדולה ומאבק בעבודה זרה‬

‫הרמב"ם פותח בהצהרה שהוא חותם אותה במילים "הקדמה גדולה"‪,‬‬
‫ובאזהרה " ַאל לה לסור מדעתך"‪ .‬הקדמה זו מעלה כמה שאלות‪ 24‬מעניינות‪,‬‬

                ‫אך לפני שנעלה אותן‪ ,‬נביא את דברי הרמב"ם‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

       ‫ואומר‪ ,‬שתורת ה' זו שנצטווה בה משה רבינו ועל כן יוחסה אליו‪ ,‬באה‬
       ‫רק להקל את עבודות האל ולהפחית את הטורח‪ .‬וכל דבר ממנה שאולי‬
       ‫תדמיין שיש בו צער או טורח קשה – הוא רק משום שאינך יודע את‬
       ‫המנהגים והשיטות שהיו מצויים באותם ימים‪ .‬עליך להשוות בין פולחן‬
       ‫של שריפת אדם את בנו‪ ,‬לבין שריפה של בן יונה‪ .‬לשון התורה‪ִּ " :‬כי ַגם‬
       ‫ֶאת ְּב ֵני ֶהם ְו ֶאת ְּב ֹנ ֵתי ֶהם ִי ְ ׂש ְרפ ּו ָב ֵא ׁש ֵלאלֹ ֵהי ֶהם" (דברים יב‪,‬לא)‪ .‬אלה היו‬
       ‫עבודותיהם לאלוהיהם‪ ,‬וכנגד זאת מכלל עבודותינו‪ :‬שנשרוף בן יונה‪,‬‬

                                                                ‫ואף מלוא כף סולת‪.‬‬
       ‫לפי בחינה זו ננזפה אומתנו בעת מרד ּה ונאמר לה‪ַ " :‬ע ִּמי‪ֶ ,‬מה ָע ִ ׂשי ִתי ְל ָך‬

                                                   ‫ּו ָמה ֶה ְל ֵא ִתי ָך? ֲע ֵנה ִבי!" (מיכה ו‪,‬ג)‪.‬‬
       ‫וכן נאמר בעניין זה‪ֲ " :‬ה ִמ ְד ָּבר ָה ִיי ִתי ְל ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪ִ ,‬אם ֶא ֶרץ ַמ ְא ֵּפ ְל ָיה? ַמ ּד ּו ַע ָא ְמר ּו‬
       ‫ַע ִּמי ַר ְדנ ּו [ל ֹוא ָנב ֹוא ע ֹוד ֵא ֶלי ָך?]" (ירמיהו ב‪,‬לא)‪ .‬כלומר‪ :‬איזה טורח מייגע היה‬
       ‫להם בתורה הזאת עד שעזבו אותה? וכבר קרא לנו יתעלה ואמר‪ַ " :‬מה‬
        ‫ָּמ ְצא ּו ֲאב ֹו ֵתי ֶכם ִּבי ָע ֶול ִּכי ָר ֲחק ּו ֵמ ָע ָלי [ ַו ֵּי ְלכ ּו ַא ֲח ֵרי ַה ֶה ֶבל ַו ֶּי ְה ָּבל ּו?]" (שם‪,‬ה)‪.‬‬

                                          ‫והכוונה בכל הכתובים האלה אחת היא‪.‬‬
                                   ‫זוהי הקדמה חשובה‪ֶ ,‬ש ַאל־ ָל ּה לסור מדעתך‪.‬‬

‫הרמב"ם סבור שעיקר התורה בא לתת מענה לתפיסות של עבודה זרה‪ .‬ואלו‬
                                                            ‫לשונותיו‪:‬‬

‫	• "שהכוונה הראשונה של התורה כולה להסיר את עבודה זרה ולמחות את‬
                            ‫עקבותיה וכל מה שקשור אליה" (ג‪,‬כט‪;)10‬‬

‫•	 "הכרת הדעות [של עבודה זרה] הללו והמעשים הללו היא שער גדול מאוד‬
‫למתן טעם למצוות‪ ,‬כי העיקר של כל תורתנו והציר שהיא סובבת עליו‬
‫הוא מחיית אותן דעות מן הלבבות‪ ,‬ואותם עקבות מן המציאות" (ג‪,‬כט‪;)20‬‬
‫	• "היפך מה שהיו מטיפים עובדי עבודה זרה לאנשים כדי שיעבדוה‪ .‬כי‬

           ‫יסוד התורה הוא הסרת אותה דעה ומחיית עקבותיה" (ג‪,‬ל‪;)5‬‬
‫	• "כך הטיל את המצוות שהזכרנו [‪ ]...‬כדי שתושג הכוונה הראשונה‪,‬‬

                     ‫שהיא הׂשגתו יתעלה ועזיבת עבודה זרה" (ג‪,‬לב‪;)8‬‬
‫	• "ששאיפת התורה כולה‪ ,‬והציר שהיא סובבת עליו‪ ,‬היו סילוק עבודה‬

                                      ‫זרה ומחיית עקבותיה" (ג‪,‬לז‪;)6‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144