Page 392 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫הפרכת ההוכחה‬ ‫‪ | 334‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫‪ 11‬אין הבדל בין זה לבין דבריהם על הכרעת מציאות‬ ‫‪ 11‬אין הבדל בין זה לבין דבריהם‬
‫העולם על פני העדרו‪ ,‬שהדבר מורה על פו ֵעל שהכריע‬
‫את מציאותו על פני העדרו (א‪,‬עד דרך ‪ .)6‬ואם יאמרו להם‪:‬‬ ‫על הכרעת מציאות העולם וכו' –‬
‫"מדוע אם כן אין להחיל זאת לגבי האל יתעלה ולומר‬ ‫לעיל ראינו שהוכיחו חכמי הכלאם את‬
‫שכיוון שהוא מצוי‪ ,‬נובע בהכרח שיש לו מכריע‬ ‫מציאות חידוש העולם בדרך ההכרעה‬
‫למציאותו על פני העדרו?" – הרי יענו בלי ספק שהדבר‬ ‫כך‪ :‬כשיש שתי אפשרויות‪ ,‬מציאות‬
‫יוביל להשתלשלות שהכרח שתגיע בסופו של דבר‬ ‫או העדר‪ ,‬ההכרעה לטובת אחת מהן‬
‫אל מחויב המציאות שאין בו "אפשרות" ועל כן אין‬ ‫מוכיחה שיש מי שהכריע‪ .‬משיטה‬
‫הוא נזקק ליוצר‪ .‬התשובה הזו בעצמה מתחייבת לגבי‬ ‫זו נובע קושי תאולוגי בדבר מציאות‬
‫התבנית והמידה‪ .‬כי כל התבניות והמידות שמציאותן‬ ‫האל‪ ,‬מפני שאין הבדל עקרוני בין דרך‬
‫אפשרית‪ ,‬במובן זה שהדבר לא היה מצוי ואז נמצא‪,‬‬ ‫זו לבין הקביעה שמציאות האל זקוקה‬
‫הוא אשר אומרים עליו‪ :‬יכול היה שיהיה גדול יותר‬ ‫למכריע‪ ,‬ואינה מוכרחת המציאות‪.‬‬
‫או קטן יותר ממציאותו הנוכחית‪ ,‬ובתבנית אחרת‪,‬‬ ‫תשובתם על זה היא שהנחה זו גוררת‬
‫ועל כן הוא נזקק בהכרח למייחד‪ .‬ואילו תבנית האלוה‬ ‫שרשרת אינסופית של בורא ונברא‪ ,‬ולכן‬
‫ומידתו‪ ,‬יתעלה על כל חסרון ודומּות‪ ,‬המגשים אומר‬ ‫חובה להניח שיש מצוי ראשון שאינו‬
‫שהוא לא היה נעדר ואז נמצא כך שהוא נזקק למייחד‪,‬‬ ‫כפוף לחוק ההכרעה‪ .‬אך התשובה‬
‫אלא עצמותו במידתה ובתבניתה מחויבת המציאות כך‪,‬‬ ‫הזו בעצמה מתחייבת לגבי התבנית‬
‫אינה נזקקת לא למייחד [ולא למכריע] מציאות על פני‬ ‫והמידה וכו' – המגשים יאמר שהדבר‬
‫העדר‪ ,‬כי אין בה אפשרות העדר‪ .‬כך אין היא נזקקת‬ ‫כן גם לגבי תבנית האל ודמותו‪ .‬וכיוון‬
‫שהאל מחויב המציאות‪ ,‬ואין מכריע‬
‫למייחד תבנית ומידה‪ ,‬כי כך התחייבה מציאותו‪.‬‬ ‫למציאותו‪ ,‬גם דמותו ותבניתו מחויבות‬
‫ונצחיות‪ ,‬ואינן כפופות לחוק ההכרעה‬
‫ביקורת כללית על דרכי ה"מדברים"‬
‫וההתייחדות‪.‬‬
‫‪ 12‬התבונן אם כן‪ ,‬אתה המעיין‪ ,‬אם תבחר לבקש את האמת‬
‫ותזנח את משוא הפנים וההליכה העיוורת אחר המסורת‬ ‫‪ 12‬משוא הפנים וההליכה העיוורת‬
‫והנטייה למה שהורגלת להאדירו‪ .‬ולא תטעה את עצמך‬
‫כמצבם של המעיינים האלה ומה שאירע להם ומהם‪,‬‬ ‫אחר המסורת והנטייה למה שהורגלת‬
‫שהם כמי שנמלט מן הרמץ אל האש‪ .‬כי הם ביטלו את‬ ‫להאדירו – שלוש תכונות המקשות על‬
‫טבע המציאות ושינו את אופי השמים והארץ כיוון‬ ‫ניתוח ביקורתי ונקיטת עמדה נטולת‬
‫שחשבו שבהנחות האלה יוכח שהעולם מחודש‪ .‬והנה‬ ‫פניות‪ :‬העדפה של דעה אחת‪ ,‬תפיסות‬
‫הם לא הוכיחו את חידוש העולם‪ ,‬אבל הרסו לנו את‬ ‫ודעות קדומות וההרגל‪ .‬שהם כמי‬
‫ההוכחות למציאות האלוה וייחודו ושלילת הגשמות‪.‬‬ ‫שנמלט מן הרמץ אל האש וכו' – מן‬
‫כי ההוכחות שכל זה מתבאר בהן נלקחות דווקא מטבע‬ ‫האפר החם אל האש‪ ,‬כלומר מרעה‬
‫לרעה גדולה ממנה‪ ,‬מפני שהנחות‬
‫המציאות היציב הנראה המושג בחושים ובשכל‪.‬‬ ‫יסוד שקריות‪ ,‬אף אם מטרתן להוכיח‬
‫דבר אמת‪ ,‬גרועות מאי הוכחה‪ ,‬שהרי‬
‫סוף השקר להתגלות‪ ,‬והנחות היסוד‬
‫המסולפות מונעות את מציאת ההוכחה‬

‫האמיתית‪.‬‬