Page 388 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫‪ | 330‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫ולא תוסדר אלא על ידי שניהם יחד‪ ,‬הרי לכל אחד מהם‬ ‫‪ 13‬הרי לכל אחד מהם נלווה חוסר‬
‫נלווה חוסר יכולת משום שהוא נזקק לשני‪ ,‬ואם כן אין‬
‫יכולת משום שהוא נזקק לשני – והרי‬
‫הוא בלתי תלוי ("מספיק לעצמו")‪.‬‬ ‫זה בגדר פגם בשלמות האל‪.‬‬

‫‪ 14‬אין זה אלא סעיף של המניעה ההדדית (לעיל‪ ,‬דרך ‪ .)1‬על‬ ‫‪ 14‬ולא נייחס לאל יתעלה חוסר יכולת‬
‫אופן זה של ראיה יש להקשות כך‪ :‬לא כל מי שאינו‬
‫עושה מה שאין בעצמו לעשותו נקרא "חסר יכולת"‪ .‬כי‬ ‫משום שאין הוא יכול להפוך את עצמו‬
‫לא נאמר שאדם מסוים הוא חלש משום שאין הוא מזיז‬ ‫לגוף וכו' – כמו שנאמר לעיל‪ ,‬בדרך‬
‫אלף קנטרים (=מידת משקל)‪ ,‬ולא נייחס לאל יתעלה‬ ‫הראשונה (לדיון בהרחבה‪ ,‬ראו ג‪,‬טו)‪ .‬כך לא‬
‫חוסר יכולת משום שאין הוא יכול להפוך את עצמו‬ ‫נאמר שהוא חסר יכולת משום שהוא‬
‫לגוף או לברוא (אלוה) כמוהו או לברוא מרובע שצלעו‬ ‫לא בורא לבדו וכו' – דברי מי שמאמין‬
‫שווה לאלכסונו‪ .‬כך לא נאמר שהוא חסר יכולת משום‬ ‫בשניּות‪ .‬כמו שלא נאמר‪ ...‬לדעתם –‬
‫שהוא לא בורא לבדו‪ ,‬שהרי מציאותם המחויבת היא‬
‫שיהיו שניים‪ ,‬ואין זו הזדקקות אלא הכרח‪ ,‬שחילופו‬ ‫לדעת חכמי הכלאם‪.‬‬
‫בלתי אפשרי‪ .‬כמו שלא נאמר שהאל יתרומם ויתהדר‬
‫חסר יכולת משום שאין הוא יכול לברוא גוף אלא‬ ‫‪ 15‬מקובל בדת – במסורת דת‬
‫בבריאת אטומים וקיבוצם על ידי מקרים שהוא בורא‬
‫בהם לדעתם‪ ,‬ולא נקרא לכך הזדקקות ולא חוסר יכולת‪,‬‬ ‫האסלאם בלא הוכחה שכלית־לוגית‪,‬‬
‫משום שחילוף הדבר בלתי אפשרי‪ .‬כך יאמר המשתף‪:‬‬ ‫היינו כדֹוגמה‪ .‬כי האנשים האלה לא‬
‫בלתי אפשרי שיעשה האחד לבדו‪ ,‬ואין זה חוסר יכולת‬ ‫הותירו למציאות כל טבע יציב‪ ...‬ולא‬
‫לגבי אף אחד מהם‪ ,‬כי מציאותם המחויבת היא שיהיו‬ ‫הותירו לשכל טבע מולד ישר וכו' –‬
‫חכמי הכלאם השמיטו בהנחותיהם‪,‬‬
‫שניים‪.‬‬ ‫בעיקר בעקבות הנחה ‪ ,6‬את החוקיות‬
‫והסדר מן המציאות‪ ,‬וגם את היכולת‬
‫ראיות דחוקות‬ ‫השכלית־הלוגית לא הותירו בטהרתה‪,‬‬
‫כשלא הבחינו הבחנה מוחלטת בין‬
‫‪ 15‬התחבולות הללו ייגעו כל כך את אחד מהם עד שאמר‬ ‫השכל לבין הדמיון‪ ,‬כמו שנתבאר‬
‫שהייחוד הוא (רק) מקובל בדת‪ .‬ה"מדברים" גינו זאת‬ ‫בהנחה ‪ .10‬כדי שנניח מציאות שנוכיח‬
‫ובזו לאומרו‪ .‬ואילו לדעתי מי שאמר זאת הוא אדם בעל‬ ‫בה מה שאי אפשר להוכיח וכו' – הם‬
‫דעת ישרה מאוד‪ ,‬שאינו מקבל בקלות הטעיות‪ .‬כי כיוון‬ ‫הניחו את ההנחות הללו בכוונה תחילה‪,‬‬
‫שלא שמע מדבריהם דבר שהוא הוכחה באמת‪ ,‬ומצא‬ ‫כדי שיוכלו להוכיח באמצעותן את‬
‫שנפשו אינה שוקטת במה שהם טענו שהוא הוכחה‪,‬‬ ‫השקפתם בדבר חידוש העולם‪ ,‬שהיא‬
‫אמר שדבר זה יש לנקוט כמקובל מן הדת‪ .‬כי האנשים‬ ‫אבן הפינה להוכחת מציאות האל‬
‫האלה לא הותירו למציאות כל טבע יציב שהוא שניתן‬ ‫וייחודו ואי גשמיותו‪ ,‬אלא שהדבר‬
‫להביא ממנו ראיות מבוססות‪ ,‬ולא הותירו לשכל טבע‬ ‫גרם לכך ש"הם לא הוכיחו את חידוש‬
‫מולד ישר שניתן להסיק בעזרתו מסקנות נכונות‪ .‬כל זה‬ ‫העולם‪ ,‬אבל הרסו לנו את ההוכחות‬
‫נעשה בכוונה כדי שנניח מציאות שנוכיח בה מה שאי‬ ‫למציאות האלוה וייחודו ושלילת‬
‫אפשר להוכיח‪ ,‬ודבר זה הביא לכך שלא נוכל להוכיח‬
‫מה שיכול להיות מוכח‪ .‬אין תרעומת אלא לה' ולישרים‬ ‫הגשמות" (א‪,‬עו‪.)13‬‬

‫מאנשי השכל‪.‬‬