Page 88 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 88
30
הקדמה [על הסתירות]
שבע סיבות לקיום סתירות בספרים
1לפי הלוגיקה האריסטוטלית (מילות 1סיבות הסתירות או הניגודים הנמצאים בספר מן
הספרים או בחיבור מן החיבורים – אחת משבע סיבות. ההיגיון,ד) :סתירות – בין טענה כוללת
מחייבת לבין טענה חלקית שוללת,
כגון "כל החתולים הם לבנים" לעומת 2הסיבה הראשונה היא שהמחבר אסף אמירות של
אנשים בעלי דעות שונות ,והשמיט את שם האומר ולא "יש חתולים שאינם לבנים" ,שלא ייתכן
ייחס כל אמירה לאומרּה .בחיבור זה יימצאו סתירה
או ניגוד כאשר משפט אחד הוא שיטתו של אדם אחד ששתיהן יחד אמיתיות או שקריות,
והמשפט האחר הוא שיטתו של אחר. אלא אחת מהן אמת ואחת מהן שקר.
הניגודים – שני מינים הם :א) בין שתי
טענות כוללות ,אחת מחייבת ואחת
3הסיבה השנייה :כאשר לבעל הספר הזה היתה דעה שוללת ,שלא ייתכן ששתיהן אמיתיות,
אבל אפשר ששתיהן יחד שקריות ,כגון
מסוימת ולאחר מכן חזר בו ממנה ,ונכתבו דבריו
"כל החתולים הם לבנים" לעומת "כל
הראשונים והשניים. החתולים אינם לבנים" ,אפשר ששתי
4הסיבה השלישית :כאשר לא כל הדברים הללו הם
הטענות הן שקר ,שהרי ייתכן שחלק
מן החתולים לבנים .ב) בין שתי טענות
כחיצוניותם ,אלא חלקם כחיצוניותם וחלקם משל חלקיות ,אחת מחייבת ואחת שוללת,
שיש לו תוך ,או ששני המשפטים הנראים כסותרים הם לא ייתכן ששתיהן יחד שקריות ,אבל
משלים ,אלא שאם הובנו לפי פשוטם הרי הם סותרים אפשר ששתיהן יחד אמיתיות ,כגון
"יש חתולים שהם לבנים" לעומת
או מנוגדים. "יש חתולים שאינם לבנים" ,אפשר
5הסיבה הרביעית היא שיש תנאי שאינו מפורש במקומו ששתיהן אמיתיות ,שהרי ייתכן שחלק
מתוך הכרח כלשהו ,או ששני הנושאים שונים זה מזה מן החתולים לבנים וחלק מהם אפורים.
ואחד מהם אינו מבואר במקומו ,כך שתיראה לכאורה
2והמאסף את הדעות לא הכריע
סתירה בדברים ,אף שאין סתירה.
ביניהן – וכתב חיבור אקלקטי.
6הסיבה החמישית :כורח הלימוד וההסבר .כלומר,
4הם משלים – כגון שמצד אחד,
האל אומר" :כי לא יראני האדם וחי"
אם יש עניין מסוים ,עמוק וקשה לתפיסה ,שיש צורך (שמות לג,כ); ומצד שני ,הנביא אומר:
להזכירו או לקחתו כהנחה לביאור עניין שקל לתופסו
– שראוי שיילמד לפני הראשון ,כך שההתחלה תהיה "ואראה את ה' יושב על כסא" (ישעיהו
א,ו) .ושניהם הם בגדר משל (פרשנים .ראו
בבלי יבמות מט,ב).
תמיד בדבר הקל – הרי שהמלמד יצטרך להסביר את 6הסיבה החמישית – לעתים כדי
העניין הראשון הזה בחוסר דיוק ,באיזו דרך שתזדמן
ובעיון שטחי ,ולא יחל לדקדק באמיתתו ,אלא ישאיר להסביר מושג פשוט יחסית יש
להשתמש תחילה במושג מקדים
זאת לפי דמיונו של השומע כדי שיבין את מה שהוא (ראשון) הדורש עמקות המחשבה ,אבל
כדי לשמור על הפשטות ועל ההתמקדות
בעניין העיקרי ,מוסבר המושג הראשון בשטחיות ולא בדיוק ,כחשיפה ראשונית בלבד .וכשחוזרים ומעמיקים במושג
הראשון ומגיעים לדיוק מרבי ,מתגלה לכאורה סתירה לעומת ההתייחסות הראשונית ,והיא השיטה הנקוטה ב"מורה
הנבוכים" (פסקה .)16כך למשל ,תחילה הרמב"ם מסביר שהמשפט "ה' ירד" משמעותו 'ה' העניש' ,ובהמשך הוא מסביר
שאין דבר רע יורד מלמעלה .כלומר ,יש רע ,אלא שהאדם מביא אותו על עצמו (ראו א,י וביאורנו שם).
