Page 92 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 92

‫‪ | 34‬מורה הנבוכים | הקדמות | הקדמה על הסתירות‬

‫שיש בחיצוניותם סתירות בדעות ואמונות‪ .‬מעט מזה‬                           ‫שכל פסוק עוסק במצב אחר‪ .‬מטרתנו‪...‬‬
‫יבואר בחלק מפרקי חיבור זה‪ ,‬משום שעניין זה גם הוא‬                       ‫להעיר על פסוקים – בין אלו הנזכרים‬

                                      ‫מסתרי תורה‪.‬‬                            ‫כאן בין אלו שאינם נזכרים כאן‪.‬‬

‫‪ 	13‬אשר לשאלה אם יש בספרי הנביאים סתירות מחמת‬                          ‫‪ 14‬חילופים – דברים הנראים סותרים‬
‫הסיבה השביעית – זהו נושא לעיון ולחקירה‪ ,‬וראוי‬
                                                                       ‫זה את זה‪ ,‬אך אינם כן‪ .‬הפילוסופים‬
                         ‫שלא לקפוץ למסקנות בכך‪.‬‬                        ‫אנשי האמת בהם וכו' – שזכו לדעת‬

‫‪ 	14‬אשר לחילופים בספרי הפילוסופים – אנשי האמת בהם‬                                                ‫את האמת‪.‬‬
                      ‫– הם מחמת הסיבה החמישית‪.‬‬
                                                                       ‫‪ 15‬אין מקשין בהגדה – אי העקיבות‬
‫‪ 	15‬ואילו הסתירות הנמצאות ברוב ספרי המחברים‬
‫והמפרשים חוץ מן הנזכרים לעיל‪ ,‬הן מחמת הסיבה‬                            ‫הסמויה (הסתירה השישית) היא תוצאה‬
‫השישית‪ .‬וכיוצא בזה יש במדרשות ובהגדות סתירות‬                           ‫של ייעוד המשל שבאגדה‪ ,‬להביע‬
‫גדולות מחמת אותה סיבה‪ ,‬ולכן אומרים‪" :‬אין מקשין‬                         ‫רעיון מסוים לא מוחלט‪ ,‬אך יש לו‬
‫בהגדה"‪ .‬ויש בהם גם סתירות מחמת הסיבה השביעית‪.‬‬                          ‫הקשר מסוים‪ ,‬כגון ההנחיה להתנהגות‬
                                                                       ‫מסוימת‪ ,‬שבתנאים מסוימים היא בדרך‬
‫‪ 	16‬ואילו החילופים שיימצאו בחיבור הזה – הם מחמת‬                        ‫אחת‪ ,‬ובתנאים אחרים היא בדרך אחרת‪.‬‬
‫הסיבות החמישית והשביעית‪ .‬דע זאת ועמוד על כך‬                            ‫ואין כאן אמירה מדעית ומוחלטת‪ .‬לכן‬
‫והתבונן בכך מאוד‪ ,‬כדי שלא תהיה נבוך בחלק מפרקיו‪.‬‬                       ‫אין כאן הקפדה על פרטי המשל‪ ,‬בדומה‬
                                                                       ‫למה שנעשה לעיל‪" :‬ונגלהו של כל‬
                                   ‫ביאור המונחים כמפתח למקומות נעולים‬  ‫משל אינו כלום" (הקדמות‪ ,‬משלים‪ .2‬למקורות‬

‫‪ 	17‬לאחר ההקדמות הללו אחל לציין את המונחים שראוי‬                       ‫האמרה‪ ,‬ראו ש"מ‪ .‬ואפשר שניתן להוסיף למקור‬
‫להעיר על פירושם האמיתי המכוון בכל מקום כפי‬
‫עניינו‪ .‬דבר זה יהיה מפתח להיכנס למקומות שננעלו‬                         ‫האמרה את דברי הירושלמי פאה ב‪,‬ד‪" :‬אין למדים‬
‫עליהם השערים‪ .‬וכאשר ייפתחו אותם שערים ותיכנס‬
‫לאותם מקומות‪ ,‬ינוחו בהם הנפשות‪ ,‬ויתענגו העיניים‪,‬‬                       ‫מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספתות")‪.‬‬

                   ‫ויינפשו הגופים מעמלם ומיגיעם‪.‬‬                       ‫‪ 17‬ויתענגו העיניים – השגת האמיתות‬

                                                                       ‫הנעלות מלּווה גם בחוויית תענוג‬
                                                                                      ‫אסתטי והרמוני (א"ש)‪.‬‬

                                                                       ‫סיכום‪:‬‬

                        ‫מקומה‬               ‫הסתירה‬
        ‫משנה‪ ,‬ברייתות ותלמוד‬          ‫‪ .1‬מאסף דעות‬
                                      ‫‪ .2‬חזרה מדעה‬
                        ‫תלמוד‬        ‫‪ .3‬סתירה במשל‬
           ‫נביאים‪ ,‬סתרי תורה!‬           ‫‪ .4‬תנאי נסתר‬
           ‫נביאים‪ ,‬סתרי תורה!‬    ‫‪ .5‬הבהרה הדרגתית‬
                                 ‫‪ .6‬אי תאימות בשוגג‬
             ‫פילוסופים‪ ,‬מו"נ!‬  ‫‪ .7‬אי תאימות במתכוון‬
       ‫רוב המחברים‪ ,‬מדרשים‪.‬‬
‫נביאים? הגדות ומדרשים‪ ,‬מו"נ!‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97