Page 369 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫גע קרפ | "םירבדמ"ה לש דוסיה תוחנה | ‪311‬‬

‫המייחדת אותם‪ ,‬אלא יש רק אטום‬ ‫זה מזה‪ ,‬כמו שאתה טוען‪ ,‬אלא הכול מקרים"‪ ,‬כמו‬
‫ומקרים פרטיים החלים עליו‪ .‬אין שוני‬ ‫שביארנו מדבריהם בהנחה השמינית‪ .‬ועוד הוא אומר‪:‬‬
‫בין עצם הברזל לבין עצם השמנת וכו'‬ ‫"אין שוני בין עצם הברזל לבין עצם השמנת‪ ,‬אלא‬
‫– האטומים שווים וחסרי איכות‪ ,‬ונמצא‬ ‫הכול מחובר מאטומים ("עצמים בדידים") זהים"‪ ,‬כמו‬
‫שאין הבדל בין חומר הברזל לחומר‬ ‫שביארנו מדעותיהם בהנחה הראשונה‪ ,‬שממנה נובעות‬
‫השמנת‪ .‬ההנחה השנייה והשלישית‬ ‫בהכרח ההנחה השנייה והשלישית כמו שביארנו‪ .‬וכן‬
‫– בדבר קיומו של ִריק והאטומיזציה‬ ‫יש צורך בהנחה השתים עשרה כדי לקבוע את קיום‬
‫של הזמן‪ .‬וכן יש צורך בהנחה השתים‬ ‫האטום‪ .‬לפי ה"מדבר" גם לא נכון לומר שיש מקרים‬
‫עשרה וכו' – ההנחה הכופרת בתפיסת‬ ‫כלשהם המייחדים את העצם‪ ,‬כדי שעל ידם יהיה מוכן‬
‫החושים‪ ,‬שהצורך בה נזכר לעיל‬ ‫ומזומן לקבל מקרים שניים‪ ,‬כי לשיטתו מקרה אינו‬
‫במסגרת הקושיות על האטומיזציה‬ ‫נושא מקרה‪ ,‬כמו שביארנו בהנחה התשיעית‪ ,‬והמקרה‬
‫של היש (הנחה ‪ .)3‬גם לא נכון לומר‬
‫שיש מקרים כלשהם המייחדים את‬ ‫איננו מתמיד‪ ,‬כמו שביארנו בהנחה השישית‪.‬‬
‫העצם – לא רק שאין חומר או צורה‬
‫המיוחדים לקבל תכונות מסוימות‪ ,‬גם‬ ‫‪ 45‬כיוון ש ִהתא ֵמת ל"מדבר" כל מה שרצה בהתאם‬
‫אין מקרים מיוחדים המחייבים בהכרח‬ ‫להנחותיו‪ ,‬עלה מכך שהעצמים (=אטומים) של‬
‫תכונות מסוימות‪ .‬והמקרה איננו מתמיד‬ ‫השמנת ושל הברזל הם אותם עצמים‪ ,‬שווים זה לזה‪,‬‬
‫– סיבה נוספת מדוע לא ייתכן שיחול‬ ‫ויחסו של כל עצם מהם לכל מקרה הוא יחס אחד‪,‬‬
‫ואין עצם מסוים ראוי יותר למקרה מסוים מאשר אחר‪.‬‬
‫מקרה משני על מקרה ראשי‪.‬‬ ‫וכמו שאין ראוי יותר לאטום לנוע מאשר לנוח‪ ,‬כך אין‬
‫אטום ראוי יותר מאטום אחר לקבל את מקרה החיים‬
‫‪ 45‬יחסו של כל עצם מהם לכל מקרה‬ ‫או מקרה השכל או מקרה החישה‪ .‬וריבוי האטומים או‬
‫מיעוטם אינם מוסיפים דבר לעניין זה‪ ,‬כי המקרה קיים‬
‫הוא יחס אחד – היחס עצם־מקרה זהה‬ ‫רק בכל אטום ואטום‪ ,‬כמו שביארנו מדבריהם בהנחה‬
‫בכל המקרים‪ ,‬ואין מקרה מסוים עדיף‬
‫ממקרה אחר‪ .‬וריבוי האטומים או‬ ‫החמישית‪.‬‬
‫מיעוטם וכו' – אין לכמות משמעות‬
‫ביחס עצם־מקרה‪ ,‬מפני שמספר‬ ‫מסקנה‬
‫האטומים אינו יוצר מושג חדש ויחס‬
‫‪ 46‬לפי כל ההנחות האלה מתחייב שהאדם אינו ראוי‬
‫אחר באשר למקרים החלים עליהם‪.‬‬ ‫יותר להיות משכיל מאשר החיפושית‪ ,‬ומתחייבת‬
‫ה"אפשריּות" שהם דיברו עליה בהנחה הזו‪ .‬ולשם‬
‫‪ 46‬כל מה שרוצים לקבוע‪ ,‬כמו‬ ‫ההנחה הזו היתה כל ההשתדלות‪ ,‬כי ההנחה הזו היא‬
‫המכרעת ביותר לקביעת כל מה שרוצים לקבוע‪ ,‬כמו‬
‫שיתבאר – בפרקים הבאים להוכחת‬
‫חידוש העולם ומציאות האל ואחדותו‬ ‫שיתבאר (א‪,‬עד‪-‬עו)‪.‬‬

‫(ש"ט; וראו א‪,‬עד‪.)22,17‬‬

‫הערה לתשומת לב‪ :‬פעולת השכל מול פעולת הדמיון‬

‫הערה‬ ‫‪ 47‬‬

‫ דע‪ ,‬אתה המעיין בחיבור זה‪ ,‬שאם אתה מן היודעים‬
‫את הנפש וכוחותיה‪ ,‬ועומדים על מציאותו האמיתית‬
‫של כל דבר‪ ,‬הרי אתה כבר יודע שיש לרוב בעלי החיים‬