Page 367 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫גע קרפ | "םירבדמ"ה לש דוסיה תוחנה | ‪309‬‬

‫‪ 38‬בהתעלם משאלת התאמת‬ ‫שהוא‪ ,‬כגון שיהיה אדם במידת הר גדול‪ ,‬בעל ראשים‬
‫רבים ופורח באוויר‪ ,‬או שיימצא פיל במידת פשפש‬
‫המציאות להנחתם וכו' – המציאות‬ ‫ופשפש במידת פיל – הם אמרו שכל זה אפשרי מצד‬
‫הנתונה היא רק אפשרות אחת הקיימת‬
‫על פי המנהג שקבע האל ברצונו‪ ,‬ולכן‬ ‫השכל‪ ,‬והאופן הזה של אפשריּות חל בכל העולם‪.‬‬
‫אין להגביל את המציאות האפשרית‬
‫‪ 38‬כל דבר מן הסוג הזה שהניחו‪ ,‬הם אמרו‪ :‬אפשרי שיהיה‬
‫בגלל המציאות הנתונה‪.‬‬ ‫כך וייתכן שיהיה אחרת‪ ,‬ואין היותו של דבר פלוני‬
‫כך מתאים יותר משיהיה אחרת – בהתעלם משאלת‬
‫‪ 39‬שהימצאות שני הפכים במקום‬ ‫התאמת המציאות להנחתם‪ .‬כי המציאות הנוכחית‪ ,‬כך‬
‫אמרו‪ ,‬שיש לה צורות ידועות ומידות מוגדרות ומצבים‬
‫אחד ובעת אחת וכו' – אף על פי‬ ‫מחויבים שאינם משתנים ואינם מתחלפים – היותם כך‬
‫שחכמי הכלאם אינם מגבילים את‬ ‫אינו אלא על דרך המנהג‪ .‬כמו שהסולטאן נוהג שלא‬
‫המציאות‪ ,‬וקובעים את הדמיון כמדד‬ ‫לעבור בשוקי העיר אלא כאשר הוא רוכב‪ ,‬ומעולם לא‬
‫לאפשרויות‪ ,‬הם אינם כופרים בחוק‬ ‫נראה אלא כך – ואין הדבר נמנע מצד השכל שהוא‬
‫היסוד של הלוגיקה‪ ,‬הקובע שאי אפשר‬ ‫ילך ברגליו בעיר‪ ,‬אלא בלי ספק הדבר ייתכן ואפשרי‬
‫לייחס לעצם מסוים תכונות סותרות בו‬ ‫שיתקיים‪ .‬כך אמרו‪ :‬היות הארץ נעה למרכז והאש‬
‫זמנית‪" ,‬חוק אי הסתירה"‪ ,‬כגון שגוף‬ ‫למעלה‪ ,‬או היות האש שורפת והמים מקררים – על דרך‬
‫מסוים הוא חם וקר בעת ובעונה אחת‬ ‫המנהג‪ ,‬ואין מניעה שכלית שישתנה המנהג הזה והאש‬
‫תקרר ותנוע כלפי מטה בעודה אש‪ ,‬וכן שהמים יחממו‬
‫(אפלטון‪ ,‬פוליטיאה ד‪ ;436 ,‬אריסטו‪ ,‬מטפיזיקה‬
‫וינועו כלפי מעלה בעודם מים‪.‬‬
‫‪ .)1005b‬שהיותו של עצם שאין בו אף‬
‫מקרה‪ ...‬נמנע – אין אטום בלא מקרה‪.‬‬ ‫קיומן של הנמנעות במציאות‬
‫ראו לעיל‪ ,‬הנחה ‪ .6‬או מקרה בלא נושא‬
‫לדברי חלקם נמנע – אין מקרה שאינו‬ ‫‪ 39‬על כך בנוי הדבר כולו‪ .‬ויחד עם זאת יש אצלם הסכמה‬
‫חל על עצם‪ .‬אך לא כל חכמי הכלאם‬ ‫כללית שהימצאות שני הפכים במקום אחד ובעת אחת‬
‫מסכימים לזה (ראו לעיל‪ ,‬הנחה ‪ ,6‬פסקה‬ ‫– בטלה‪ ,‬לא תיתכן ואינה אפשרית שכלית‪ .‬כמו כן הם‬
‫‪ ,)23‬מפני שמקצתם סוברים שיש מקרה‬ ‫אומרים שהיותו של עצם שאין בו אף מקרה‪ ,‬או מקרה‬
‫מיוחד‪ ,‬הכיליון המוחלט‪ ,‬שהוא נברא‪,‬‬ ‫בלא נושא לדברי חלקם – נמנע‪ ,‬ובלתי אפשרי שכלית‪.‬‬
‫וכן הם אומרים שהפיכה של עצם למקרה או הפיכה של‬
‫ואינו חל על עצם מסוים‪.‬‬ ‫מקרה לעצם לא ייתכנו‪ ,‬וגם כניסה של גוף לתוך גוף לא‬

‫‪ 40‬נכון הוא שכל הדברים‪ ...‬אלא‬ ‫תיתכן; אלא הם מודים שהם נמנעים שכלית‪.‬‬

‫שהפילוסופים אומרים וכו' – הן‬ ‫‪ 40‬נכון הוא שכל הדברים הבלתי אפשריים שהם מנו –‬
‫חכמי הכלאם הן הפילוסופים מודים‬ ‫אי אפשר כלל להעלותם על הדעת; ומה שהם כינו‬
‫שמה שאפשר להעלות על הדעת הוא‬ ‫אפשריים–ניתןלהעלותםעלהדעת‪.‬אלא שהפילוסופים‬
‫בגדר האפשר‪ ,‬ומה שאי אפשר להעלות‬ ‫אומרים‪" :‬מה שאתם מכנים 'בלתי אפשרי' הרי זה‬
‫אותו על הדעת אינו בגדר האפשר‪.‬‬ ‫משום שאי אפשר לדמיין אותו; ומה שייתכן לדעתכם‪,‬‬
‫אלא שאבן הבוחן לזה הם לדעת‬ ‫הוא אפשרי בדמיון‪ ,‬לא מצד השכל‪ .‬נמצא שבהנחה‬
‫חכמי הכלאם הדמיון או המחשבה‬ ‫הזו אתם בוחנים את המחויב והאפשרי והבלתי אפשרי‬
‫השטחית ("ההיגיון הפשוט הראשוני")‪,‬‬