Page 91 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 91

‫מורה הנבוכים | הקדמות | הקדמה על הסתירות | ‪33‬‬

‫‪ 10‬מהדורא קמא דרב אשי אמר לן‬                                    ‫אחר במקום אחר‪ ,‬וניסח את דבריהם במשנה כ"סתם"‪,‬‬
                                                                ‫בלי לייחסם למי שאמר אותם)‪ .‬ותמצא שהם אומרים‬
‫כך וכך‪ ,‬ומהדורא בתרא – רב אשי‪,‬‬                                  ‫פעמים רבות‪" :‬סתמא מני? ר' פלוני היא"; "מתניתין‬
‫שערך את התלמוד (בערך בשנת ‪420‬‬                                   ‫מני? ר' פלוני היא" (=קטע זה‪ ,‬המופיע ללא ייחוס‬
‫לספירה)‪ ,‬כשלימד אותנו אמר לנו כך‪,‬‬                               ‫אומרו‪ ,‬הוא כשיטתו של תנא מסוים; המשנה הזו היא‬
‫ופעם אחרת אמר אחרת‪ .‬ויש לציין שגם‬
‫בכתביו ההלכתיים של הרמב"ם (פירוש‬                                         ‫כשיטתו של תנא מסוים)‪ .‬וזאת רבות מספור‪.‬‬
‫המשנה‪ ,‬ספר המצוות‪ ,‬משנה תורה‪,‬‬
‫שו"ת) יש סתירות רבות מסוג זה‪ ,‬מפני‬                              ‫‪ 	10‬ואילו הסתירות או החילופים הנמצאים בתלמוד – הרי‬
‫שחזר בו בכמה מקומות מדברים שאמר‬                                 ‫הם לפי הסיבה הראשונה והשנייה‪ .‬כמו שתמצא שהם‬
                                                                ‫אומרים תמיד‪" :‬בכך וכך סבר לה כר' פלוני ובכך וכך‬
                          ‫קודם לכן‪.‬‬                             ‫סבר לה כר' פלוני"‪ ,‬וכן אומרים‪" :‬סבר לה כואתיה‬
                                                                ‫בחדא ופליג עליה בחדא" (=הוא סבור כמותו בעניין‬
‫‪ 11‬מחמת הסיבה השלישית – משל‬                                     ‫אחד וחולק עליו בעניין אחר)‪ ,‬ואומרים‪" :‬תרי אמוראי‬
                                                                ‫אליבא דר' פלוני" (=שני אמוראים חולקים לגבי‬
‫שהנגלה בו מנוגד להיגיון לצד קביעה‬                               ‫שיטתו של אחד)‪ .‬כל אלה הם ממין הסיבה הראשונה‪.‬‬
‫שכלית נכונה‪ .‬דוגמאות לסתירה יש‬                                  ‫ואילו מחמת הסיבה השנייה‪ ,‬הרי זה נמצא בדבריהם‬
‫ב"משנה תורה"‪ ,‬כגון‪ֲ " :‬הֵרי ְמ ֹפָרׁש‬                           ‫בפירוש‪" :‬הדר ביה רב מההיא"‪" ,‬הדר ביה רבא מההיא"‬
‫ַּבּתֹוָרה ּו ַבָּנ ִביא ֶׁש ֵאין ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‬     ‫(=חזר בו רב‪/‬רבא מכך)‪ ,‬וחוקרים איזו מן האמירות‬
‫ּגּוף ּו ְגִו ָּיה‪ֶׁ :‬שֶּנ ֱא ַמר‪ִּ' ...‬כי ֹלא ְר ִאי ֶתם ָּכל‬  ‫היא המאוחרת‪ .‬וכיוצא בזה דבריהם‪" :‬מהדורא קמא‬
‫ְּתמּו ָנה' (דברים ד‪,‬טו)‪ְ .‬ו ֶנ ֱא ַמר‪ְ ' :‬ו ֶאל ִמי‬            ‫דרב אשי אמר לן כך וכך‪ ,‬ומהדורא בתרא אמר לן כך‬
‫ְת ַדְּמיּו ִני ְו ֶאְׁש ֶוה' (ישעיהו מ‪,‬כה); ְו ִאּלּו‬          ‫וכך" (=במחזור הלימוד הראשון אמר לנו רב אשי כך‪,‬‬
‫ָה ָיה ּגּוף‪ָ ,‬ה ָיה ּדֹו ֶמה ִלְׁש ָאר ּגּו ִפים‪ִ .‬אם‬
‫ֵּכן ַמה הּוא ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרה‪ְ' :‬ו ַת ַחת‬                     ‫ובמחזור הלימוד האחרון אמר לנו אחרת)‪.‬‬
‫ַר ְג ָליו' (שמות כד‪,‬י)‪ְּ' ,‬כ ֻת ִבים ְּב ֶא ְצַּבע‬
‫ֱאֹל ִהים' (שם לא‪,‬יח; דברים ט‪,‬י)‪ַ ' ,‬יד ה''‪...‬‬                  ‫‪ 	11‬אשר לסתירות או לניגודים הנראים לכאורה בחיצוניות‬
‫ֵא ָלא ָמָׁשל‪ְ .‬ו ַהּכֹל ָמָׁשל" (יסודי התורה‬                   ‫הדברים בחלק מן המקומות בכל ספרי הנבואה – הרי‬
‫א‪,‬ח‪-‬ט)‪ .‬והרביעית – קביעות משותפות‬                               ‫הם מחמת הסיבה השלישית והרביעית‪ .‬ולשם עניין זה‬
‫לשני עניינים‪ ,‬כגון‪ִּ" :‬כי ֹלא ְר ִאי ֶתם ָּכל‬
‫ְּתמּו ָנה" (דברים ד‪,‬טו) לעומת "ּו ְת ֻמ ַנת ה'‬                                               ‫באה הקדמה זו כולה‪.‬‬
‫ַיִּביט" (במדבר יח‪,‬ב)‪ ,‬שהנושא בפסוק‬
‫הראשון הוא תמונה גשמית‪ ,‬שאי‬                                     ‫‪ 1	 2‬יודע אתה כמה רבות אמרו ז"ל‪" :‬כתוב אחד אומר‬
‫אפשר לראות אותה‪ ,‬ובפסוק השני‬                                    ‫כך‪ ,‬וכתוב אחד אומר כך"‪ ,‬והם קובעים שיש סתירה‬
‫הוא תמונה רעיונית‪ ,‬שניתן להשיג‬                                  ‫לכאורה‪ ,‬ואז מבארים שבדברים חסר תנאי‪ ,‬או שהם‬
‫אותה בשכל (א"ש)‪ .‬נמצא שהקביעה‬                                   ‫בנושא אחר‪ ,‬דוגמת דבריהם‪" :‬שלמה! לא דייך‬
‫שהנביאים מדברים במשלים פותרת‬                                    ‫שדבריך סותרין דברי אביך‪ ,‬אלא שהן סותרין זה את‬
‫סתירות מן הסוג השלישי‪ ,‬והקביעה‬
‫שהם משתמשים בשמות משותפים‬
‫פותרת סתירות מן הסוג הרביעי‪ .‬ולשם‬
‫עניין זה באה הקדמה זו כולה – להבנה‬
‫שהתורה מדברת במשלים ובמילים‬
‫רב־משמעיים‪" .‬אך כאשר נבאר לו את‬
‫המשל הזה או שנעיר את תשומת לבו‬

‫שזהו משל‪ ,‬הוא ימצא את הדרך הנכונה‬                               ‫זה" וכו' (בבלי שבת ל‪,‬א)‪ ,‬וכאלה רבות בדברי החכמים ז"ל‪.‬‬
‫וייחלץ מאותה מבוכה‪ .‬לפיכך קראתי‬                                 ‫אך רוב עיסוקם בדברי הנבואה הוא בהקשר של דינים‬
‫לחיבור זה 'מורה הנבוכים'" (הקדמות‪,‬‬                              ‫או מוסר‪ ,‬ואילו מטרתנו אינה אלא להעיר על פסוקים‬

                            ‫פתיחה‪.)4‬‬

‫‪" 12‬שלמה! לא דייך" וכו' – ציטוט מדרשתו של ר' תנחום דמן נוי‪ ,‬שעמד על סתירות לכאורה בין דברי שלמה המלך‬

‫בספר קהלת לבין דברי דוד אביו בספר תהילים‪ ,‬ואף סתירות בתוך ספר קהלת עצמו‪ .‬ההסבר של חז"ל לסתירות הוא‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96