Page 80 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 80
22
[הקדמה על המשלים]
הבנת המשלים :המפתח להבנת דברי הנביאים
1דע שמפתח וכו' – אין עיקרה של 1כיוון שנזכרו המשלים ,נקדים הקדמה :
דע שמפתח הבנת כל מה שאמרו הנביאים עליהם הנבואה מסר לציבור אלא כלי להבנת
השלום ,וידיעת אמיתתו ,הוא הבנת המשלים ונמשליהם המציאות ,הבנת הדרך שה' פועל בה
ופירוש מילותיהם .ידועים לך דבריו יתעלהּ" :ו ְב ַיד בעולמו .מבחינה זו ,הנבואה משקפת
ַהְּנ ִבי ִאים ֲא ַדֶּמה" (הושעיב,יא) ,ודבריוֶּ[" :בן ָא ָדם] חּוד ִחי ָדה שלמות השגה אנושית (ב,לז ;4יסודי
ּו ְמׁ ֹשל ָמָׁשל [ ֶאל ֵּבית ִיְׂש ָר ֵאל]" (יחזקאל יז,ב) .ויודע אתה התורה ז,א; ז,ז .)1התבוננות בעומקם של
שמרוב שימושם של הנביאים במשלים ,אמר הנביא: דברי הנבואה והבנתם היא התוודעות
" ֵהָּמה אֹ ְמ ִרים ִליֲ :הֹלא ְמ ַמׁ ֵּשל ְמָׁש ִלים הּוא" (יחזקאל כא,ה). לתובנות שהשיגו הנביאים ,ו"מורה
הנבוכים" מציע לקורא כלים להבנת
משלי הנביאיםְ " .ל ָה ִבין ָמָׁשל ּו ְמ ִלי ָצה,
וידעת מה שפתח בו שלמהְ " :ל ָה ִבין ָמָׁשל ּו ְמ ִלי ָצה, ִּד ְבֵרי ֲח ָכ ִמים ְו ִחידֹ ָתם" – להבין
ִּד ְב ֵרי ֲח ָכ ִמים ְו ִחידֹ ָתם" (משלי א,ו) .נאמר במדרש" :למה את דברי חכמים לאשורם .והפסוק
היו דברי תורה דומין עד שלא עמד שלמה? לבאר שהיו מבואר במקום אחר" :ועל ענין זה רמז
מימיה עמוקים וצונין (=צוננים) ולא היה אדם יכול שלמה באמרוְ ' :ל ָה ִבין ָמָׁשל ּו ְמ ִלי ָצה,
לשתות מהן .מה עשה ִּפ ֵּק ַח אחד? ספק (=חיבר) חבל ִּד ְבֵרי ֲח ָכ ִמים ְו ִחידֹ ָתם' .ומשום כך
לחבל ומשיחה (=חוט שזור) למשיחה ,ודלה (=שאב דברו חכמים עליהם השלום בעניינים
בדלי) ושתה .כך היה שלמה ִמָּמשל למשל ו ִמ ָּדבר האלוהיים ברמז .ולכן ראוי לאדם,
שאם נזדמן לו מדבריהם דבר שהוא נגד
המושכל לפי דעתו ,שלא ייחס החיסרון
לדבר עד שעמד על דברי תורה" (שיר השירים רבה א,ח); זה לאותם הדברים ,אלא ייחס החיסרון
לשונם. לשכלו .וכשיראה משל ממשליהם
שפשוטו רחוק מאוד מבינתו ,ראוי לו
2איני סבור שיש מישהו מבעלי הדעת הבריאה המדמיין להצטער מאוד על כך שלא הבין העניין,
ש"דברי תורה" הנזכרים כאן ,שנערכו תחבולות כדי עד שנעשו אצלו כל הדברים האמיתיים
להסבירם על ידי הסבר ענייני המשלים ,הם דיני עשיית בתכלית הריחוק" (פה"מ ,הקדמה ,עמ' יט).
הסוכה והלולב ודין ארבעה שומרים .אלא הכוונה כאן
היא בלי ספק הסברת הדברים העמוקים .נאמר שם: 2בעלי הדעת הבריאה – ניסוח חריף
"רבנן אמרי (=חכמים אומרים) :זה שהוא מאבד סלע
(=מטבע יקרה) או מרגלית בתוך ביתו ,עד שהוא מדליק נגד מי שסבור שאין בתורה עומק
פתילה באיסר (=מטבע זולה) מוצא את המרגלית ,כך מעבר לרובד ההלכתי .ודין ארבעה
המשל הזה אינו כלום ,ועל ידי המשל ַא ְּת רואה את שומרים – במשפט העברי :שומר
חינם ,ושומר שכר ,והשוכר ,והשואל
(שכירות א,א) .ונגלהו של כל משל אינו
כלום – לפי התיאור הזה ,משמעות
כל משל היא מופשטת ,ויש לה קיום
דברי תורה" ,גם זה לשונם .התבונן נא כיצד אמרו ז"ל רק לצורך הנמשל (פרשנות אלגורית),
בפירוש שתוכם של דברי תורה הם המרגלית ,ונגלהו בניגוד למשלים שיש בהם לפשט
של כל משל אינו כלום; וכיצד דימו את הסתרת העניין המשל ,לסמל הגשמי ,ערך רוחני עליון
הנמשל בתוך נגלהו של המשל למי שנפלה לו מרגלית (פרשנות סימבולית) .המשל עצמו,
המנוסח פעמים הרבה בניגוד לטבע
ולהיגיון ,אינו אמור לעורר תמיהות,
מפני שהוא בא רק לצורך הבנת הנמשל (ראו דברי הרמב"ם בעניין שלוש הקבוצות בהבנת משלי חכמים ,בפה"מ סנהדרין י,א ,עמ' קלו),
