Page 120 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 120
88׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
בניגד לצרעת שהיא אבחנה רפואית ,טומאת צרעת היא קביעה הלכתית
של הכהן בלבד ,אף אם היא נעשית באופן טקסי בלבד .לא קיומה של
הצרעת מטמא אלא הצהרת הכוהן .ביטוי בולט לכך היא בפסוק " ֻּכּלֹו ָה ַפְך
ָל ָבן – ָטהֹור הּוא" (ויקרא יג,יג) ,שהרמב"ם רואה בטהרת מקרה קיצוני וחמור
זה של הצרעת ראייה שטומאת הצרעת היא דין הלכתי ואינה ביטוי למחלה
(פה"מ נגעים יב,ה).
הלכות נוספות בדיני הצרעת מדגישות את התפיסה הנומינליסטית :בתים
בחוצה לארץ אינם נטמאים .וכיצד נקבע הגבול בין הארץ לבין חוצה לארץ?
הוא נקבע באמצעות מעשה אנושי ,כיבוש הארץ 109.בתי הגויים בארץ ישראל
אינם נטמאים ,והרי ההבדל בינם לבין בתי ישראל הוא רק בבעלות עליהם,
שהיא מושג אנושי-חברתי .בתים בבעלות פרטית של יהודים בירושלים אינם
נטמאים ,מפני שירושלים שייכת לכלל ישראל 110.גם ההנחיה שלפני שהכוהן
נכנס לבדוק אם הבית מנוגע ,עליו לצוות שיוציא בעל הבית את חפציו מן
הבית ,כדי שלא ייטמאו ,אם יקבע הכוהן שהבית טמא 111,היא ראיה שקביעת
הכהן היא היוצרת את טומאת הצרעת.
עוד יש לציין ,שלא המחלה כשלעצמה היא המביאה את הטומאה ,אלא רק
המראה שלה ,כלומר ראיית הנגע נבחנת רק על פי הדבר הגלוי לעין המתבונן,
ולכן מקומות נסתרים בגוף אינם נטמאים בנגעים (שם ו,א-ב) ,ובדיקתו של הכהן
נעשית כאשר האדם עומד בעמידה רגילה שאינה חושפת מקומות נסתרים
שבגוף (שם ט,יב).
דבר נוסף המצביע על מגמה זו שהקביעה היא המטמאת ולא קיומה של
התופעה ,הוא שאין בודקים מצורע בזמנים שעשויים לפגוע בו באופן
חברתי ,כגון שאין בודקים או מבודדים חתן בשבעת ימי המשתה (צרעת ט,ג),
או בימי שבת וחג (שם ט,ז) .כך גם קביעת טומאת צרעת הבית מוגבלת לראייה
פשוטה ולא לחקירה בולשניתּ" :ו ַב ִית ָא ֵפל – ֵאין ּפֹו ְת ִחין ּבֹו ַחּלֹונֹות [=חדשים]
ִלְראֹות ֶאת ִנ ְגעֹו; ֶאָּלא ִאם ֵאין ַהֶּנ ַגע ִנְר ֶאה ּבֹו – ֲהֵרי ֶזה ָטהֹור" 112.ניתן להניח
שהעובדה שהבית האפל ,שאין בו חלונות ,שייך לאדם עני ,וכדי שלא תחייב
הכרזת הטומאה את הריסתו ,אין הכוהן בודק אותו113.
ט .נזק ממוני
משמעות חשובה לטיעון שהטומאה היא דבר מופשט ניתן ללמוד מן
התגובה המשפטית לנזק של טומאה שהיה כרוך בגזלהָּ" :ג ַזל [ְּ ]...תרּו ָמה
ְו ִנ ְט ֵמאת [ – ]...אֹו ֵמר לֹו ' ֲה ֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך'ּ ,ו ַמ ֲח ִזיר אֹו ָתּה ְּב ַע ְצ ָמּה" (גזלה ואבדה
ג,ד-ה) .כלומר אם שדד אדם תרומה ,שהכוהן צריך לאכול אותה בטהרה,
