Page 91 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 91
מורה הנבוכים | הקדמות | הקדמה על הסתירות | 33
10מהדורא קמא דרב אשי אמר לן אחר במקום אחר ,וניסח את דבריהם במשנה כ"סתם",
בלי לייחסם למי שאמר אותם) .ותמצא שהם אומרים
כך וכך ,ומהדורא בתרא – רב אשי, פעמים רבות" :סתמא מני? ר' פלוני היא"; "מתניתין
שערך את התלמוד (בערך בשנת 420 מני? ר' פלוני היא" (=קטע זה ,המופיע ללא ייחוס
לספירה) ,כשלימד אותנו אמר לנו כך, אומרו ,הוא כשיטתו של תנא מסוים; המשנה הזו היא
ופעם אחרת אמר אחרת .ויש לציין שגם
בכתביו ההלכתיים של הרמב"ם (פירוש כשיטתו של תנא מסוים) .וזאת רבות מספור.
המשנה ,ספר המצוות ,משנה תורה,
שו"ת) יש סתירות רבות מסוג זה ,מפני 10ואילו הסתירות או החילופים הנמצאים בתלמוד – הרי
שחזר בו בכמה מקומות מדברים שאמר הם לפי הסיבה הראשונה והשנייה .כמו שתמצא שהם
אומרים תמיד" :בכך וכך סבר לה כר' פלוני ובכך וכך
קודם לכן. סבר לה כר' פלוני" ,וכן אומרים" :סבר לה כואתיה
בחדא ופליג עליה בחדא" (=הוא סבור כמותו בעניין
11מחמת הסיבה השלישית – משל אחד וחולק עליו בעניין אחר) ,ואומרים" :תרי אמוראי
אליבא דר' פלוני" (=שני אמוראים חולקים לגבי
שהנגלה בו מנוגד להיגיון לצד קביעה שיטתו של אחד) .כל אלה הם ממין הסיבה הראשונה.
שכלית נכונה .דוגמאות לסתירה יש ואילו מחמת הסיבה השנייה ,הרי זה נמצא בדבריהם
ב"משנה תורה" ,כגוןֲ " :הֵרי ְמ ֹפָרׁש בפירוש" :הדר ביה רב מההיא"" ,הדר ביה רבא מההיא"
ַּבּתֹוָרה ּו ַבָּנ ִביא ֶׁש ֵאין ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא (=חזר בו רב/רבא מכך) ,וחוקרים איזו מן האמירות
ּגּוף ּו ְגִו ָּיהֶׁ :שֶּנ ֱא ַמרִּ' ...כי ֹלא ְר ִאי ֶתם ָּכל היא המאוחרת .וכיוצא בזה דבריהם" :מהדורא קמא
ְּתמּו ָנה' (דברים ד,טו)ְ .ו ֶנ ֱא ַמרְ ' :ו ֶאל ִמי דרב אשי אמר לן כך וכך ,ומהדורא בתרא אמר לן כך
ְת ַדְּמיּו ִני ְו ֶאְׁש ֶוה' (ישעיהו מ,כה); ְו ִאּלּו וכך" (=במחזור הלימוד הראשון אמר לנו רב אשי כך,
ָה ָיה ּגּוףָ ,ה ָיה ּדֹו ֶמה ִלְׁש ָאר ּגּו ִפיםִ .אם
ֵּכן ַמה הּוא ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ַּבּתֹוָרהְ' :ו ַת ַחת ובמחזור הלימוד האחרון אמר לנו אחרת).
ַר ְג ָליו' (שמות כד,י)ְּ' ,כ ֻת ִבים ְּב ֶא ְצַּבע
ֱאֹל ִהים' (שם לא,יח; דברים ט,י)ַ ' ,יד ה''... 11אשר לסתירות או לניגודים הנראים לכאורה בחיצוניות
ֵא ָלא ָמָׁשלְ .ו ַהּכֹל ָמָׁשל" (יסודי התורה הדברים בחלק מן המקומות בכל ספרי הנבואה – הרי
א,ח-ט) .והרביעית – קביעות משותפות הם מחמת הסיבה השלישית והרביעית .ולשם עניין זה
לשני עניינים ,כגוןִּ" :כי ֹלא ְר ִאי ֶתם ָּכל
ְּתמּו ָנה" (דברים ד,טו) לעומת "ּו ְת ֻמ ַנת ה' באה הקדמה זו כולה.
ַיִּביט" (במדבר יח,ב) ,שהנושא בפסוק
הראשון הוא תמונה גשמית ,שאי 1 2יודע אתה כמה רבות אמרו ז"ל" :כתוב אחד אומר
אפשר לראות אותה ,ובפסוק השני כך ,וכתוב אחד אומר כך" ,והם קובעים שיש סתירה
הוא תמונה רעיונית ,שניתן להשיג לכאורה ,ואז מבארים שבדברים חסר תנאי ,או שהם
אותה בשכל (א"ש) .נמצא שהקביעה בנושא אחר ,דוגמת דבריהם" :שלמה! לא דייך
שהנביאים מדברים במשלים פותרת שדבריך סותרין דברי אביך ,אלא שהן סותרין זה את
סתירות מן הסוג השלישי ,והקביעה
שהם משתמשים בשמות משותפים
פותרת סתירות מן הסוג הרביעי .ולשם
עניין זה באה הקדמה זו כולה – להבנה
שהתורה מדברת במשלים ובמילים
רב־משמעיים" .אך כאשר נבאר לו את
המשל הזה או שנעיר את תשומת לבו
שזהו משל ,הוא ימצא את הדרך הנכונה זה" וכו' (בבלי שבת ל,א) ,וכאלה רבות בדברי החכמים ז"ל.
וייחלץ מאותה מבוכה .לפיכך קראתי אך רוב עיסוקם בדברי הנבואה הוא בהקשר של דינים
לחיבור זה 'מורה הנבוכים'" (הקדמות, או מוסר ,ואילו מטרתנו אינה אלא להעיר על פסוקים
פתיחה.)4
" 12שלמה! לא דייך" וכו' – ציטוט מדרשתו של ר' תנחום דמן נוי ,שעמד על סתירות לכאורה בין דברי שלמה המלך
בספר קהלת לבין דברי דוד אביו בספר תהילים ,ואף סתירות בתוך ספר קהלת עצמו .ההסבר של חז"ל לסתירות הוא
