Page 117 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 117

‫ קרפפ ‪ :‬הרהט רפסבש תלכוהב תקפתמשה תיתרכהה הסיפתה ׀ ‪85‬‬

                                                ‫ז‪ .‬דם מן הרחם‬

‫את חישובי ימי הנידה‪ ,‬בספר קדושה (פרקים ו‪-‬יא) הרמב"ם פותח בקביעה אנטי‪-‬‬
‫אונטולוגית‪ :‬לא התופעה הפיזיולוגית קובעת את דיני הטהרה והטומאה‪,‬‬
‫אלא ההלכה התלויה בזמן‪ .‬כלומר התופעה הפיזיולוגית‪ ,‬יציאת דם מן‬
‫הרחם‪ ,‬שנתפסה כשווה מבחינה רפואית ביולדת ובנידה ובזבה‪ ,‬עשויה לקבל‬

                                ‫התייחסות הלכתית אחרת בזמנים שונים‪:‬‬

       ‫ַ ּדם ַה ִּנ ָ ּדה ְו ַדם ַה ָּז ָבה ְו ַדם ַה ּ ֹק ׁ ִשי ְו ַדם ַה ּי ֹו ֶל ֶדת ְו ַדם ֹט ַהר ׁ ֶש ַּל ּי ֹו ֶל ֶדת ‑‬
       ‫ֻּכ ּל ֹו ָ ּדם ֶא ָחד ה ּוא‪ּ ,‬ו ִמן ַה ָּמק ֹור ה ּוא ָּבא‪ּ ,‬ו ִמ ַּמ ְע ָין ֶא ָחד ה ּוא; ּו ִב ְז ַמ ִּנים‬
       ‫ִּב ְל ַבד ה ּוא ׁ ֶש ִ ּי ׁ ְש ַּת ֶּנה ִ ּדינ ֹו‪ְ ,‬ו ִת ְה ֶיה ר ֹו ָאה ָ ּדם ז ֹו ְטה ֹו ָרה‪ְ ,‬וז ֹו ִנ ָ ּדה‪ְ ,‬וז ֹו ָז ָבה‪.‬‬

                                                                           ‫(איסורי ביאה ו‪,‬א)‪96‬‬

‫לא הדם מטמא אישה לבעלה‪ ,‬אלא קביעתה של התורה‪ .‬ואם קבעה התורה‬
‫שהאישה טהורה – מותר יהיה לבעלה להתקרב אליה‪ ,‬לגעת בה‪ ,‬ואף לקיים‬

                             ‫יחסי אישות עמה‪ ,‬אם אין הדם שותת ממנה‪.‬‬
‫משמעות הדברים מרחיקת לכת‪ .‬מן התורה‪ ,‬מותר לאדם להתקרב לאשתו‪,‬‬
‫לגעת בה‪ ,‬ואף לקיים יחסי אישות עמה‪ ,‬גם אם ראתה דם‪ .‬ולא הדם מטמא‪,‬‬
‫אלא קביעתה של התורה‪ .‬כך הוא הדין ביולדת זכר‪ ,‬ב–‪ 33‬יום שאחרי שבעת‬
‫הימים שלאחר הלידה‪ ,‬או ביולדת נקבה‪ ,‬ב–‪ 66‬הימים שאחרי השבועיים‪,‬‬
‫שמן התורה היא מותרת ביחסי אישות עם בעלה‪ ,‬אף על פי שדם שותת‬
‫ממנה‪ ,‬והוא מכונה "דם טוהר"‪ .‬אמנם רק בתום הימים הללו‪ ,‬מותר לה‬
‫להיכנס למקדש‪ ,‬אך מן התורה אין עליה שום הגבלה בעניינים שבינה לבין‬
‫בעלה‪ ,‬והאיסורים הנוהגים בימינו הם מכוח המנהג אך לא מן התורה‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬מדברי הרמב"ם עולה שבצרפת נהגו בזמנו של הרמב"ם לפסוק על פי‬

                                               ‫דין תורה זה‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

       ‫ְו ִדין ֶזה ִּבי ֵמי ַה ְּגא ֹו ִנים ִנ ְת ַח ֵ ּד ׁש‪ְ ,‬ו ֵהם ָּג ְזר ּו ׁ ֶש ּלֹא ִי ְה ֶיה ׁ ָשם ַ ּדם ֹט ַהר ְּכ ָלל‬
       ‫[‪ְ ]...‬ו ׁ ָש ַמ ְענ ּו ׁ ֶש ְּב ָצ ְר ַפת ּב ֹו ֲע ִלין ַעל ַ ּדם טֹ ַהר ְּכ ִדין ַה ַּת ְלמ ּוד ַעד ַה ּי ֹום‪,‬‬
       ‫ַא ַחר ְס ִפי ָרה ּו ְט ִבי ָלה ִמ ּ ֻט ְמ ַאת י ֹו ֶל ֶדת ְּבז ֹוב‪ְ .‬ו ָד ָבר ֶזה ָּתל ּוי ַּב ִּמ ְנ ָהג‪.‬‬

                                                                           ‫(איסורי ביאה יא‪,‬ו‪-‬ז)‬

‫הלכה זו מבססת את העובדה שאף על פי שיש קשר בין תופעת המחזור‬
‫החודשי לבין הקביעה ההלכתית של זמני הנידה‪ ,‬אין תלות ביניהן‪ .‬נמצאנו‬

       ‫למדים שהקביעה שהאישה בגדר נידה אינה משום גועל דם הנידות‪.‬‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122