Page 135 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 135

‫ קרפפ ‪ :‬טהרהה תרות לש םהעקרוניי הטעמי ׀ ‪103‬‬

‫ואכן‪ ,‬משנתו השיטתית של הרמב"ם‪ ,‬המקיפה את כל מרחבי ההלכה‪ ,‬תסייע‬
        ‫לנו לגבש תפיסה שיטתית‪ ,‬מבוססת‪-‬הלכה‪ ,‬של הטומאה והטהרה‪.‬‬

‫ג‪ .‬המערכת הריטואלית חייבת להיות מובנת כביטוי סמלי‪ 9.‬לדידה‪ ,‬חוקי‬
‫הכשרות מייצגים גבולות סמליים של התרבות הישראלית העתיקה‪ .‬מזונות שלא‬
‫התאימו להיכנס בצורה נוחה לתוך קטגוריה מוגדרת כלשהי נקבעו כאסורים על‬
‫פי ההלכה‪ .‬כך למשל‪ ,‬דאגלס אומרת במהדורה הראשונה של ספרה שמקומם‬
‫של החזירים בסדר הטבעי שבמקרא אינו חד‪-‬משמעי‪ ,‬כיוון שהם מפריסים‬
‫פרסה אך אינם מעלים גרה‪ 10.‬בהקדמתה למהדורה העברית של ספרה‪ ,‬מתוודה‬
‫דאגלס שטעתה באבחנתה המוקדמת‪ ,‬ומציעה הסבר אחר‪ ,‬ולפיו חוקי התזונה‬
‫הנזכרים בספר ויקרא הם דגם סמלי של הקבלה בין הגוף לבין המזבח‪ ,‬שאסור‬
‫למשל לאכול חזיר מפני שאסור להקריב אותו‪ 11.‬מתוך עמדת המערכת כביטוי‬

                  ‫סמלי‪ ,‬דוחה דאגלס את תפיסתו של הרמב"ם‪ .‬וזה לשונה‪:‬‬

       ‫הרמב"ם גרס לדוגמה שנאסר עליהם [=על בני ישראל] לבשל גדי בחלב‬
       ‫אמו מפני שהיה זה אקט פולחני של דת הכנענים‪ .‬זהו טיעון שלא יכול‬
       ‫להיות מקיף מפני שאיש אינו טוען שבני ישראל דחו בעקביות את‬
       ‫כל מרכיביהן של הדתות הזרות והמציאו לעצמם דת חדשה לגמרי‪.‬‬
       ‫הרמב"ם צידד בהשקפה שמטרתם של כמה מהציוויים המסתוריים‬
       ‫יותר בחוק הייתה להקים חיץ ברור בין היהדות לבין עבודת האלילים‪.‬‬
       ‫לבני ישראל היה אסור ללבוש בגדי שעטנז הארוגים מצמר ופשתן‪,‬‬
       ‫לשתול עצים מסוימים בסמיכות [=כלאיים]‪ ,‬לקיים מגע מיני עם בעלי‬
       ‫חיים ולבשל חלב עם בשר‪ ,‬פשוט משום שכל המעשים הללו היו חלק‬

                           ‫מן הפולחן של שכניהם עובדי האלילים‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪12)98‬‬

‫לדעתי‪ ,‬דאגלס לא מחדדת את פרשנותה לדברי הרמב"ם‪ ,‬מפני שהיה‬
‫עליה לשאול‪ :‬מדוע בישלו עובדי האלילים בשר וחלב יחד? מדוע שתלו‬
‫עצים מסוימים סמוכים זה לזה? וכדומה‪ .‬לכל אלו‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬הייתה‬
‫משמעות תיאולוגית‪ 13,‬ונגד המשמעות התיאולוגית הזאת שמקורה בדמיון‬
‫ולא בשכל נלחם הרמב"ם‪ ,‬לא מפני שהיו מעשים כלליים של העמים‪ ,‬אלא‬
‫מפני שיוחסה להם משמעות אלילית‪ ,‬ונגד המשמעות הזאת נלחם הרמב"ם‪.‬‬
‫זו היא משמעותה של המלחמה בתפיסות של עבודה זרה שעמדו ביסודם‬
‫של מנהגים מסוימים בדרכי עבודה זרה‪ .‬כמובן‪ ,‬דרך משל‪ ,‬אילו היו כוהני‬
‫הפולחן אוכלים בקערה ובסכין ובמזלג‪ ,‬כלום היה נאסר על היהודים לאכול‬
‫בקערה ובסכין ובמזלג? אלא הכוונה היא‪ :‬התורה אוסרת רק כל מעשה שיש‬

                                              ‫לו משמעות תיאולוגית‪14.‬‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140