Page 362 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 362
שצבענו אדום – לא אנחנו הצובעים כלל .אלא האל יצר | 304מורה הנבוכים | חלק א
את הצבע הזה בבגד כאשר בא במגע עם הצבע האדום
שאנחנו אמנם חושבים שעבר אל הבגד אך אין הדבר כך, משמעות לקביעה ש"מקרה א גרם את
לדבריהם ,אלא האל קבע מנהג שהצבע השחור ,לדוגמה, מקרה ב" ,אלא רק "מקרה א התרחש,
אינו מופיע אלא כאשר הבגד בא במגע עם אינדיגו (=ניל ואחריו התרחש מקרה ב" .הניסיון
הצבעים) .השחרות הזו ,שהאל ברא כאשר המושחר בא הנגלה לעינינו בקשרים בין אירועים
במגע עם השחרות ,אינה מתמידה אלא נעלמת מיד, אינו אלא מנהג שהאל מחדש בכל עת,
ונבראת שחרות אחרת .האל גם קבע מנהג שלאחר ולא חוק .אינדיגו – בערבית נילג' ,הלוא
שתיעלם אותה שחרות לא תיברא אדמימות או צהבות הוא ניל ַהַּצָּב ִעים (,)Indigofera tinctoria
ששימש להפקת צבע האינדיגו (צבע בין
אלא שחרות כמותה. כחול לבין ָסגול) .במקום אחר הרמב"ם
מזהה את הנילג' עם הצמח איסטיס
2 4ב) הנחה זו הובילה אותם למסקנה שהדברים שאנחנו ַהַּצָּב ִעים ( ,)Isatis tinctoriaשמפיקים
יודעים כעת – אין הם הידיעות שידענו אתמול ,אלא ממנו צבע כחול כהה (ראו פה"מ כלאיים
ידיעות אלה נעדרו ,ונבראו ידיעות חדשות דוגמתן.
הם אמרו שכך הוא משום שהידיעה היא מקרה .וכך ב,ה).
גם לגבי הנפש ,יתחייב עבור מי שמאמין שהיא מקרה
שתיבראנה לכל בעל נפש מאה אלף נפשות למשל בכל 24שהדברים שאנחנו יודעים כעת
דקה ,כי כידוע לך הזמן מחובר לדעתם מ"עתות" שאינן
וכו' – גם הידיעה היא מקרה ,ועל
ניתנות לחלוקה. כן אינה מתקיימת יותר מהרף עין,
ומתחדשת ברצון האל ,וכן גם לעניין
25ג) לפי ההנחה הזו הם אמרו שכאשר האדם מניע את העט הנפש .לגבי הנפש יתחייב עבור מי
– לא האדם הניעו ,כי התנועה שנוצרה בעט היא מקרה שמאמין שהיא מקרה – כאמור לעיל,
שהאל ברא בעט .וכן תנועת היד שאנו חושבים שהיא בהנחה החמישית ,דוגמה ה ,פסקה .18
מניעה את העט – מקרה שהאל ברא ביד הנעה .האל רק
קבע מנהג שתנועת היד תבוא יחד עם תנועת העט ,לא 25כי המקרה ...אינו עובר מן הנושא
שיש ליד שום השפעה וסיבתיות ביחס לתנועת העט ,כי
שלו – מקרה התנועה שברא האל
המקרה – כך אמרו – אינו עובר מן הנושא שלו. באטומים שהיד מורכבת מהם אינו עובר
לאטומים של העט ,וכדי שינוע העט,
צריכה להיברא תנועה בעט.
הרחבות ועיונים
25ההנחה השישית ,המבטלת את הקשר הסיבתי ,שלדעת אבל לא "זו על יד זו" .אנו רואים למשל שתי תופעות:
חלק מהוגי הדעות היתה מרכז עולמם של חכמי הכלאם רגל בועטת ומיד לאחר מכן כדור באוויר ,אך אין אנו
(א"ש) ,מופיעה באופן אחר בפילוסופיה המודרנית בעיקר רואים את "הקשר" בין התופעות .מכאן לשיטתו הקשר
בהגות של דייויד יּום ( 1776-1711לספירה) ,פילוסוף ההכרחי בין התופעות הוא סובייקטיבי־פסיכולוגי
הנובע מן ההרגל ותו לא .ומכאן מתבקשת מסקנה דומה סקוטי שחקר רבות את מושג הסיבתיות.
לדעתו ,בניגוד לעובדות המוחשיות המופיעות לשיטת חכמי הכלאם :אין הכרח לוגי בחוקיות הניסיון
לפנינו ,את מושג הסיבתיות אין אנו קולטים מן החושים ,ובקביעתו כחוק פיזיקלי טבעי .יּום אף ניסח את "בעיית
אלא מסיקים אותו מן הניסיון .אך הניסיון הוא מטעה ,האינדוקציה" ,השוללת את היכולת לחזות תופעות
כיוון שאנחנו רואים רק את העקיבה של שתי תופעות עתידיות על סמך מאורעות מן העבר.
השפעתה של ביקורתו של יּום על הפילוסופיה בכלל בחלל ובזמן ,אך ההכרח שבקשר הוא תוספת של השכל.
אנחנו רואים בעינינו רק תופעות הבאות "זו אחר זו" ,ועל הפילוסופיה של המדע בפרט ניכרת עד ימינו.
