Page 366 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 366

‫‪ | 308‬מורה הנבוכים | חלק א‬

‫צמח שתחפוץ – הכול עצם אחד‪ ,‬ואין הם שונים זה‬                                 ‫וכיסא הכבוד‪ ,‬שהם ישויות מופשטות‪,‬‬
‫מזה אלא במקרים ותו לא‪ .‬והעצמים של הכול הם‬                                                        ‫עשויים מחומר‪.‬‬

                                         ‫האטומים‪.‬‬                           ‫‪ 35‬שהמקרים אינם נושאים זה את זה‬

‫ט‪ .‬חוסר מדרג (היררכיה) במקרים‬                                               ‫וכו' – אין מקרה חל על מקרה‪ ,‬ואין‬
                                                                            ‫ִמדרג (היררכיה) של המקרים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ההנחה התשיעית‬                                      ‫‪	35‬‬                      ‫אין לומר שמקרה מסוים הוא יסודי‬
                                                                            ‫וחל ישירות על העצם ומקרה אחר הוא‬
‫היא אמירתם שהמקרים אינם נושאים זה את זה‪ .‬אין‬       ‫	‬                        ‫ִמשני וחל על המקרה היסודי‪ ,‬אלא כל‬
‫אומרים לדעתם שמקרה מסוים נשוא על מקרה אחר‬                                   ‫המקרים שווים וחלים ישירות על העצם‪.‬‬
‫והאחר על העצם‪ ,‬אלא כל המקרים נשואים בשווה‬
                                                                            ‫‪ 36‬מבלי שמקרה אחר ייחד אותו‪...‬‬
                              ‫מלכתחילה על העצם‪.‬‬
                                                                            ‫לשיטתם שכל המקרים מייחדים‬
                                                       ‫שני טעמים לתפיסה זו‬  ‫– על פי ההנחה הקודמת‪ ,‬אין מהות‬
                                                                            ‫או "טבע" לשום גוף‪ .‬לשיטת חכמי‬
‫‪ 	36‬הם ברחו מזה (=מלומר שהמקרים נושאים זה את‬                                ‫הכלאם‪ ,‬אילו היה קיים מקרה יסודי‬
‫זה) א) כי זה היה מחייב שהמקרה האחרון (הנישא על‬                              ‫שרק עליו חלים מקרים אחרים‪ ,‬נמצא‬
‫הראשון) לא יימצא אלא לאחר שקדם המקרה הראשון‪.‬‬                                ‫שיש "טבע" המאפשר או אינו מאפשר‬
‫והם מסרבים להודות בכך בחלק מהמקרים‪ ,‬כי הם‬                                   ‫חלות של מקרים מסוימים (אפודי; ש"ט)‪.‬‬
‫רוצים ליצור את האפשרות של קיום חלק מהמקרים‬                                  ‫הנושא שהנשוא נישא עליו – המקרה‬
‫בכל עצם שיהיה מבלי שמקרה אחר ייחד אותו‪ .‬זאת‬                                 ‫היסודי שחלים עליו המקרים המשניים‪.‬‬
‫לשיטתם (הנחה ח)‪ ,‬שכל המקרים מייחדים‪ .‬ב) וכן מצד‬
‫אחר‪ :‬הנושא שהנשוא נישא עליו‪ ,‬צריך שקיומו יימשך‬                              ‫‪ 37‬אפשריּות – ההיתכנות‪ ,‬העיקרון‬
‫זמן מה‪ .‬וכיוון שלשיטתם המקרה אינו מתמיד שתי‬
‫יחידות זמן‪ ,‬כלומר שתי "עתות" (הנחה ‪ ,)6‬כיצד ייתכן‬                           ‫הקובע שאין הכרח במציאות ושכל‬
                                                                            ‫פרט בה יכול להיות שונה ממה שהוא‬
               ‫לפי השערה זו שהוא יישא את זולתו?‬                             ‫כעת‪ .‬וזהו עמוד התווך של חכמת‬
                                                                            ‫ה"כלאם" – המעמיד את כל היש רק‬
‫י‪ .‬כל דבר דמיוני אפשרי במציאות‬                                              ‫על רצונו של האל‪ .‬שכדור הארץ יהפוך‬
                                                                            ‫לגלגל סובב‪ ...‬שינוע כדור (יסוד)‬
‫ההנחה העשירית‬                                      ‫‪3	 7‬‬                     ‫האש וכו' – כדור הארץ נמצא במרכז‬
                                                                            ‫המערכת הקוסמית‪ ,‬העשויה סדרת‬
‫היא ה"אפשריּות" שהם מדברים עליה‪ ,‬וזהו עמוד התווך‬   ‫	‬                        ‫כדורים (ספירות‪ ,‬גלגלים) המקיפים זה‬
‫של חכמת ה"כלאם"‪ .‬שמע את עניינה‪ :‬הם סבורים‬                                   ‫את זה כגלדי הבצל (לקוסמולוגיה בעולם‬
‫שכל מה שניתן לדמיין – הוא אפשרי מצד השכל‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬שאפשרי מבחינת השכל שכדור הארץ יהפוך‬                                   ‫העתיק‪ ,‬ראו א‪,‬עב‪ ;2-1,‬לתורת ארבעת היסודות‬
‫לגלגל (שמימי) סובב‪ ,‬ושיהפוך הגלגל לכדור הארץ‪.‬‬
‫ולמשל‪ ,‬שינוע כדור (יסוד) האש לעבר המרכז ושינוע‬                              ‫ותנועתם‪ ,‬ראו א‪,‬עב‪ .)7-5,‬כך הוא כל דבר מן‬
‫כדור הארץ לעבר (הגלגל) המקיף‪ ,‬ומקום זה אינו‬                                 ‫המצויים שאנחנו רואים – בדרך זו‪ ,‬כל‬
‫מתאים יותר לגוף זה ממקום אחר‪ ,‬לפי ה"אפשריּות"‬                               ‫מה שניתן לדמיין בזיקה לכל הנבראים‬
‫מצד השכל‪ .‬הם אמרו‪ :‬כך הוא כל דבר מן המצויים‬
‫שאנחנו רואים – היותו של דבר מהם גדול יותר ממה‬                                                       ‫אכן אפשרי‪.‬‬
‫שהוא או קטן יותר‪ ,‬או בתבנית או במקום שונים ממה‬
   361   362   363   364   365   366   367   368   369   370   371