Page 110 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪ 78‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫הציבורי במקדש טהור מחייב לפעמים כניסה למקדש אף בטומאה‪ .‬בדוגמה‬
‫שהבאנו לעיל‪ ,‬מדובר בחריגה זמנית‪ ,‬כדי לאפשר המשך קבוע ותקין של תפקוד‬
‫המקדש‪ .‬לולא חריגה זו‪ ,‬היה נוצר מצב של קיפאון (‪ ,)deadlock‬שניתן להדגים‬
‫אותו בדרך הבאה‪ .‬נניח שנמצא כוהן מת מוטל בהיכל‪ ,‬כגון שנרצח על ידי‬
‫זרים או אפילו על ידי כוהן אחר‪ ,‬ומאליה עולה השאלה‪ :‬כיצד להוציא אותו‬
‫מן המקדש‪ ,‬שהרי כל מי שנכנס להיכל‪ ,‬נטמא בטומאת אוהל של המת‪ ,‬ובשעה‬
‫שהוא יודע שהוא טמא עליו לצאת מיד‪ 82,‬ומצד שני כדי שהמקדש יישאר טהור‪,‬‬
‫צריך לסלק את המת משם‪ ,‬אבל כדי להוציא אותו‪ ,‬אסור שיימצא שם אדם טמא‪.‬‬
‫מובן שבמצב זה עבודת המקדש משותקת‪ 83,‬ולכן נקבעה הלכה שהטומאה‬

‫נדחית‪ .‬הצורך שהמקדש יהיה טהור‪ ,‬נעשה גם על ידי טומאה‪.‬‬
‫הדין הקובע שהטומאה דחויה בציבור חל גם על קורבנות שזמנם קבוע‪,‬‬
‫ושקשה לבצעם ללא דחיית הטומאה‪ .‬הטהרה מטומאת מת נעשית באמצעים‬
‫נדירים‪ ,‬בעוד הטהרה משאר טומאות נעשית רק באמצעות טבילה והכנה‬
‫מראש‪ ,‬משמעות הדבר היא שבהגיע זמן הקרבת הקורבנות‪ ,‬ורוב הציבור‬
‫האמורים להקריב אותם טמאי מת וכדומה‪ ,‬או שרוב הכוהנים טמאי מת‪ ,‬או‬
‫שרוב הכלים טמאי מת – הקורבנות קרבים בטומאה‪ ,‬וטומאה זו מתכפרת על‬
‫ידי הציץ שבראש הכוהן בשעה שהם קרבים בטומאה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬טומאה‬
‫זו היא רק בגדר "דחויה"‪ ,‬כדי להקטין את רמת הטומאה במקדש‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫משפחת הכוהנים המשרתים במקדש טמאה‪ ,‬ויש משפחה אחרת טהורה –‬
‫יש להעדיף את הטהורה ולדחות את המשמר הקבוע‪ .‬הרמב"ם מדגיש את‬

‫החריגה הזאת‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

‫ּו ִמ ְּפ ֵני ָמה ְמ ַח ְ ּז ִרין ַעל ַה ְּטה ֹו ִרים ִמ ֵּבית ָאב ַא ֵחר? ִמ ְּפ ֵני ׁ ֶש ַה ּ ֻט ְמ ָאה לֹא‬
‫ֻה ְּת ָרה ַּב ִ ּצ ּב ּור‪ֶ ,‬א ָּלא ְּב ִא ּס ּו ָר ּה ע ֹו ֶמ ֶדת‪ּ ,‬ו ְדח ּו ָיה ִהיא ַע ָּתה ִמ ְּפ ֵני ַה ְ ּד ָחק‪ְ ,‬ו ֵאין‬
‫ּד ֹו ִחין ָּכל ָ ּד ָבר ַה ִּנ ְד ֶחה ֶא ָּלא ְּב ָמק ֹום ׁ ֶש ִאי ֶא ְפ ׁ ָשר‪ּ .‬ו ִמ ְּפ ֵני ֶזה ְצ ִרי ָכה ִציץ‬

‫ְל ַר ּצ ֹות ָע ֶלי ָה‪( .‬ביאת מקדש ד‪,‬טו)‬

‫וכן הוא הדבר בקורבן הפסח‪ ,‬שהוא בגדר קורבן הציבור מבחינת הזמן ובגדר‬
‫קורבן היחיד‪ ,‬מפני שחייב בו כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬ולכן ניתן לעשותו‬
‫לכתחילה בטומאה גם בימינו‪ ,‬מפני שהטומאה היא עניין ציבורי‪ ,‬והקרבת‬
‫הפסח במקרה זה אינה מעידה על זלזול במקדש או אי‪-‬זהירות מן הטומאה‪.‬‬
‫דחיית הטומאה עקב צורכי ציבור מעידה על אופיין של הטומאה והטהרה‪,‬‬
‫שאינן פיזיות וקבועות במציאות‪ ,‬אלא הם גמישות ומשמשות כאמצעי גם‬

‫במהלכים ציבוריים‪.‬‬