Page 142 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 142

‫‪ 110‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫העיסוק היומי הנדוש‪ ,‬ולעשות את הקרבה למקדש נדירה ומרגשת‪ .‬הטהרה‬
‫היא כרטיס הכניסה אל המקדש בכלל ואל מעשה הקורבנות בפרט‪ ,‬בייחוד‬
‫כשחלק מן הטהרות נעשות בלוויית קורבן‪ .‬אם כן אפוא‪ ,‬זוהי הסיבה שקלות‬

                               ‫הטהרה מודגמת יחד עם קלות הקורבנות‪.‬‬

                                                 ‫התורה קלה ‪ -‬למי?‬
‫בשלב הזה‪ ,‬עולה שאלה אחרת‪ :‬האם הרמב"ם מצליח להוכיח שהתורה‬
‫קלה? הרי לעומת מעשה חד‪-‬פעמי של עובד האלילים‪ ,‬דיני הטהרה נראים‬
‫טרחניים‪ ,‬ותהליך ההיטהרות מטומאת מת למשל עשוי להימשך שבוע‪,‬‬

                                ‫ואפילו שלושה שבועות בטומאת צרעת!‬
‫כדי להבין את המסר של הרמב"ם בפרק זה‪ ,‬יש לשים לב לאזכורו של הפסוק‬
‫" ֲה ִמ ְדָּבר ָה ִיי ִתי ְל ִיְׂשָר ֵאל ִאם ֶאֶרץ ַמ ְאֵּפ ְל ָיה‪ַ ,‬מּדּו ַע ָא ְמרּו ַעִּמי ַר ְדנּו [לֹוא ָנבֹוא‬
‫עֹוד ֵא ֶליָך]?" (ירמיהו ב‪,‬לא)‪ .‬הרמב"ם מסביר את הפסוק כך‪" :‬כלומר איזו מטלה‬
‫קשה הייתה להם בתורה הזאת‪ ,‬עד כדי שפרקו את עּו ָלּה?"‪ .‬והנה הרמב"ם‬
‫מזכיר פסוק זה גם במקום אחר‪ .‬וכך‪ ,‬כהנחייתו בראש ספרו‪" ,‬תאם פרקיו זה‬

                 ‫עם זה"‪ 30,‬האזכור הוא מעין הנחיה להשוות בין הפרקים‪:‬‬

       ‫כאשר נדון בחיבור הזה בטעמי המצוות (ג‪,‬כו‪-‬מט) יתבאר לך מאיזונן ומחכמתן‬
              ‫מה שראוי שיתבאר‪ .‬לכן נאמר עליה‪ּ " :‬ת ֹו ַרת ה' ְּת ִמי ָמה" (תהילים יט‪,‬ח)‪.‬‬

       ‫אך מי שחושב שהטורח שלה הוא רב וכבד ושיש בה סבל – כל זה‬
       ‫טעות בהתבוננות‪ ,‬ועוד אבאר (ג‪,‬מז‪ ;2‬ג‪,‬מט‪ )32‬כמה קלה היא באמת עבור‬
       ‫השלמים‪ .‬לכן נאמר‪ָ " :‬מה ה' ֱאלֹ ֶהי ָך ׁ ֹש ֵאל ֵמ ִע ָּמ ְך [ ִּכי ִאם ְל ִי ְר ָאה ֶאת ה'‬
       ‫ֱאלֹ ֶהי ָך ָל ֶל ֶכת ְּב ָכל ְ ּד ָר ָכיו ּו ְל ַא ֲה ָבה ֹאת ֹו ְו ַל ֲע ֹבד ֶאת ה' ֱאלֹ ֶהי ָך ְּב ָכל ְל ָב ְב ָך‬
       ‫ּו ְב ָכל ַנ ְפ ׁ ֶש ָך]" (דברים י‪,‬יב)‪ ,‬ונאמר‪ַ [" :‬ה ּד ֹור ַא ֶּתם ְרא ּו ְד ַבר ה'] ֲה ִמ ְד ָּבר ָה ִיי ִתי‬
       ‫ְל ִי ְ ׂש ָר ֵאל‪ִ [ ,‬אם ֶא ֶרץ ַמ ְא ֵּפ ְל ָיה? ַמ ּד ּו ַע ָא ְמר ּו ַע ִּמי‪ַ :‬ר ְדנ ּו‪ ,‬ל ֹוא ָנב ֹוא ע ֹוד‬
       ‫ֵא ֶלי ָך?]" (ירמיהו ב‪,‬לא)‪ .‬אכן כל זה הוא ביחס לאנשי המעלה‪ .‬אבל אנשי‬
       ‫העושק והכעס וההשתלטות – הדבר המזיק והקשה ביותר לדעתם‬
       ‫הוא שיהיה שופט המונע את ההשתלטות‪ .‬וכן התאוותנים השפלים –‬
       ‫הדבר הקשה ביותר לדעתם הוא איסור ההפקרות בזנות והטלת עונש‬
       ‫על העושה זאת‪ .‬וכך כל פגום סבור שמניעת הרעה שהוא בוחר בה‬
       ‫לפי מידותיו המושחתות היא טורח עצום‪ .‬אך אין ללמוד על הקל ּות‬
       ‫או הקושי של התורה לפי תאוות כל רע ונקלה בעל מידות מושחתות‪,‬‬
       ‫אלא יש לבחון זאת לפי השלם בבני האדם‪ .‬כי מטרת התורה הזאת‬

                                              ‫היא שכל בני האדם יהיו כאדם הזה‪.‬‬
                       ‫רק לתורה הזאת אנו קוראים תורה אלוהית‪( .‬מו"נ ב‪,‬לט‪)6-4‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147