Page 72 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 72

‫‪ | 14‬מורה הנבוכים | הקדמות | פתיחה‬

‫קהל היעד‪ :‬המעולה הנבוך‬

‫‪ 2‬וכוונתי‪ :‬הלכותיה‪ ...‬ידיעת התורה ‪ 	2‬אין מטרתו של חיבור זה להסביר את כולם להמון‪,‬‬
                                                                         ‫לאמיתה – כל הכתוב כאן בין מקפים‬
‫ולא למתחילים בעיון‪ ,‬ולא ללמד את מי שאינו מעיין‬                           ‫הוא מאמר מוסגר‪ ,‬וכאילו כתב אותו‬
‫אלא בידיעת התורה – וכוונתי (ב"ידיעת התורה"‬                               ‫הרמב"ם בסוגריים‪ ,‬ומשמעו‪ :‬בעיני‬
‫למובן המצומצם)‪ :‬הלכותיה‪ ,‬כי (באמת) מטרתו של‬                              ‫ההמון‪ ,‬ידיעת התורה היא ההלכה‪,‬‬

‫חיבור זה כולו וכל מה שמסוגו היא ידיעת התורה‬                              ‫כלומר 'מה צריך לעשות'‪ ,‬אבל בעיני‬
‫לאמיתה – אלא מטרת החיבור הזה היא להעיר לאדם‬                              ‫הרמב"ם‪ ,‬ידיעת התורה "לאמיתה"‬
‫דתי שכבר נקבעה בנפשו והושגה ב ַה ֲא ָמ ָנתֹו אמיתּות‬                     ‫היא הכרת ה' והמציאות מתוך תבונה‪,‬‬
                                                                         ‫וההלכה היא היישום המעשי המתחייב‬

‫תורתנו‪ ,‬והוא שלם בדתו ובמידותיו‪ ,‬ועיין במדעי‬                             ‫מן ההכרה הזאת‪ ,‬כדבריו במקום אחר‪:‬‬

‫הפילוסופים וידע את משמעויותיהם‪ ,‬והשכל האנושי‬                             ‫"הנה התבאר לך שידיעת התורה‬
‫משך והוביל אותו לשכון בהיכלו‪ ,‬אך עצרו בעדו פשטי‬                          ‫מבחינתם [=מבחינת חכמים] היא מין‬
‫(" ִנגלֹות") המקראות ומה שהבין או הסבירו לו אחרים‬                        ‫אחד‪ ,‬והחכמה מין אחר‪ ,‬והוא ל ַאֵּמת‬
                                                                         ‫את דעות התורה בעיון אמיתי" (ג‪,‬נד‪;4‬‬

‫מהמשמעויות הללו של המונחים הרב־משמעיים או‬                                ‫בדומה לזה‪ ,‬ראו אברבנאל)‪ .‬אלא מטרת‬
‫המושאלים או המסופקים‪ .‬וכך הוא נותר נבוך ונדהם‪:‬‬                           ‫החיבור הזה היא להעיר לאדם דתי‬
‫או שילך אחר שכלו וישליך את מה שלמד (בטעות) מן‬                            ‫וכו' – כוונתו לתורת הסוד‪ .‬לכן‪ ,‬הספר‬
                                                                         ‫מיועד לכל מי שמבקש לדעת לעומקן‬

‫המונחים הללו‪ ,‬ויחשוב שהוא השליך (בכך) יסודות‬                             ‫הגות ומחשבה ביהדות‪ ,‬ולא רק קיום‬

‫דתיים; או שיישאר עם מה שהבין מהם ולא יימשך‬                               ‫טכני של המצוות בגדר מצוות אנשים‬
‫אחר שכלו‪ ,‬ונמצא שהוא מפנה עורף אל שכלו ומתרחק‬                            ‫מלומדה (תאמו המונחים תורה וחכמה ג‪,‬נד)‪.‬‬
‫ממנו‪ .‬ויחד עם זאת יחשוב שהוא הביא על עצמו נזק‬                            ‫וכן הוא אומר ב"משנה תורה"‪ְ" :‬וֶׁש ֵאין‬
                                                                         ‫ָׁשם ַצ ִּדיק ָּגמּור ֶאָּלא ַּב ַעל ָח ְכ ָמה ׁ ֶשע ֹו ֶ ׂשה‬

‫ופגיעה בדתו (על ידי חקירתו השכלית)‪ ,‬ויישאר עם‬                            ‫ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ְוי ֹו ְד ָען" (איסורי ביאה יד‪,‬ג)‪.‬‬

‫האמונות הדמיוניות ההן‪ ,‬כשהוא מבוהל ומיוסר‬                                ‫והוא שלם בדתו ובמידותיו – מאמין‬
 ‫בגללן‪ ,‬ויהיה שרוי תמידית בכאב לב ובמבוכה קשה‪.‬‬                           ‫בעיקרי התורה‪ ,‬מקיים את מצוותיה‬
                                                                         ‫והוא בעל תכונות אופי טוב‪ .‬במדעי‬

                                              ‫מטרה ב‪ :‬ביאורי משלי המקרא‬  ‫הפילוסופים – "פילוסופיה" משמעה‬
                                                                         ‫'אהבת החכמה'‪ ,‬כלומר חקר שיטתי‬
‫‪ 	3‬חיבור זה כולל מטרה שנייה‪ ,‬והיא ביאור משלים חבויים‬                     ‫ושכלי (רציונלי) של מונחי יסוד של‬
‫מאוד‪ ,‬הכתובים בספרי הנביאים ולא נאמר במפורש‬                              ‫ההכרה האנושית‪ ,‬כגון‪" :‬קיום"‪,‬‬

‫שהם משל‪ ,‬ולבּור ולמי שאינו שם לב נראה שהם‬                                ‫"מציאות"‪" ,‬נפש"‪" ,‬הכרה"‪" ,‬היגיון"‬

                                                                         ‫ועוד‪ ,‬שלפעמים המתנגדים לפילוסופיה‬

                                                                         ‫אף אינם יודעים את פירושה‪ .‬והשכל‬

‫האנושי משך והוביל אותו וכו' – ואינו מוצא בדברים הלא־מובנים קדושה יתירה המעידה על הצד האלוהי שבדברים‪,‬‬

‫אלא להפך‪ ,‬מנסה לחבר את התורה עם הדעת (וכן הוא אומר בסוף מאמר תחיית המתים)‪ .‬נמצא שמטרתו העיקרית של הספר‬

‫היא לבטל את היריבות המדומה בין השכל והחכמה האנושית לבין המסורת‪ .‬אדרבה‪ ,‬יש להשיב את השכל למקום‬

‫הראוי לו ככלי העיקרי לעיון בתכנים הנמסרים בתורה ולפירושם‪.‬‬

‫‪ 3‬מטרה שנייה – היכולת להבחין ברבדיה העמוקים של התורה‪ .‬ולא נאמר במפורש שהם משל – הלומד יקנה‬

                           ‫הרחבות ועיונים‬

‫‪ 2‬והושגה ב ַה ֲא ָמ ָנתֹו – השיג במחשבתו שטענה מסוימת במילה "האמנה"‪ ,‬ראו א‪,‬נ‪ 1‬בהרחבות)‪	.‬‬
                                ‫היא אמת‪ .‬בערבית המונח הוא " ִאע ִּת ַקאד" (לתרגום המונח‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77