Page 76 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 76
ב ֵלי ָלם ,והם שנאמר עליהם "ֹלא ָי ְדעּו ְוֹלא ָי ִבינּו ַּב ֲחֵׁש ָכה | 18מורה הנבוכים | הקדמות | פתיחה
ִי ְת ַהָּלכּו" (תהילים פב,ה) ,והאמת נעלמת מהם לגמרי על אף
עוצם גילויה ,כמו שנאמר לגביהם "ְו ַע ָּתה ֹלא ָראּו אֹור, "ֹלא ָי ְדעּו ְוֹלא ָי ִבינּו ַּב ֲחֵׁש ָכה ִי ְת ַהָּלכּו"
ָּב ִהיר הּוא ַּבׁ ְּש ָח ִקים" (איוב לז,כא) ,והם המון העם – אין – החשיכה באה בגללם ,מפני שהם
מסתירים את אור ה' הנמצא במציאות
מקום להזכיר אותם בחיבור הזה. (ג,ט) .ונאמר בהמשך הפסוקָ " :א ֵכן
ְּכ ָא ָדם ְּתמּותּון" (תאמו א,יד)ָּ" .ב ִהיר
טבע ההברקות מופיע גם בלימוד לאחרים הּוא ַּבׁ ְּש ָח ִקים" – האור הבהיר הוא
בשחקים ,בעיסוק במהות ה' (ותאמו אור
9דע שאם ירצה אחד מן השלמים ,לפי דרגת שלמותו,
להביע דבר ממה שהבין מאותם הסודות ,אם בפיו אם ב,יב.)10
בעטו ,לא יוכל להבהיר בשלמות וכסדר אפילו את
המידה שהשיג ,כמו שהוא יכול לעשות בשאר המדעים 9אלא כאשר ...כך הוא טבע דבר זה
שהוראתם ידועה .אלא כאשר הוא מלמד לאחרים יקרה
לו מה שקרה לו כשלימד את עצמו ,כלומר שהדבר – תהליך הבניית התודעה אינו כתהליך
מתגלה ומציץ ושוב מסתתר; כאילו כך הוא טבע דבר לימוד ידיעות .משל למה הדבר דומה?
זה ,יהא גדול או קטון .לכן כאשר כיוון כל חכם אלוהי לאהבה ,שאי אפשר לתאר את הכרתה
רבני (=יהודי לא קראי; או :אלוהי ,כמילה נרדפת במילים המצמצמות את החוויה .כל
לקודמת) שהשיג את האמת ,ללמד משהו מן הסוג הזה, עיסוק בתחומי הסוד ,נעשה במעין
לא דיבר בו אלא במשלים ובחידות .דרכי החכמים במשלים :א) הבזקים של הברקות ,ואין שום אדם
הם הרבו במשלים וגיוונו אותם במיניהם ואף בסוגיהם, יכול לחמוק מזה ,גם אם מדובר בתלמיד
ב)וניסחו את רובם כך שהעניין שביקשו להסבירו נמצא הכישרוני או המורה הכישרוני ביותר.
בתחילת המשל או באמצעו או בסופו ,אם לא הצליחו וגיוונו אותם במיניהם ואף בסוגיהם
למצוא משל המתאים לנמשל מראשו עד סופו .ג)נוסף – לא רק במבט דומה ,אלא אף במבטים
על כך ,העניין שרצו ללמדו למי שילמדהו פוזר בין שונים ,כגון שהחומר נמשל לאישה עקב
משלים רבים ורחוקים זה מזה ,אף על פי שהוא עניין יכולתו לקבל צורה או ללבנת הספיר
אחד .ד)עמום יותר הוא משל אחד המשמש בעצמו עקב היותו חסר צורה (ק"י; אפודי) .נמצא
משל לעניינים שונים – ראשיתו מתאימה לנמשל אחד, בתחילת המשל או באמצעו או בסופו
– רובו של הנמשל בא לספק תפאורה
לצורך הסוואה (הקדמות,משלים .)6סיכום
הפסקה :השימוש במשלים מזמין את
הלומד לעסוק בפענוח המשל ולזכות
בהברקות של הבנה.
הרחבות ועיונים
ו"פנים" א,לז .)3ובמקום אחר הרמב"ם מפרש את " ָק ַרן" ְ" 8ו ַא ָּתה ּפֹה ֲעמֹד ִעָּמ ִדי" – והרמב"ם מסביר את הדבר
במשמעות 'נשתקף' ,ואולי משמעותו שהחומר שלו במקום אחרּ" :ו ָב ֶזה ִה ְב ִטיחֹו ָה ֵאלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֵ ' :לְך ֱאמֹר ָל ֶהם
נעשה שקוף (ראו מכתב הרמב"ם לאבן תיבון ,איגרות ,מהד' שילת, ׁשּובּו ָל ֶכם ְל ָא ֳה ֵלי ֶכםְ .ו ַא ָּתה ּ ֹפה ֲע ֹמד ִעָּמ ִדי'ָ .הא ָל ַמ ְד ָּת
ֶׁשָּכל ַהְּנ ִבי ִאיםְּ ,כֶׁש ַהְּנבּו ָאה ִמ ְס ַּתֶּל ֶקת חֹו ְזִרים ְל' ָא ֳה ָלם',
עמ' תקלד). ֶׁשהּוא ָצְר ֵכי ַהּגּוף ֻּכָּלןִּ ,כְׁש ָאר ָה ָעםְ .ל ִפי ָכְך ֵאי ָנן ּפֹוְרִׁשין
האור המועט הזה הזורח עלינו – תן דעתך ִמְּנׁשֹו ֵתי ֶהן; ּומֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו ֹלא ָח ַזר ְל' ָא ֳהלֹו' ָהִראׁשֹוןְ ,ל ִפי ָכְך
שהתיאור בא בגוף ראשון .לאדם מתגלים בהבזקים ָּפַרׁש ִמן ָה ִאׁ ָּשה ְלעֹו ָלםּ ,ו ִמָּכל ַהּדֹו ֶמה ָלּה [החומר],
"באינטואיציה והשערה ...המחשבה המונחית והסיוע ְו ִנ ְקְׁשָרה ַּד ְעּתֹו ְּבצּור ָהעֹו ָל ִמיםְ ,וֹלא ִנ ְס ַּתֵּלק ַההֹוד [הקשר
האלוהי" ,העומדים במדרגת השראת רוח ה' על האדם, עם ה'] ֵמ ָע ָליו ְלעֹו ָלםְ ,ו ָקַרן ע ֹור ָּפ ָניוְ ,ו ִנ ְת ַק ֵּדׁש ַּכַּמ ְל ָא ִכים"
לפני הנבואה (ג ,הקדמה ;2-1ב,מה ,המדרגה הראשונה; ראו א"ש (יסודי התורה ז,ו; למילה הוד ראו שם ז,ב "והודי נהפך עלי") .וקרן –
הבהיקה דעתו (תאמו "האור המבהיק" ג,ט ;2ג,נא" ;16עמד" א,יג;
במענה לאברבנאל; השוו לרמזים שהרמב"ם מייחס לעצמו דמות נבואה
במאמר ה"א ,שזכה לנבואה ,עמ' קסח).
