Page 73 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 73

‫מורה הנבוכים | הקדמות | פתיחה | ‪15‬‬

‫באמצעות רמזים מפתחות (משמעויות‬                                 ‫כחיצוניותם ושאין להם תוך (=רובד פנימי)‪ .‬כאשר‬
‫של מונחים)‪ ,‬וינסה למצוא בעצמו את‬                               ‫יתבונן בהם החכם באמת ויבין אותם כחיצוניותם‪,‬‬
‫הדלתות הנסתרות (הפסוקים שהמונח‬                                 ‫תיגרם לו גם כאן מבוכה קשה‪ .‬אך כאשר נבאר לו את‬
                                                               ‫המשל הזה‪ ,‬או שנעיר את תשומת לבו שזהו משל‪ ,‬הוא‬
                       ‫מופיע בהם)‪.‬‬                             ‫ימצא את הדרך הנכונה וייחלץ מאותה מבוכה‪ .‬לפיכך‬

‫‪ 4‬שיירה בו את חיצי בורותו – הבנות‬                                           ‫קראתי לחיבור זה "מ ו ר ה ה נ ב ו כ י ם "‪.‬‬

‫נכונות עלולות להתפרש על ידי מי‬                                                                            ‫שיטת ההוראה‪ :‬מפתחות מפוזרים‬
‫שמחשיבים אותו חכם ככפירה בפשט‪,‬‬
‫והדבר עלול להביא אותם לחשוב‬                                    ‫‪ 	4‬איני אומר שהחיבור הזה פותר כל קושי למי שיבין‬
                                                               ‫אותו‪ ,‬אך או ַמר שהוא פותר את רוב הקשיים ואת‬
    ‫שהמחבר הוא הוא הכופר בתורה‪.‬‬                                ‫החמורים שבהם‪ .‬ואל ידרוש ממני הנבון ואל יתלה‬
                                                               ‫תקוותיו שכאשר נזכיר עניין מסוים שאמצה את הדיון‬
‫‪ 5‬חכם ומבין מדעתו – "שיהיה חכם‪,‬‬                                ‫בו‪ ,‬או שכשנתחיל לבאר משמעות משל מן המשלים‪,‬‬
                                                               ‫נשלים את כל מה שנאמר במשל הזה‪ .‬אלו דברים‬
‫כוונתי שלמד את החכמות אשר מהן‬                                  ‫שחכם לא יוכל לעשות בשיחה אישית עם בן שיחו‪,‬‬
‫נלקחות הנחות היסוד של העיון;‬                                   ‫וכל שכן לכתוב זאת בספר‪ ,‬לבל יהפוך למטרה לכל‬
‫והשני‪ ,‬שיהיה נבון‪ ,‬פיקח וחריף‬                                  ‫בור שחושבים שהוא חכם‪ ,‬שיירה בו את חיצי בורותו‪.‬‬
‫מטבעו‪ ,‬המבחין בעניין על סמך‬
‫הרמז הקל ביותר‪ .‬זאת היא משמעות‬                                 ‫	‪ 5‬כבר ביארנו בחיבורינו ההלכתיים (פה"מ חגיגה ב‪,‬א; יסודי‬
‫דבריהם מבין מדעתו" (א‪,‬לג‪.)4‬‬                                    ‫התורה פרקים א‪-‬ד) כללים מן הלימוד הזה והערנו על עניינים‬
‫ראשי הפרקים – תחילתם של דברים‪,‬‬                                 ‫רבים‪ ,‬וציינו בהם שמעשה בראשית הוא מדע הטבע‪,‬‬
‫רמזים והערות‪ ,‬קריאות כיוון‪ ,‬שהתלמיד‬                            ‫ומעשה מרכבה הוא מדע האלוהות (=המטפיזיקה)‪,‬‬
‫"המבין מדעתו" חייב להשלים אותם‬                                 ‫וביארנו את דבריהם "[אין דורשין בעריות בשלושה‪,‬‬
‫כדי לשחזר את הסוד‪ ,‬כדבריו ב"משנה‬                               ‫ולא במעשה בראשית בשניים] ולא במרכבה ביחיד‬
‫תורה"‪ּ" :‬ומֹו ִדי ִעים אֹותֹו ֶׁש ֶמץ [משהו‪,‬‬                   ‫אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו [‪ ]...‬מוסרין לו‬
‫רמז] ִמן ַה ָּד ָבר‪ְ ,‬והּוא ֵמ ִבין ִמ ַּד ְעּתֹו ְויֹו ֵד ַע‬  ‫ראשי הפרקים" (בבלי חגיגה יג‪,‬א)‪ .‬על כן אל תבקש ממני‬
‫סֹוף ַה ָּד ָבר ְו ָע ְמקֹו" (יסודי התורה ב‪,‬יב; תאמו‬           ‫כאן יותר מראשי הפרקים‪ .‬ואפילו התחלות אלו אינן‬
‫א‪,‬לג‪ .)4‬כך מנחה המורה את התלמיד‬
‫המוכשר להכיר את הדברים בעצמו‬
‫ולהשתחרר מן הסמלים‪ ,‬ובלשונו‪:‬‬
‫"ועניין אמרם 'שונים לו ראשי הפרקים'‪,‬‬

                                                               ‫הרחבות ועיונים‬

‫אלא סיבב אותם‪ ,‬כמו שנאמר‪ְ" :‬וֹלא ָנ ָחם‪ַ ...‬וַּי ֵּסב" (שם‬     ‫‪ 3‬מורה הנבוכים – זה תרגום שמו של הספר על ידי‬
‫יג‪,‬יז‪-‬יח)‪ .‬ואף הרמב"ם עצמו‪ ,‬בדומה למעשי ה' ומצוותיו‬            ‫מתרגמו הראשון‪ ,‬ר' שמואל אבן תיבון‪ ,‬אך משמעותו‬
‫(ראו בנושא הקרבנות והמצוות ג‪,‬לב‪ ;6 ,5 ,2 ,1‬מה‪ ,)15‬מוליך את‬     ‫המילולית היא 'הנחיית הנבוכים'‪ .‬השם "מורה‬
‫הקורא אל האמת בדרך מחוכמת ובתחבולות‪ ,‬ומציין‬                    ‫הנבוכים" מופיע בכתבים ערביים־מוסלמיים כאחד‬
‫שכל חכם משתמש בדרך זו (הקדמה‪ ,‬פתיחה‪ .)10‬ואמנם ספר‬              ‫מתוארי ה'‪ ,‬ואפשר ששינה הרמב"ם את שם הספר‬
‫"מורה הנבוכים" בנוי בדרך זו‪ ,‬כמו שעולה מדבריו‪:‬‬                 ‫מ"מורה" ל"הנחיית" כדי למנוע זהות עם שם ה'‪ ,‬ואבן‬
‫"אני האיש‪ ...‬ימצא תחבולה ללמד אמת‪ ...‬כשיעׂשה את‬                ‫תיבון לא נתן את דעתו לשינוי הזה (ג"א‪ ,‬מקור אפשרי)‪.‬‬
‫הדבר המתאים לאיש אחד מעולה" (שם‪ )29 ,‬בתחבולה‬                   ‫יסודו של השם שנתן הרמב"ם לספר הוא כנראה בדמיון‬
‫ובהסתר‪ ,‬ש"יש שהמחבר נוקט בכל תחבולה כדי‬                        ‫למבוכה שהיו שרויים בה בני ישראל כשיצאו למדבר‬
                                                               ‫בדרכם לארץ ישראל‪ ,‬שנאמר עליהם בתורה ש" ְנ ֻב ִכים‬
          ‫להסתיר זאת" (הקדמה‪ ,‬סתירות‪ ,‬הסתירה השביעית)‪.‬‬         ‫ֵהם ָּב ָא ֶרץ" (שמות יד‪,‬ג)‪ ,‬וה' לא הנחה אותם בדרך הקצרה‪,‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78