Page 79 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 79
מורה הנבוכים | הקדמות | פתיחה | 21
גישה זו פגומה ,מפני שכל זמן שהנבוך אם התברר לו התוך של האמירה ובין לא התברר לו.
מפריד בין האמונה בה' ובתורה לבין אשר לעניין הנבואה וביאור דרגותיה ופירוש ה ְמשלים
מי שאינם נביאים אך מדברים בשם בספֶריה ,הרי בחיבור הזה יתבאר הדבר באופן ביאור
התורה ועלולים גם לטעות ,הוא שומר
אחר.
על נאמנותו למסורת.
14בתמצות וברמז הקרובים לכתיבה 14מפני הדברים הללו משכנו את ידינו מחיבור שני הספרים
הללו כצורתם ,והסתפקנו בציון יסודות האמונה וכלל
מפורשת – כדי שגם המון העם יוכלו האמיתות בתמצות וברמז הקרובים לכתיבה מפורשת,
להבין את עיקרי האמונה בלא הוכחות במה שהזכרנו בחיבור ההלכתי הגדול משנה תורה (בעיקר
ממצות ,והרמב"ם אף מפזר רמזים
לקדם אותם בספרים המיועדים להם.
15בחיבור זה אני מדבר עם מי שעסק ביסודי התורה א-ד; תשובה ה-י).
בפילוסופיה – בזמנו ,אבל כיום "מורה ההכרעה על תוכן הספר
הנבוכים" ראוי גם למי שאינו מכיר את
הפילוסופיה היוונית ,הן מפני שחלקה 15אך בחיבור זה אני מדבר עם מי שעסק בפילוסופיה,
הנכון כבר הומר בידיעות שמלמדים כמו שציינתי ,ולמד מדעים אמיתיים ,והוא מאמין
בבתי הספר לכל תלמיד הן מפני שיש בדברי התורה ,נבוך לגבי משמעויותיהם ,שהמונחים
בו תובנות יסודיות הראויות לכל אחד המסופקים והמשלים הביכוהו בהם.
כפי כוח השגתו (הקדמות ,הוראות,)4
ומסוגלות לשכלל את חיי קרבת ה'. 16החיבור הזה יכלול גם פרקים שלא יוזכר בהם מונח
במהלך הביאור ,נציג בפני הקורא את רב־משמעי ,אך א)אותו הפרק יהיה הקדמה לפרק אחר;
הרקע הפילוסופי ,כל אימת שיש צורך ב)או שהפרק יהיה הערה על אחת ממשמעויותיו של
לעשות כן ,יחד עם הפניות לעיון נוסף מונח רב־משמעי ,שלא ארצה להזכיר אותו במפורש
למי שחפץ להעמיק בעניין זה (ראו פתח
במקום ההוא; ג)או שהפרק יבאר משל מן המשלים ,ד)או דבר לביאור).
יסב את תשומת הלב לסיפור מסוים שהוא משל; ה)או 16בפסקה זו ,הרמב"ם עומד על כמה
מדרכי ההסתרה שבספר ,שמטרתן שהפרק יכלול עניינים מופלאים שיש שמפרשים אותם
להסב את דעת הקורא להבנת "ידיעת שלא על דרך האמת ,בגלל רב־משמעיות המונחים ,או
התורה לאמיתה" (ראו פסקה ,)2כמו שהוא
מנחה במקום אחר" :אין לאדם לעשות מפני הבנת המשל כנמשל ,או הנמשל כמשל.
עם הלמוד וההשתדלות בעסק התורה,
אלא לכוון את לבו לה' ,ויתפלל לפניו ,ויתחנן שיחנהו דעת ,ויעזרהו ,ויגלה לו הסודות הכמוסים בכתבי הקדש ,כמו
שמצאנו דוד עליו השלום עשה כן ,והוא אמרֹוַּ' :גל ֵעי ַני ְו ַאִּבי ָטה ִנ ְפ ָלאֹות ִמּתֹו ָר ֶתָך' (תהילים קיט,יח)" (פה"מ ,הקדמה ,עמ'
יט) .אך אותו הפרק יהיה הקדמה לפרק אחר – כשדברים המתפרשים בפרק אחד אינם מכוונים לאותו פרק ,אלא
לפרק אחר ,כהנחיית הרמב"ם" :השווה את פרקיו זה עם זה" (הקדמות ,הוראות .)1ומלשונו של הרמב"ם" ,חרגנו ממטרת
הפרק"" ,אחזור לעניין הפרק" וכדומה ,עולה לכאורה שהספר אינו מסודר ,אלא שלמעשה הוא מבקש לרמוז שהקורא
חייב להתאמץ להבין את הדברים בשלמותם ,כדי שיזכה להבין את סוד החיבור .שלא ארצה להזכיר אותו במפורש
במקום ההוא – הרמב"ם נותן לקורא מפתחות ,אך אינו מגלה לו את הדלתות ,הפסוקים שעליהם מוסבים הדברים,
והקורא צריך לקרוא את התורה מחדש ולהבין אותה באמצעות המפתחות הללו .יסב את תשומת הלב לסיפור מסוים
שהוא משל – ודי בהערה זו ,כדי שיגלה הלומד בקריאת המקרא מובנים חדשים.
