Page 85 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 85
27
הוראות (ללימוד) חיבור זה
הערה :בתרגומים קודמים תורגם חלק זה כ"צוואת מאמר/ספר זה".
1השווה את פרקיו זה עם זה – השיטה הגישה הראויה לספר
העיקרית בקריאת הספר היא קריאתו 1אם תרצה להשיג את כל מה שכללתי בו כך שלא יחסר
כמה פעמים והשוואת פרקיו זה לזה, לך ממנו דבר ,השווה את פרקיו זה עם זה; ולא תהא
מפני שיש בו דברים הנראים בקריאה כוונתך בכל פרק להבין את משמעותו הכללית בלבד,
ראשונה כאילו נכתבו בדרך אגב ,אך אלא גם להשיג כל ביטוי שנאמר בו תוך כדי הדברים,
משמעותם העמוקה (האמיתית) נחשפת גם אם אינו ממטרת הפרק .משום שבחיבור זה הדברים
רק לאורם של פרקים אחרים .משום לא באו כפי שיזדמן ,אלא בדקדוק גדול ובדיוק רב
כך ,יש קושי לצטט אמירות מסוימות ותוך זהירות מלפגוע בביאור קשיים ,ולא נאמר בו דבר
ב"מורה הנבוכים" שמשמען הנכון שלא במקומו אלא כדי לבאר עניין מסוים במקומו .אל
מתגלה רק באמצעות השלמתן ממקום תגרור אותו אחר דמיונות השווא שלך ,משום שאז תזיק
אחר .אל תגרור אותו אחר דמיונות לי ולא תועיל לעצמך .אלא ראוי לך שתלמד כל מה
השווא שלך – אל תסיק מדבריי כל שראוי שתלמדהו ,ועיין בו תמיד ,כי הוא יבאר לך את
מה שעולה על דעתך ,שלא תייחס לי
רוב הקשיים בתורה ,שכל משכיל מתקשה בהם.
מה שלא נתכוונתי לו.
השבעת הקורא שלא להזיק למחבר
2משביע אני וכו' – כדי למנוע את
2משביע אני בה' יתעלה את כל מי שיקרא את חיבורי
חשיפת הסוד .שבועתו זו של הרמב"ם זה ,א)שלא יפרש ממנו אפילו מילה אחת ,ולא יבאר
הופרה בכל הדורות ,ורבים כתבו לאחרים ממנו אלא מה שהוא מבואר ומפורש בדברי מי
מאמרים בניסיון לחשוף את דעתו של שקדם לי מחכמי תורתנו המפורסמים .ואילו מה שיבין
הרמב"ם ,ופעמים רבות הם מוציאים ממנו שלא נאמר על ידי מי מן המפורסמים אצלנו,
את הרמב"ם מדעתו תרתי משמע ,כיוון לא יבאר לאחרים ,ב)ולא ייחפז לטעון נגדי .כי אפשר
שעולה מהם שהרמב"ם כפר במה שלא שמה שהבין מדבריי יהיה שונה ממה שהתכוונתי אליו,
כפר בו או האמין במה שלא האמין בו. ויגרום לי נזק כגמול על רצוני להיטיב לו ,ויהיה משלם
פולמוס גדול ניטש עד ימינו בשאלת
דעותיו של הרמב"ם .ההיתר שהתרנו רעה תחת טובה (ראו משלי יז,יג).
לעצמנו לבאר את דברי הרמב"ם
במהדורה הזאת נשען על שתי ההנחות 3אלא יתבונן בו כל מי שייפול לידיו ,ואם ירווה את
המובאות להלן (פסקה ,)5על מוכנּות צמאונו ולּו בעניין כלשהו מכלל מה שיתקשה בו ,יודה
הדור לקבל את הדברים לאמיתם ועל לה' ויסתפק במה שהבין .ואם לא ימצא בו כלל דבר
העובדה שכבר פירשוהו חכמים בני שיועיל לו ,יחשוב אותו כאילו לא חובר .ואם ייראה
לו בו פגם כלשהו לפי סברתו ,יפרשנו (שלא כפשוטו)
ימינו (ראו פתח דבר). אפילו בפירוש דחוק ביותר וידין לכף זכות (ראו משנה אבות
א,ו) ,כמו שנצטווינו באשר להמוני בני עמנו ,כל שכן
3וידין לכף זכות וכו' – שאם אינך לגבי מלומדינו וחכמי תורתנו המשתדלים ללמדנו את
מכיר אדם מישראל ואת טיב מעשיו, האמת כפי השגתם.
שניתן לפרש אותם הן לטוב הן
למוטב ,פרש אותם לטובה .ובתלמיד
חכמים ,שידוע שהוא צדיק ,ובדוחק
אפשר לפרש את מעשיו לטוב ,פרש
אותם לטובה אף בדוחק .וברשע ,אף
אם בדוחק ניתן לפרש את מעשיו לרעה,
פרש אותם לרעה (פה"מ אבות א,ו) .בכמה
