Page 387 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 387

‫הע קרפ | לאה תודחאל "םירבדמ"ה תראיו | ‪329‬‬

‫אינו תואר עצמי באל‪ ,‬כגון החיּות‬         ‫שאינו חל על נושא‪ .‬ולפי ההנחה הזו שביאורה‪ ,‬או נכון‬
‫או היכולת‪ ,‬אלא הוא יצירה אלוהית‬         ‫יותר לומר‪ :‬תפיסתה‪ ,‬הוא כפי שתראה‪ ,‬הם אמרו‪:‬‬
‫עצמית‪ ,‬מקרה שאינו חל על העצם‬            ‫הרצון האחד שאינו חל על נושא אינו קיים לשניים‪,‬‬
‫האלוהי‪ ,‬ובכל זאת אינו עניין נוסף‬        ‫כי לא תיתכן – כך אמרו – סיבה אחת המחייבת שתי‬
‫באלוהות‪ .‬או נכון יותר לומר תפיסתה‬
‫– הטענה שייתכן מקרה שאינו חל על‬                                     ‫תולדות לשתי עצמויות‪.‬‬
‫נושא ("עצם") אינה הנחה מסודרת אלא‬
‫תפיסה חריגה לגבי כמה מקרים (לעניין‬      ‫‪ 	9‬דבר זה‪ ,‬כמו שיידעתי אותך (א‪,‬עד דרך ‪ ,)7‬הוא ביאור דבר‬
‫הכיליון‪ ,‬ראו א‪,‬עג‪ ;6‬ק"י)‪ .‬הרצון האחד‬    ‫נסתר בדבר נסתר יותר ממנו‪ .‬הרצון שהם מדברים עליו‬
‫שאינו חל על נושא אינו קיים לשניים‬       ‫אינו ניתן לתפיסה; לדעת חלקם הוא בלתי אפשרי‪,‬‬
‫וכו' – לדעתם‪ ,‬רצון ייחודי זה אינו יכול‬  ‫ועבור מי שמחזיקים בדעה זו נוצרים בשלה ספקות בלי‬
‫להתקיים בשני אלים‪ .‬כלומר‪ ,‬אין רצון‬
‫אחד יכול לגרום לשני האלים להיות‬                ‫גבול – והם לוקחים אותו כראיה על האחדות!‬
‫רוצים דבר אחד‪ ,‬כשם שלשיטתם‪ ,‬אין‬
‫מקרה אחד של "אודם" יכול לגרום‬              ‫ד‪ .‬הבורא – הכרחי‪ ,‬ובוראים – בגדר האפשר‬

   ‫לשני אטומים להיות אדומים (ש"מ)‪.‬‬         ‫דרך רביעית‬                                       ‫‪1	 0‬‬

‫‪ 10‬מציאותה של פעולה מורה בהכרח‬          ‫הם אמרו‪ :‬מציאותה של פעולה מורה בהכרח על פו ֵעל‪,‬‬     ‫	‬
                                        ‫ואינה מורה לנו על כמה פועלים‪ .‬ואין הבדל בין טענת‬
‫על פו ֵעל וכו' – מבחינה לוגית‪ ,‬פעולת‬    ‫הטוען שהאלוה שניים או שלושה או עשרים או כל‬
‫הבריאה מחייבת את קיומו של בורא‬
‫("פועל") אחד‪ ,‬אך אינה שוללת את‬                                 ‫מספר שיהיה‪ .‬וזה ברור וגלוי‪.‬‬

       ‫האפשרות שיהיו כמה בוראים‪.‬‬        ‫‪ 	11‬ואם תאמר שהראיה הזו אינה מורה על כך שהריבוי‬
                                        ‫באלוה בלתי אפשרי‪ ,‬אלא היא מורה על חוסר ידיעת‬
‫‪ 11‬במציאות האלוה אין "אפשרות"‬           ‫המספר‪ ,‬ויכול להיות אחד ויכולים להיות רבים –‬
                                        ‫הוא סיים את הוכחתו ואמר‪ :‬במציאות האלוה אין‬
‫אלא הוא מחויב וכו' – האל מטבעו‬          ‫"אפשרות" אלא הוא מחויב‪ ,‬ואם כן הופרכה אפשרות‬
‫מחויב המציאות‪ .‬וכיוון שפעולת‬
‫הבריאה אינה מחייבת את קיומם של‬                       ‫הריבוי‪ .‬כך ניסח בעל הראיה את ראייתו‪.‬‬
‫כמה אלים‪ ,‬שאר האלים אינם "מחויבי‬
‫המציאות"‪ ,‬מעצם הגדרתם‪ ,‬וממילא‬           ‫‪ 	12‬הטעות בזה ברורה מאוד‪ ,‬כי מציאותו יתעלה היא‬
                                        ‫שאין בה אפשרות‪ ,‬אך בידיעתנו בו תיתכן אפשרות‪,‬‬
                   ‫אינם בגדר אלים‪.‬‬      ‫כי האפשרי בידיעה אינו האפשרי במציאות‪ .‬ושמא כמו‬
                                        ‫שהנוצרים חושבים שהוא שלושה ואין הדבר כן‪ ,‬כך אנו‬
‫‪ 12‬אך בידיעתנו בו תיתכן אפשרות‪,‬‬         ‫חושבים שהוא אחד ואין הדבר כן? דבר זה ברור למי‬
                                        ‫שהתאמן בידיעה של התחייבות המסקנות מהנחותיהן‪.‬‬
‫כי האפשרי בידיעה אינו האפשרי‬
‫במציאות – מציאות האלוה מחויבת‪,‬‬
‫אך הדבר שהתברר בידיעתנו‪ ,‬שמחויבת‬
‫רק מציאותו של אל אחד‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬היא‬
‫רק הבנה מצד ידיעתנו את המציאות‪,‬‬

           ‫אבל ייתכן שאין הדבר כן‪.‬‬

                                           ‫דרך חמישית‬  ‫ה‪ .‬נחיצות‬

                                                           ‫‪1	 3‬‬

                                        ‫אחד מהמאוחרים טען שהוא מצא דרך של הוכחה על‬          ‫	‬
                                        ‫הייחוד‪ ,‬והיא ההזדקקות‪ ,‬וכך ביאורו‪ .‬אמר‪ :‬אם לצורך‬
                                        ‫עשיית המצויים הללו מספיק אחד‪ ,‬הרי השני מיותר‬
                                        ‫ואין בו צורך‪ .‬ואם המציאות הזו לא תבוא לשלמות‬
   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392