Page 74 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 74

‫‪ | 16‬מורה הנבוכים | הקדמות | פתיחה‬

‫מסודרות בחיבור הזה ולא רצופות אלא מפוזרות‬                                    ‫לפי שיש שם עניינים הנחקקים בנפשות‬
‫ומעורבות בעניינים אחרים שארצה לבאר‪ .‬כי כוונתי‬                                ‫השלמים מבני אדם‪ ,‬וכשמסבירים אותם‬
‫היא שהאמיתות יציצו מבין הדברים ושוב ייעלמו‪ ,‬כדי‬                              ‫בלשון וממשלים אותם במשלים פג‬
‫שלא נצא נגד הכוונה האלוהית – שאין להתנגד לה –‬                                ‫טעמן ויוצאין מעניינן" (פה"מ חגיגה ב‪,‬א;‬
‫ש ִהסתירה מהמון בני האדם את דברי האמת המיוחדים‬                               ‫ראו משלים‪" ,2‬המשל הזה אינו כלום")‪ .‬אינן‬
                                                                             ‫מסודרות בחיבור הזה ולא רצופות‬
       ‫להשגתו‪ ,‬שנאמר‪" :‬סֹוד ה' ִלי ֵר ָאיו" (תהילים כה‪,‬יד)‪.‬‬                  ‫וכו' – כאן הרמב"ם הולך בדרכם של‬
                                                                             ‫חכמים‪ ,‬ופתרון הדברים בא על ידי‬
                                                               ‫הפיזיקה כסוד‬  ‫סידורם‪ .‬ובלשונו‪" :‬אך ַה ְזָּכָר ִתי אותם‬
                                                                             ‫בסדר מסוים וברמיזה מועטת דייה‬
‫‪ 	6‬דע שגם בדברים הטבעיים אין ללמד בפירוש חלק‬                                 ‫להבינם לשכמותך" (ראו ב‪,‬ל‪ .)16‬סוד ה'‬
‫מעיקריהם כפי שהם‪ .‬ידועים לך דבריהם ז"ל‪[" :‬אין‬
‫דורשין‪ ]...‬ולא במעשה בראשית בשנים"‪ ,‬ואילו ביאר‬                                                 ‫שמור רק ליראיו‪.‬‬
‫מישהו את הדברים הללו כולם בספר הרי זה כאילו‬
‫דרש לאלפי בני אדם‪ .‬לפיכך גם עניינים אלה מופיעים‬                              ‫‪ 6‬בדברים הטבעיים אין ללמד‬
‫בספרי הנבואה במ ָשלים‪ ,‬וגם החכמים ז"ל‪ ,‬בעקבות‬
‫המקרא‪ ,‬דיברו בהם בחידות ובמשלים‪ .‬זאת משום שיש‬                                ‫בפירוש חלק מעיקריהם‪ ...‬ולא‬
‫קשר הדוק בינם לבין מדע האלוהות‪ ,‬וגם הם סודות‬                                 ‫במעשה בראשית בשנים – "ֶׁש ֵאין‬
                                                                             ‫ּדֹוְרִׁשין ַּגם ַּב ְּד ָבִרים ָה ֵאּלּו ָּבַרִּבים‪ֶ ,‬אָּלא‬
                             ‫מסודות מדע האלוהות‪.‬‬                             ‫ְל ָא ָדם ֶא ָחד ִּב ְל ַבד מֹו ִדי ִעין ְּד ָבִרים ֵאּלּו‬
                                                                             ‫ּו ְמ ַלְּמ ִדין אֹותֹו‪ְ ...‬ו ָלָּמה ֵאין ְמ ַלְּמ ִדין אֹותֹו‬
                                                                             ‫ָּבַרִּבים? ְל ִפי ֶׁש ֵאין ָּכל ָא ָדם ֵיׁש לֹו ַּד ַעת‬
                                                                             ‫ְר ָח ָבה ְל ַהׂ ִּשיג ֵּפרּוׁש ּו ֵבאּור ָּכל ַה ְּד ָבִרים‬

‫הרחבות ועיונים‬

‫הבורא ודעתו ותאריו וחיוב הנמצאים ממנו‪ ,‬והמלאכים‬          ‫‪ 5‬שמעשה בראשית הוא מדע הטבע – "מדעי הטבע‬
‫והנפש והשכל הדבק באדם‪ ,‬ומה שאחרי המוות" (פה"מ‬            ‫והמחקר בראשית הבריאה" (פה"מ חגיגה ב‪,‬א)‪ .‬ואין מדובר‬
‫חגיגה ב‪,‬א; למונח מרכבה‪ ,‬ראו א‪,‬ע)‪ .‬ושני התחומים קשורים‬    ‫בתיאור פיזיקלי של התנועה והחומר‪ ,‬שאינו בגדר סוד‪,‬‬
‫זה בזה‪" :‬כי הדברים הטבעיים הם דברים שיש להם‬              ‫אלא "בראשית הבריאה"‪ ,‬שאף היום העיסוק בה עומד‬
                                                         ‫בחזית המחקר המדעי‪ ,‬כמו למשל תורת הקוונטים‬
               ‫קשר רב אל חכמת האלוהות" (פסקה ‪.)6‬‬         ‫ומשמעויותיה המורכבות‪ ,‬המחייבת את הלומד לזנוח‬
‫כדי שלא נצא נגד הכוונה האלוהית – הן מפני‬                 ‫את דרכי החשיבה הקלסיות ולהבין את הדרך העמוקה‬
‫שההבנות המטאפיזיות יש להן אופי חמקמק הבא‬                 ‫שהעולם מתנהל בה‪ ,‬ולכן גם בימינו רק מעטים יכולים‬
‫בהארות־הברקות קצרות‪ ,‬כעין הבזקים (פסקה ‪ ;7‬ל"י‪,‬‬           ‫להשיג אותה‪ .‬כמו כן כלולות במונח זה המשמעויות‬
‫המשל במו"נ עמ' ‪ ,)104‬הן מפני ששילוב ההבנה עם החיים‬       ‫הפילוסופיות הנגזרות מכך‪ .‬מדעי הטבע בתקופה‬
‫(חיבור שמים וארץ) מחייב הפנמה והכרה‪ ,‬בדומה‬               ‫העתיקה ובזמנו של הרמב"ם‪ ,‬ועד לפני כ‪ 400-‬שנה‪,‬‬
‫לאהבה‪ ,‬שאינה רק מילים (ראו סתירות‪ ,‬הסתירה השביעית)‪,‬‬      ‫כללו את תיאור המציאות‪ ,‬כפיזיקה ומתמטיקה‪ ,‬יחד‬
‫הן מפני הטעם הפסיכולוגי‪ ,‬שהטחת פחיתות האדם מול‬           ‫עם הסיבה והתכלית (המטאפיזיקה)‪ .‬מיזוג זה מ ַכוון‬
‫האמת וחשיפתה עלולה לטלטל את האדם ולעורר בו‬               ‫להכרת ה'‪ ,‬שהיא מטרתו של הרמב"ם‪ .‬כיום‪ ,‬התחומים‬
‫את מנגנוני ההגנה וההכחשה (עיינו מכירה יד‪,‬יג בעניין רעיו‬  ‫הללו נפרדים זה מזה‪ ,‬והעיסוק במשמעויותיהם נעשה‬
‫של איוב)‪ .‬לכן קבלת האמת חייבת להיעשות באמצעות‬            ‫בעיקר במסגרת הפילוסופיה של המדע (ראו הקדמתנו יסודי‬
‫הכרה פנימית וקבלה נוכח האמת‪ ,‬תוך התעוררות כוחות‬          ‫התורה ג)‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הרמב"ם סבור שהפיזיקה היא חלק‬
‫האדם מתוכו‪ ,‬בהפניית תשומת לבו ובהשראה מתוך‬               ‫מלימוד התורה (תלמוד תורה א‪,‬יב)‪ ,‬מפני שעל ידי הפיזיקה‪,‬‬
‫אהבה ואמון עמוק בתהליך זה‪ .‬כל אלו הם תהליכים‬             ‫האדם עומד על משמעות הלימוד (הפילוסופיה)‬
‫נפשיים־תודעתיים של הברקה‪ ,‬כמו שמתואר בפסקה‬               ‫המסייעת לו לגלות את ה' בהבזקים קצרים (פ"ד‪ ,‬בראשית‬
‫הבאה‪ ,‬ושלא כמו תוספת ידיעות‪ ,‬שאינה מחייבת שינוי‬
‫תודעה‪ ,‬ולכן "היא [מעשה המרכבה] עברה תמיד מפה‬                                           ‫המודרני; ק"י‪ ,‬לימודי 'חול')‪.‬‬
                                                         ‫ומעשה מרכבה הוא מדע האלוהות – "המדע‬
          ‫לאוזן ולא נכתבה מעולם בספר" (ג‪ ,‬הקדמה‪.)1‬‬       ‫האלוהי‪ ,‬והוא הדיבור על כללות המציאות ועל מציאות‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79