Page 107 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 107

‫ קרפפ ‪ :‬הרהט רפסבש תלכוהב תקפתמשה תיתרכהה הסיפתה ׀ ‪75‬‬

                                ‫א‪ .‬טומאת מת ‑ ניתוב המסלול‬

‫המת מחיל טומאה בחלל הסגור שהוא נמצא בו‪ ,‬והיא הנקראת טומאת אוהל‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מדובר בחלל המאהיל על המת או בחלל שהמת מאהיל עליו‪ .‬זהו‬
‫אופן טומאה מיוחד‪ ,‬החל רק בטומאת מת (טומאת מת א‪,‬י)‪ 68.‬לכן‪ ,‬כל מה שנמצא‬
‫בחדר שהמת נמצא בו נטמא‪ .‬העומד בפתחו של החדר‪ ,‬כגון מתחת למשקוף‬
‫הדלת נטמא גם הוא‪ ,‬אף על פי שהדלת סגורה‪ ,‬מפני שצפוי שיוציאו את המת‬
‫דרך פתח זה כדי לקבור אותו (טומאת מת ז‪,‬א)‪ .‬ואם יש כמה פתחים לחדר‪ ,‬וכולם‬
‫נעולים‪ ,‬כל מי שנמצא תחת הפתח – טמא (שם‪,‬ב‪ 1‬וראו הביאור)‪ .‬וכאן נכנס גורם‬

                                             ‫נוסף‪ ,‬מחשבתו של האדם‪:‬‬

       ‫ִנ ְפ ַּתח ֶא ָחד ֵמ ֶהן‪ ,‬א ֹו ׁ ֶש ָח ׁ ַשב ְלה ֹו ִציא ֹו ְּב ֶא ָחד ֵמ ֶהן‪ְ ,‬ו ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ָח ׁ ַשב‬
       ‫ַא ַחר ׁ ֶש ֵּמת ַה ֵּמת‪ֲ ,‬א ִפ ּל ּו ָח ׁ ַשב ְלה ֹו ִציא ֹו ְּב ַח ּל ֹון ׁ ֶש ִהיא ַא ְר ָּב ָעה ַעל ַא ְר ָּב ָעה‬
       ‫‑ ִה ִ ּציל ַעל ַה ְּפ ָת ִחים ֻּכ ָּלן‪ְ ,‬ו ֵאין ָט ֵמא ֶא ָּלא ְּכ ֶנ ֶגד ַה ֶּפ ַתח ׁ ֶש ִּנ ְפ ַּתח א ֹו‬
       ‫ׁ ֶש ָח ׁ ַשב ָע ָליו‪ְ ,‬ו ַה ׁ ּ ְש ָאר ְטה ֹו ִרין‪ִ ,‬מ ְּפ ֵני ׁ ֶש ֵהן ְנע ּו ִלין‪ַ ,‬ו ֲה ֵרי ֵאין ַה ַּב ִית ְּכ ֶק ֶבר‬

                                                                        ‫ָסת ּום‪( .‬שם‪,‬ב‪)2‬‬

‫כלומר מחשבתו של האדם יכולה לסמן את נתיב התפשטות הטומאה‪ .‬אם‬
‫תחילה היו כל הפתחים טמאים‪ ,‬ואדם שעמד תחת הפתח נטמא‪ ,‬הרי משעה‬
‫שהחליט אדם מסוים להוציא את המת דרך נתיב מסוים‪ ,‬שאר הפתחים‬
‫טהורים‪ ,‬ומי שעומד עתה תחת הפתח אינו טמא‪ ,‬והטומאה "מתפשטת" רק‬
‫בכיוון שחשב להוציא דרכו את המת‪ ,‬גם אם הוא נעול! הלכה זו פותחת‬
‫עבורנו צוהר גדול להבנת דרכי ההתייחסות לטומאה במחשבה בלבד! אלא‬
‫שכדרכם של בני אדם‪ ,‬הדבר יכול לשמש פתח להערמה אנושית‪ ,‬כמו שעולה‬

                                             ‫מן ההלכה העוקבת (שם‪,‬ב‪:)5‬‬

       ‫ָה ָיה ַל ַּב ִית ֶּפ ַתח ֶא ָחד ַל ָּצפ ֹון ּו ֶפ ַתח ֶא ָחד ַל ָ ּדר ֹום‪ְ ,‬ו ָח ׁ ַשב ְלה ֹו ִציא ֹו ַּב ְ ּצפ ֹו ִני‪,‬‬
       ‫ְו ַא ַחר ָּכ ְך ָּבא ּו ֶא ָחיו א ֹו ְקר ֹו ָביו ְו ָא ְמר ּו ' ֵאין מ ֹו ִצי ִאין א ֹות ֹו ֶא ָּלא ַּב ְ ּדר ֹו ִמי'‬
       ‫‑ ִט ֵהר ְ ּדר ֹו ִמי ֶאת ַה ְ ּצפ ֹו ִני; ּו ִב ְל ַבד ׁ ֶש ּלֹא ַי ֲע ִרים‪ְ .‬ו ִאם ֶה ֱע ִרים ‑ ׁ ְש ֵני ֶהם‬

                                                                            ‫ְט ֵמ ִאים‪69.‬‬

‫כלומר קרובי המת יכולים לשנות גם בזמן אמת את המסלול הראשוני שקבעו‬
‫להוצאת המת‪ ,‬אם אינם עושים זאת מתוך הערמה‪ ,‬כגון לטהר למפרע את מי‬
‫שנטמא בכניסה הצפונית‪ .‬חלל טומאת המת‪ ,‬הנקבע על פי הפתח שמוציאים‬
‫דרכו את המת‪ ,‬חל גם על כל נתיב הוצאת המת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מי שמת בבבית‬
   102   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112