Page 120 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 120

‫‪ 88‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫בניגד לצרעת שהיא אבחנה רפואית‪ ,‬טומאת צרעת היא קביעה הלכתית‬
‫של הכהן בלבד‪ ,‬אף אם היא נעשית באופן טקסי בלבד‪ .‬לא קיומה של‬
‫הצרעת מטמא אלא הצהרת הכוהן‪ .‬ביטוי בולט לכך היא בפסוק " ֻּכּלֹו ָה ַפְך‬
‫ָל ָבן – ָטהֹור הּוא" (ויקרא יג‪,‬יג)‪ ,‬שהרמב"ם רואה בטהרת מקרה קיצוני וחמור‬
‫זה של הצרעת ראייה שטומאת הצרעת היא דין הלכתי ואינה ביטוי למחלה‬

                                                        ‫(פה"מ נגעים יב‪,‬ה)‪.‬‬
‫הלכות נוספות בדיני הצרעת מדגישות את התפיסה הנומינליסטית‪ :‬בתים‬
‫בחוצה לארץ אינם נטמאים‪ .‬וכיצד נקבע הגבול בין הארץ לבין חוצה לארץ?‬
‫הוא נקבע באמצעות מעשה אנושי‪ ,‬כיבוש הארץ‪ 109.‬בתי הגויים בארץ ישראל‬
‫אינם נטמאים‪ ,‬והרי ההבדל בינם לבין בתי ישראל הוא רק בבעלות עליהם‪,‬‬
‫שהיא מושג אנושי‪-‬חברתי‪ .‬בתים בבעלות פרטית של יהודים בירושלים אינם‬
‫נטמאים‪ ,‬מפני שירושלים שייכת לכלל ישראל‪ 110.‬גם ההנחיה שלפני שהכוהן‬
‫נכנס לבדוק אם הבית מנוגע‪ ,‬עליו לצוות שיוציא בעל הבית את חפציו מן‬
‫הבית‪ ,‬כדי שלא ייטמאו‪ ,‬אם יקבע הכוהן שהבית טמא‪ 111,‬היא ראיה שקביעת‬

                                  ‫הכהן היא היוצרת את טומאת הצרעת‪.‬‬
‫עוד יש לציין‪ ,‬שלא המחלה כשלעצמה היא המביאה את הטומאה‪ ,‬אלא רק‬
‫המראה שלה‪ ,‬כלומר ראיית הנגע נבחנת רק על פי הדבר הגלוי לעין המתבונן‪,‬‬
‫ולכן מקומות נסתרים בגוף אינם נטמאים בנגעים (שם ו‪,‬א‪-‬ב)‪ ,‬ובדיקתו של הכהן‬
‫נעשית כאשר האדם עומד בעמידה רגילה שאינה חושפת מקומות נסתרים‬

                                                        ‫שבגוף (שם ט‪,‬יב)‪.‬‬
‫דבר נוסף המצביע על מגמה זו שהקביעה היא המטמאת ולא קיומה של‬
‫התופעה‪ ,‬הוא שאין בודקים מצורע בזמנים שעשויים לפגוע בו באופן‬
‫חברתי‪ ,‬כגון שאין בודקים או מבודדים חתן בשבעת ימי המשתה (צרעת ט‪,‬ג)‪,‬‬
‫או בימי שבת וחג (שם ט‪,‬ז)‪ .‬כך גם קביעת טומאת צרעת הבית מוגבלת לראייה‬
‫פשוטה ולא לחקירה בולשנית‪ּ" :‬ו ַב ִית ָא ֵפל – ֵאין ּפֹו ְת ִחין ּבֹו ַחּלֹונֹות [=חדשים]‬
‫ִלְראֹות ֶאת ִנ ְגעֹו; ֶאָּלא ִאם ֵאין ַהֶּנ ַגע ִנְר ֶאה ּבֹו – ֲהֵרי ֶזה ָטהֹור"‪ 112.‬ניתן להניח‬
‫שהעובדה שהבית האפל‪ ,‬שאין בו חלונות‪ ,‬שייך לאדם עני‪ ,‬וכדי שלא תחייב‬

                    ‫הכרזת הטומאה את הריסתו‪ ,‬אין הכוהן בודק אותו‪113.‬‬

                                                   ‫ט‪ .‬נזק ממוני‬

‫משמעות חשובה לטיעון שהטומאה היא דבר מופשט ניתן ללמוד מן‬
‫התגובה המשפטית לנזק של טומאה שהיה כרוך בגזלה‪ָּ" :‬ג ַזל [‪ְּ ]...‬תרּו ָמה‬
‫ְו ִנ ְט ֵמאת [‪ – ]...‬אֹו ֵמר לֹו ' ֲה ֵרי ֶׁשְּלָך ְל ָפ ֶניָך'‪ּ ,‬ו ַמ ֲח ִזיר אֹו ָתּה ְּב ַע ְצ ָמּה" (גזלה ואבדה‬
‫ג‪,‬ד‪-‬ה)‪ .‬כלומר אם שדד אדם תרומה‪ ,‬שהכוהן צריך לאכול אותה בטהרה‪,‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125