Page 104 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 104
72׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
שלשונמית כשמת ‑ כל שהיה עימו בבית היה טמא טומאת שבעה,
וכשחיה ‑ היה טהור לקודש .חזרו ונגעו בו ‑ טימאוהו .הרי זה אומר:
מטמאיך לא טימאוני ,אתה טימאתני!55
המשפט האחרון הוא תמיהה שנאמרת לכאורה על ידי מי שנגעו בהם בני
אדם או כלים הטמאים בטומאת מת מבן השונמית ,הם טמאים בטומאה
משנית ומטמאים אחרים ,בעוד מקור תוקף טומאתם כבר אינו טמא שהרי
הוא חי בתחיית המתים .נכתב על זה רבות ,והדיון בעניין זה חורג ממסגרת
מחקר זה .בפשטות ,המדרש מציג היעדר טומאה עצמית של המת ,שהרי
מקור המייצר טומאה חמורה כל כך נעדר מהות זו לחלוטין בעצמו ,והדבר
נבחן בתחיית המתים .זו קביעה נומניליסטית ברורה .לפי פירוש שני אפשר
שהדיון אינו שולל שלמת יש טומאה עצמית אלא עוסק בשאלה הפילוסופית
מתי היא פוקעת מעצמה ,ומציג מצב של תחיית המתים שבו האדם מוגדר
מחדש עם תחייתו56 .
הרמב"ם אינו מתייחס בחיבורו ההלכתי למדרש הזה כלל ,והדברים ברורים,
לפי שדרכו להתעלם מנושאים שאינם מציאותיים .עם זאת ,נושא המדרש
מעלה נקודות שניתן למצוא להן התייחסות ברמב"ם המאירה את העניין
שאנו עוסקים בו .המת הוא מקור טומאה ממשי ומוחשי ,וממנו הטומאה
החמורה ביותר :אדם או כלים הנוגעים במת נעשים אב הטומאה 57.גם לפי
הפירוש השני שאינו שולל שהמת עצמו טמא ,משמעותו אינה על המת אלא
רק על הסובבים אותו .על המת עצמו אין מוטל חיוב או היתר ,כלשונו של
הרמב"ם "אין על המתים מצווה" 58,ובניסוחה של נעם" :מצבו של המת
איננו רלוונטי לאיש ,שהרי הוא כבר נטול תודעה ,ואילו החיים שסביבו
טרודים ממילא רק בטומאה הנגרמת להם ולא בטומאתו העצמית" 59.מצבו
משמעותי רק ביחס הבריות לגבי גופתו ,שהרי אסור להכניס את המת למקום
המקדש ,ומצוות עשה היא לשלח את הטמא ואת הטומאה מן המקדש ,כמו
שהרמב"ם אומר במפורשַ " :הַּמ ְכ ִניס ֶׁשֶרץ ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ַלִּמ ְק ָּדׁש ,אֹו ֶׁש ִה ְכ ִניס
ָא ָדם ָט ֵמא ַלִּמ ְק ָּדׁש – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ָּכֵרתֶׁ ,ש ֲהֵרי ִטֵּמא ִמ ְק ַּדׁש ה'" 60.דיני הטומאה
אינם אלא מצוות ,והמצוות – כגון הרחקתו של המת מן המקדש או שגופת
עצמו טמאה – מוטלות על החיים ,לא על המתים.
הדיון האחר במדרש מתייחס לסיפור המקראי על בן השונמית (מלכים-ב ד,ח-
לז) ,שהחיה אותו אלישע הנביא לאחר שמת ,והשאלה שהמדרש עוסק בה
היא :משעה שהחיה אותו אלישע ,שוב אינו טמא ,ואפילו "טהור לקודש",
שהיא הדרגה הגבוהה ביותר של הטהרה 61.לדעת הרמב"ם ,הדיון הוא בגדר
