Page 365 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 365
גע קרפ | "םירבדמ"ה לש דוסיה תוחנה | 307
חכמי הכלאם (ש"מ) ,אלא היא ניסוח בורא מוות אחר ,ואלמלא זאת לא היה מתמיד המוות,
לעגני של הרמב"ם להנחתם (ראו דברינו אלא כמו שנבראים חיים אחר חיים ,כך נברא מוות
אחר מוות .מי ייתן וידעתי עד מתי בורא האל את מקרה
בהקדמת הפרק). המוות במת – האם כל עוד צורתו החיצונית קיימת ,או
כל עוד אטום מן האטומים שלו קיים? כי מקרה המוות
33שחלק מהעדרי התכונות אינם שהאל בורא ,הוא בורא אותו לשיטתם בכל אטום
מאותם האטומים .ואנחנו מוצאים שיניים טוחנות של
קיימים במציאות– לא כל העדר הוא מתים בני אלפי שנים ,וזו ראיה שהאל לא גרם להעדרו
מציאות חיובית ,מפני שיש העדר של האטום הזה .אם כן הוא בורא בו את מקרה המוות
שאינו אלא העדר תכונה בלבד .שטבעּה לכל אורך אותם אלפים :בכל פעם שנעלם מוות נברא
יתאים לדעותינו ושיטותינו – כמו
שנתבאר לעיל ,חכמי הכלאם מתאימים מוות .זו שיטת רובם המכריע.
את המציאות לדעה ולא את הדעה
תפיסה חלקית של קיום העדרים
למציאות.
33ויש מן ה ֻמעתזלה מי שאומר שחלק מהעדרי התכונות
34שלא קיים דבר מלבד עצם ומקרה אינם קיימים במציאות ,אלא חוסר אונים הוא העדר
כוח ,ובורות היא העדר ידיעה .ודבר זה אינו בכל העדר:
ושגם הצורות הטבעיות הן מקרים אין הוא אומר שחושך הוא העדר אור ולא שמנוחה היא
– התפיסה האריסטוטלית רואה כל העדר תנועה ,אלא חלק מההעדרים מצויים לשיטתו
גוף כמורכב מחומר ומצורה ,שהיא וחלקם הוא העדר תכונה ,לפי מה שמתאים למה שהוא
המהות המגדירה אותו .כתוצאה מכך, מאמין בו; כמו שעשו בנושא התמדת המקרים – חלקם
יש מקרים המוכרחים לחול על חומר מתמידים (לשיטתם) זמן מה וחלקם אינם מתמידים
מסוים ,ויש מקרים אחרים שאינם שתי יחידות זמן .כי כוונת כולם היא להניח מציאות
יכולים לחול .כך למשל מהות חומר
הברזל מחייבת בהכרח את מקרה שטבעּה יתאים לדעותינו ושיטותינו.
הקושי ומונעת את מקרה הרכות ,ומתוך
כך מחייבת את הימצאותן של תכונות ח .המקרים כמקור היחיד לשוני ולאחידות
מסוימות (לחומר וצורה ,ראו א,יז 2בהרחבות).
בעומק הדבר :חכמי הכלאם כופרים ההנחה השמינית 34
בקיומו של מזג טבעי ,כלומר מהות.
המהות אינה קיימת באף פרט מחלקי היא אמירתם שלא קיים דבר מלבד עצם ומקרה,
הבריאה ,ויש רק מקרים הנבראים ברצון ושגם הצורות הטבעיות הן מקרים .ביאור ההנחה
האל .כל הגופים מחוברים מאטומים הזו :לדעתם ,כל הגופים מחוברים מאטומים זהים,
זהים וכו' – גם החומר ,המצע שחלים כמו שביארנו בהנחתם הראשונה ,וההבדל ביניהם
עליו המקרים (האטומים) ,הוא חסר אינו אלא במקרים ותו לא .נמצא שלשיטתם החיּות
איכות וחסר ייחודיות ,ואין לחומר החי והאנושיות והחישה וההיגיון – כל אלה מקרים ,בדרגת
יתרון על החומר הדומם ,ואין החי נבדל הלובן והשחרות והמרירות והמתיקות ,כך שההבדל
מן הדומם אלא במקרים החלים עליו. בין פרט של מין זה לפרט של מין אחר הוא כמו
החיּות והאנושיות והחישה וההיגיון ההבדל בין פרט אחד לשני באותו המין; עד שלשיטתם
כל אלה מקרים וכו' – צורת בעלי החיים גוף השמים ,ואף גוף המלאכים ואף גוף כיסא הכבוד,
וצורת האדם ,היכולות לחוש ולהשכיל, לדמיונם ,וגוף כל חרק שתחפוץ מחרקי הארץ או כל
אינן תכונות מהותיות למינים ,אלא רק
מקרים חד פעמיים החלים על כל פרט
ופרט לעצמו .וזה הוא ניסוח נוסף של
ביטול החוקיות .גוף המלאכים ואף
גוף כיסא הכבוד לדמיונם – תפיסת
חכמי הכלאם היא במובן מסוים תפיסה
חומרנית (מטריאליזם) של כל היש ,פרט
לאל .לשיטתם ('דמיונם') ,גם המלאכים

