Page 112 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 112
80׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
לו שנטמא בוודאות ,עליו להביא קורבנות טומאה ,ולהתחיל את נזירותו
מחדש ולהביא בסופם שוב קורבנות טהרה .אך אם נטמא הנזיר טומאת מת
מיוחדת ,המכונה בהלכה "טומאת התהום" ,ולאחר זמן נודע לו שנטמא ,הוא
אינו מונה ימי נזירות מחדש (נזירות ו,יז) .נתבונן בהגדרתה של טומאת התהום:
ֵאי ז ֹו ִהיא ֻט ְמ ַאת ַה ְּתה ֹום? ָּכל ׁ ֶש ֵאין ָא ָדם ַמ ִּכי ָר ּהֲ ,א ִפ ּל ּו ְּבס ֹוף ָהע ֹו ָלם.
ְולֹא ָא ְמר ּו ֻט ְמ ַאת ַה ְּתה ֹום ֶא ָּלא ְל ֵמת ִּב ְל ַבדֲ ,א ָבל ָהר ּוג לֹאֶ ׁ ,ש ֲה ֵרי ָי ַדע
ּב ֹו ֶזה ׁ ֶש ֲה ָרג ֹוִ .נ ְמ ָצא ַה ֵּמת ָּגל ּוי ‑ ֵאין ז ֹו ֻט ְמ ַאת ַה ְּתה ֹוםִ .נ ְמ ָצא ֻמ ׁ ְש ָקע
ְּב ַק ְר ָק ִעית ְמ ָע ָרה ְו ַה ַּמ ִים ַעל ַּג ָּביו ‑ ֲה ֵרי ז ֹו ֻט ְמ ַאת ַה ְּתה ֹוםֶ ׁ ,ש ֵאי ָנ ּה ְיד ּו ָעה.
ָה ָיה ָטמ ּון ְּב ֶת ֶבן א ֹו ִּב ְצר ֹור ֹות ‑ ֲה ֵרי ז ֹו ֻט ְמ ַאת ַה ְּתה ֹוםֶ ׁ ,ש ֵאי ָנ ּה ְיד ּו ָעהָ .ה ָיה
ָטמ ּון ַּב ַּמ ִים ָּב ֲא ֵפ ָלה ּו ִב ְנ ִקי ֵקי ַה ְּס ָל ִעים ‑ ֵאי ָנ ּה ֻט ְמ ַאת ַה ְּתה ֹום( .שם ,יח-יט)
טומאת התהום היא מקור טומאה של יהודי שמת שרק הוא מטמא טומאת
אוהל ,שבשעה שטימאה אדם אחר ,לא היה בעולם מי שידע על קיומה של
טומאה זו .הגדרה זו מחייבת לומר שמדובר במי שמת מיתה טבעית ,ולא
במי שנרצח ,שהרי רוצחו יודע שהוא טמון שם .אם היה המת בתחתית מאגר
מים במערה ,שכנראה נפל לשם ומת ,מדובר בטומאת התהום ,מפני שסביר
להניח ששום אדם לא ימצא את המת ,מפני שבתוך המערה אין אור .וכן אם
היה המת מכוסה בקש או ב"צרורות" ,גושי עפר ואבנים ,שכנראה הועפו
על ידי הרוח וכיסו אותו וכדומה – הרי זו טומאת התהום .אבל אם היה
בתחתית המערה מאגר מים שאינו מקורה ,אפילו אם המקום אפלה או שיש
בו נקיקים בסלע ,שמי שמסתכל מן הצד יכול לראות את המת – אין כאן
טומאת התהום ,מפני שסביר להניח שהיה מי שראה אותו .כלומר העובדה
שמדובר בטומאה שאיש בעולם לא ידע על קיומה ,אף אם לאחר זמן נודע
עליה ,עושה את הטומאה כמי שאינה קיימת ,ולא נטמא הנזיר ,ואינו נדרש
להתחיל למנות מחדש את נזירותו ,בניגוד למי שנטמא טומאה ידועה85.
אילו הייתה הטומאה נבחנת רק בכלים ריאליים-מוחשיים ,לא היה המושג
"טומאת התהום" קיים .מתוך הגדרתה ,טומאת התהום היא טומאה הנגרמת
עקב חוסר מודעות אנושית ,והנטמא בה פטור מהשפעת הטומאה ,ולמעשה
אינה חלה עליו ,מפני שהוא פטור מאחריות לה בגלל אי-מּודעות לקיומה.
דין זה קיים גם בכוהן שעבד במקדש :אם נודע לו שעבד בטומאה – כל
הקורבנות שהקריב פסולים .אך אם נודע לו שנטמא טומאת התהום –
כל הקורבנות שהקריב כשרים ,אף אם הקריב אותם במזיד ,מפני שהציץ
שבראש הכוהן הגדול מכפר על הטומאה (ביאת המקדש ד,ו) .כך הקלו חכמים גם
