Page 389 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 389

‫‪331‬‬

                               ‫פרק עו‬

                                    ‫ראיות ה"מדברים" לשלילת גשמות האל‬

                                      ‫על שלילת הגשמות לשיטת ה"מדברים"‬

‫‪ 1‬כי שלילת הגשמות‪ ...‬היא‪ ...‬ענף‬                                      ‫חולשת הטענות והתמקדות בטיעוניהם בלבד‬

‫היוצא מן העיקר של הייחוד‪ ...‬הגוף‬      ‫‪ 	1‬דרכי ה"מדברים" וטיעוניהם לשלילת הגשמות הן‬
‫אינו אחד – לדעת חכמי הכלאם‬            ‫חלשות מאוד‪ ,‬יותר מראיותיהם על הייחוד‪ ,‬כי שלילת‬
‫(=המדברים) שלילת הגשמות יסודה‬         ‫הגשמות לדעתם היא כאילו ענף היוצא מן העיקר של‬
‫באחדות האל‪ ,‬מפני שהם סבורים שכל‬       ‫הייחוד‪ .‬הם אמרו‪ :‬הגוף אינו אחד‪ .‬מי ששולל את‬
‫דבר גשמי הוא מורכב‪ .‬וכיוון שהאל הוא‬   ‫הגשמות משום שהגוף מורכב בהכרח מחומר וצורה‬
‫אחד‪ ,‬אנו מוכרחים לומר שאינו גשמי‪.‬‬     ‫וזוהי מורכבות‪ ,‬וברור שמורכבות אינה אפשרית לגבי‬
‫הבנויה על ההאמנה בחומר ובצורה –‬       ‫עצמות האלוה – הרי לדעתי אין הוא "מדבר"‪ ,‬והראיה‬
‫לעומתם חכמי הכלאם מצדדים בקיומם‬       ‫הזו אינה בנויה על עיקרי ה"מדברים"‪ ,‬אלא היא הוכחה‬
                                      ‫נכונה הבנויה על ההאמנה בחומר ובצורה ותפיסת‬
                ‫של מקרים ואטומים‪.‬‬     ‫משמעויותיהם‪ .‬וזו שיטה פילוסופית שאזכיר ואבאר‬
                                      ‫כשאביא את הוכחות הפילוסופים על כך (ב‪,‬א)‪ .‬מטרתנו‬
‫‪ 2‬או שהמעמיד יהיה כלל עצמיו של‬        ‫בפרק הזה אינה אלא להזכיר את ראיות ה"מדברים"‬

‫הגוף וכו' – אם האל הוא גשמי‪ ,‬חל עליו‬     ‫לשלילת הגשמות לפי הנחותיהם ודרכי ראיותיהם‪.‬‬
‫מקרה המגדיר אותו כאל (=מעמיד)‪,‬‬
‫ויש במקרה זה שתי אפשרויות‪ :‬שהוא‬                                       ‫א‪ .‬גוף מורכב מחלקיקים‬
‫חל על כל האטומים שבגוף או שהוא‬
‫חל רק על אטום מיוחד‪ ,‬כמו שנתבאר‬       ‫הדרך הראשונה‬                                        ‫‪	2‬‬
‫בהנחה ‪ 5‬מהנחות הכלאם בזיקה למקרה‬
                                      ‫הם אמרו‪" :‬אילו היה האלוה גוף‪ ,‬הרי לגבי עניין‬           ‫	‬
                             ‫הנפש‪.‬‬    ‫האלוהיות ואמיתתה‪ ,‬אחת משתיים‪ :‬או שהמעמיד‬
                                      ‫(=המגדיר את קיומו) יהיה כלל עצמיו של הגוף הזה‪,‬‬
‫‪ 3‬בנויה על ההנחה הראשונה‬              ‫כלומר כל האטומים שלו; או שהמעמיד יהיה אחד‬
                                      ‫מהאטומים של הגוף הזה‪ .‬אם המעמיד הוא אטום אחד‪,‬‬
‫והחמישית – לפי הנחה ‪ ,1‬האטום קיים‪,‬‬    ‫מה התועלת בקיומם של שאר החלקיקים? הרי שאין‬
‫ולפי הנחה ‪ ,5‬המקרים הנמצאים בגוף‬      ‫משמעות לקיומו של אותו גוף‪ .‬ואם הוא מועמד בכל‬
‫מסוים חלים על כל אטום בגוף הזה‪.‬‬       ‫אחד מהחלקיקים של הגוף הזה‪ ,‬הרי אלה אלוהֹות רבים‬
‫אילו נאמר להם וכו' – אפשר לטעון‬       ‫ולא אלוה אחד"‪ ,‬וכבר הבהירו שהוא אחד (כבפרק הקודם)‪.‬‬
‫נגדם שאומנם האל הוא גוף‪ ,‬אך אינו‬
‫כשאר הגופים המורכבים מאטומים‬          ‫‪ 	3‬כשתתבונן בראיה הזו תמצא שהיא בנויה על ההנחה‬
‫בלתי מתחלקים‪ ,‬כמו שהם סוברים‪,‬‬         ‫הראשונה והחמישית מהנחותיהם‪ .‬אילו נאמר להם‪:‬‬
‫שכל העולם מורכב מהם‪ ,‬אלא הוא‬          ‫"גוף האלוה אינו מחובר מחלקיקים שאינם מתחלקים‪,‬‬
‫גוף גשמי יחיד‪ ,‬שלם ובלתי מתחלק‪.‬‬       ‫כלומר שאין הוא מחובר מדברים כמו האטומים שהוא‬
                                      ‫בורא כדבריכם‪ ,‬אלא הוא גוף אחד רציף שאינו מתחלק‬
                                      ‫אלא בדמיון שווא‪ ,‬ואין לבחון דברים בדמיון שווא‪.‬‬
   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393   394