Page 86 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪ | 28‬מורה הנבוכים | הקדמות | הוראות ללימוד חיבור זה‬

‫הפקת המיטב מן הספר וההתנגדות הצפויה לו‬ ‫מקומות‪ ,‬הביאור כולל בקצרה גם את‬
‫ההתאמה או יישום הידע המדעי של‬
‫‪ 4‬יודע אני א)שכל מתחיל מבני האדם‪ ,‬שלא השיג דבר‬ ‫ימינו מבלי לטעון שהתכוון לזה‪ ,‬מפני‬
‫מן העיון‪ ,‬יפיק תועלת מחלק מפרקי חיבור זה‪ .‬ב)ואילו‬ ‫שהעובדות שבימינו לא עמדו לפניו‪,‬‬
‫השלם מבני האדם‪ ,‬המאמין בתורה הנבוך כמו שציינתי‬ ‫בדומה למה שהרמב"ם אומר על דברי‬
‫(פתיחה ‪ ,)2‬יפיק תועלת מכל פרקיו; מה רבה תהיה‬ ‫חז"ל‪" :‬כל מה שאפשר לבאר דברי‬
‫שמחתו בהם‪ ,‬ומה ינעם לו שמעם‪ .‬ג)אך המבולבלים‬ ‫האדם [דברי חכמים] כדי שיהא תואם‬
‫שמוחם הזדהם בהשקפות מוטעות ובדרכים מסולפות‪,‬‬ ‫את המציאות שהוכחה מציאותה‪ ,‬הוא‬
‫החושבים שהם מדעים נכונים‪ ,‬וטוענים שהם בעלי‬ ‫יותר עדיף ונכון לבעל הטבעים הנעלים‬
‫עיון‪ ,‬אך אין להם כלל ידיעה בדבר הנקרא מדע באמת‬ ‫ואיש הצדק" (ג‪,‬יד)‪ .‬ואנו השתדלנו ללכת‬

‫בדרך הזאת‪.‬‬

‫– הם יסלדו מפרקים רבים ממנו‪ ,‬ומה מאוד יקשו‬ ‫‪ 4‬שכל מתחיל מבני האדם‪ ...‬יפיק‬

‫עליהם‪ ,‬משום שהם לא ישיגו את משמעותם‪ ,‬וכן משום‬ ‫תועלת מחלק וכו' – אף על פי שהחיבור‬
‫שיתברר מהם זיופו של מה שבידיהם‪ ,‬שהוא אוצרם‬ ‫אינו מיועד ל"מתחילים בעיון" (הקדמות‪,‬‬
‫פתיחה‪ .)2‬שיתברר מהם זיופו של מה‬
‫ורכושם שהכינו לעת צרה‪.‬‬ ‫שבידיהם – ותתערער אמונתם שהם‬

‫החדשנות והתעוזה בכתיבת הספר‬ ‫רגילים בה‪ .‬שהכינו לעת צרה – נראה‬
‫שזו משמעות המשפט בנמשל‪ :‬מנגנוני‬
‫‪ 5‬ה' יתעלה יודע שלא חדלתי מלחשוש מאוד מאוד‬ ‫ההגנה שסייעו להם להתמודד עם‬
‫מלכתוב את הדברים שרצוני לכתוב בחיבור זה‪ ,‬משום‬ ‫מצוקות ופחדים הם המונעים אותם‬

‫שהם דברים נסתרים שלא נכתב עליהם כלל ספר‬ ‫מלהקשיב כדי להשתנות ולהתפתח‬

‫באומתנו בזמן הגלות הזה‪ ,‬מבין החיבורים שהגיעו‬ ‫ולקבל את האמת‪.‬‬

‫לידינו – ואיך אחדש ואחרוג מהנהוג ואכתוב עליהם?‬ ‫‪ 5‬שלא חדלתי מלחשוש מאוד מאוד‬
‫אך הסתמכתי על שתי הנחות מוקדמות‪ :‬הראשונה‪,‬‬
‫דבריהם (של חז"ל) בכגון זה‪ֵ " :‬עת ַל ֲעׂשֹות ַלה'‬ ‫מלכתוב את הדברים – מצד שני‪ ,‬חשש‬

‫רבינו שאחר מותו יאבדו כל התובנות‬
‫שהשיג (תאמו ג‪ ,‬פתיחה‪ֵ .)1‬עת ַל ֲעׂשֹות‬

‫[ ֵה ֵפרּו ּתֹו ָר ֶתָך]" (תהילים קיט‪,‬קכו; למשל בבלי גיטין ס‪,‬א); והשנייה‪,‬‬ ‫ַלה' [ ֵה ֵפרּו ּתֹוָר ֶתָך] – נתפרש בתלמוד‬

‫דבריהם‪" :‬וכל מעשיך יהיו לשם שמים" (משנה אבות‬ ‫שבמקרים קיצוניים‪ ,‬הצורך לשמור על‬
‫ב‪,‬טו)‪ .‬הנה כי כן על שתי ההנחות הללו הסתמכתי במה‬ ‫התורה ("לעשות לה'") מחייב הפרת‬
‫איסורים אחרים‪ .‬כלומר‪ ,‬המרכיב‬
‫שכתבתי בחלק מפרקי חיבור זה‪.‬‬ ‫הראשון בהיתר הוא חשיפת האמת‪,‬‬

‫‪ 6‬סיכומו של דבר‪ :‬אני האיש שכשלחצו הדבר וצר לו‬ ‫אולי אף תוך הפרת פשטו של מקרא‬
‫(ש"ט)‪ .‬עשייה זו נדרשת בגלל מצוקת‬
‫המקום‪ ,‬ולא מצאתי תחבולה ללמד את האמת המוכחת‬
‫השעה‪ .‬משום כך‪ ,‬חיבר הרמב"ם גם את‬

‫"משנה תורה"‪ ,‬אף על פי שהיה סבור‬

‫בזמנו שאסור להעלות על הכתב את התורה שבעל פה (ראו הקדמת הרב קאפח למשנה תורה)‪ .‬וכל מעשיך יהיו לשם שמים‬

‫– המרכיב השני בהיתר הוא הכוונה‪ ,‬הצלת האדם השלם הנבוך‪ ,‬שהיא מטרה נשגבת‪ ,‬אף אם היא עלולה להטעות‬

‫את הקורא הרגיל‪ ,‬דבר הנזקף לחובת המחבר‪ ,‬כדבריו במקום אחר‪" :‬וכבר זרזו הנביאים עליהם השלום גם כן על‬

‫זה הענין‪ ,‬ואמרו‪' :‬בכל דרכיך דעהו'‪ .‬ופירשו החכמים ואמרו‪' :‬ואפילו בדבר עברה'‪ .‬כלומר‪ :‬שתשים לפועל ההוא‬

‫תכלית כלפי האמת‪ ,‬אפילו היתה בו עברה בצד מן הצדדים‪ .‬וכבר כללו החכמים עליהם השלום זה הענין כולו בקצר‬

‫שבאמרים‪ ,‬והקיפו הענין הקפה שלמה עד מאוד‪ ,‬עד שאתה‪ ,‬אם תבחן קוצר אותן המילים‪ ,‬איך הביעו זה הענין הגדול‬

‫והעצום אשר כבר חברו בו חיבורים ולא הכילוהו – תדע שנאמר בכח אלוהי בלא ספק‪ .‬והוא אומרם בציווייהם‪' :‬וכל‬

‫מעשיך יהיו לשם שמים'" (פה"מ אבות‪ ,‬הקדמה‪ ,‬סוף פרק ה)‪.‬‬

‫‪ 6‬אני האיש וכו' – לאמיתו של דבר‪ ,‬מתאמץ רבנו הרבה בדומה ליזמתו לכתוב את "משנה תורה"‪ ,‬כדבריו בהקדמתו‬