Page 137 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 137

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪105‬‬

                                                ‫ג'ונתן קלאוונס‬

‫(‪ ,)Jonathan Klawans‬חוקר מקרא יהודי אמריקני בן דורינו באוניברסיטת‬
‫בוסטון‪ ,‬פרסם בשנת ‪ 2000‬ספר בשם טומאה וחטא ביהדות הקדומה‬
‫(‪ ,)Impurity and Sin in Ancient Judaism‬וזכה בפרס ספר השנה‬
‫מטעם האקדמיה האמריקנית לדתות והאקדמיה האמריקנית למחקר‬
‫היהדות‪ .‬בשנת ‪ 2005‬פרסם עוד ספר הנקרא טהרה קרבנות והמקדש‪:‬‬
‫סמליות ותמורות במחקר היהדות הקדומה (‪Purity Sacrifice and the‬‬
‫‪Temple: Symbolism and Supersessionism in the Study of Ancient‬‬

                                                             ‫‪.)Judaism‬‬
‫קלאוונס מעיר על העובדה שכמעט כל החוקרים התעלמו מן הזיקה הברורה‬
‫בין הטהרה לבין הקורבנות‪ ,‬שבעניין הקורבנות הם טיפלו בגישה לא‬
‫מתקדמת‪ ,‬שלא כטיפולם בעניין הטהרה‪ ,‬שאימצו בו גישה מתקדמת הדומה‬
‫לגישה שהתוותה דאגלס‪ 21.‬הוא טוען שחוקי הטהרה נקבעו תחילה בזיקה‬

                                     ‫למקדש‪ ,‬ונועדו לשתי מטרות יסוד‪:‬‬
‫המטרה הראשונה היא להידמות לה' (‪ ,)Imitatio Dei‬כמו שנאמר פעמים רבות‬
‫במקרא‪ ,‬כגון‪ִ " :‬ו ְה ִיי ֶתם ְקדֹ�ׁש ִ ים ִּכי ָקדֹוׁש ָא ִני" (ויקרא יא‪,‬מה)‪ .‬כשם שה' רחוק מן‬
‫המוות ומן הפעילות המינית‪ ,‬שהן פעולות מן התחום האנושי בלבד‪ ,‬כך‬
‫על האדם להתרחק מן העיסוק בהן‪ ,‬אף על פי שהן מותרות במרחב שאינו‬
‫מקודש‪ ,‬ולא עוד אלא שהאדם מצווה עליהן‪ ,‬כגון לקבור את המת או לפרות‬
‫ולרבות‪ .‬לטענת קלאוונס‪ ,‬ההידמות מסבירה גם את עניין הקורבנות‪ :‬אף על‬
‫פי שמדובר בהריגת בעלי חיים במקדש‪ ,‬מדובר במעשה מבוקר ומחושב‪,‬‬
‫ומכאן הדמיון בין יכולת השליטה בחיים ובמוות במקדש לשליטת האל בחיי‬
‫אנוש‪ֲ " :‬א ִני הּוא ְו ֵאין ֱאֹל ִהים ִעָּמ ִדי‪ֲ ,‬א ִני ָא ִמית ַו ֲא ַח ֶּיה" (דברים לב‪,‬לט)‪ .‬הפעולות‬
‫הכרוכות בקורבנות הן כולן בגדר הידמות לה' בבחירת בעל החיים‪ ,‬הטיפול‬

                                                     ‫בו‪ ,‬שחיטתו ועוד‪.‬‬
‫לא אוכל לקבל רעיון זה כמות שהוא‪ ,‬שהרי לטומאה ולטהרה יש זיקה רק‬
‫למקדש‪ ,‬בעוד שרעיון ההידמות חובק את כל חיי האדם‪ ,‬גם אלו שהם "חולין"‪.‬‬
‫המטרה השנייה היא לקיים את הנוכחות האלוהית‪ ,‬כמו שנאמר פעמים רבות‬
‫במקרא‪ ,‬כגון‪ְ " :‬ו ָעׂשּו ִלי ִמ ְק ָּדׁש ְוָׁש ַכ ְנ ִּתי ְּבתֹו ָכם" (שמות כה‪,‬ח); " ְו ָנ ַת ִּתי ִמְׁשָּכ ִני‬
‫ְּבתֹו ְכ ֶכם‪ְ ,‬וֹלא ִת ְג ַעל ַנ ְפִׁשי ֶא ְת ֶכם‪ְ .‬ו ִה ְת ַהַּל ְכ ִּתי ְּבתֹו ְכ ֶכם ְו ָה ִיי ִתי ָל ֶכם ֵלאֹל ִהים‪,‬‬
‫ְו ַא ֶּתם ִּת ְהיּו ִלי ְל ָעם" (ויקרא כו‪,‬יא‪-‬יב)‪ .‬השם קורבן נגזר בעברית מלשון קרבה‪,‬‬
‫והמקדש במדבר‪" ,‬המשכן"‪ ,‬קרוי גם "אוהל מועד"‪ ,‬כלומר אוהל מפגש‪,‬‬
‫התוועדות‪ .‬האש האוכלת את הקורבנות היא מזכירה במידת את הדימוי לאל‬

               ‫במקרא‪ ,‬שנאמר‪ִּ" :‬כי ה' ֱאֹל ֶהיָך ֵאׁש אֹ ְכ ָלה הּוא" (דברים ד‪,‬כד)‪.‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142