Page 360 - מורה נבוכים - חלק ראשון
P. 360
| 302מורה הנבוכים | חלק א
ז) לגבי הידיעה יש אצלם מבוכה ,האם היא מקרה ז) הידיעה – ההשכלה בפועל.
המצוי בכל אחד ואחד מהאטומים של המכלול היודע,
או באטום אחד בלבד .משני הדברים נובעים דברים 19זו ראיה לכך שהמקרה הזה קיים
מגונים. במכלול וכו' – כי כשמסתכלים על אבן
האזמרגד בכללותה ,היא נראית ירוקה,
קושיה ותשובתם אבל כששוחקים אותה ומפרידים אותה
לחלקים ,החלקים נראים לבנים ,ונמצא
19הקשו עליהם מכך שאנחנו מוצאים שרוב המחצבים שמקרה הצבע "הירוק" מופיע בכללות
והאבנים הם בעלי צבע עז ,וכאשר הם נשחקים נעלם האבן .בתשובה לכך אמרו :המקרה
הצבע הזה; כי אם נשחק את האזמרגד שצבעו ירוק אינו מתמיד וכו' – לדעתם ,המקרה
עז ,יהפוך לאבק לבן .זו ראיה לכך שהמקרה הזה קיים אינו מתמיד באטום ,ובשעה ששוחקים
במכלול ולא בכל חלקיק ממנו .וברור יותר מזה הוא את האזמרגד ,המקרה "הירוק" אינו שב
שכאשר נחתכים החלקיקים מן החי – אין הם חיים,
והרי זו ראיה שהעניין הזה קיים במכלול ולא בכל לאבן ,ולכן אין קושי על שיטתם.
חלקיק ממנו .בתשובה לכך אמרו :המקרה אינו מתמיד
אלא הוא נברא מחדש תמידית ,כמו שאבאר את דעתם 20בורא את העצם וכו' – הנחה זו
בהנחה הבאה. כוללת ארבעה מרכיבים :א .על כל
עצם (=אטום) חייב לחול מקרה; ב.
ו .אטומיזציה של מאורעות וביטול הקשר הסיבתי האל בורא כל הזמן את העצם ,ובו בזמן
בורא מקרה החל עליו; ג .המקרה חל
ההנחה השישית 20 על העצם רק לרגע (יחידת זמן אחת),
ואין רציפות של המקרה מרגע לרגע;
היא אמירתם שהמקרה אינו מתמיד שתי יחידות זמן. ד .אם לא ייברא מקרה ,יאבד העצם.
עניינה של ההנחה הזו :הם טענו שהאל יתעלה ויתרומם משמעות הדבר שאין חוקיות בטבע,
בורא את העצם ,ובה־בעת הוא בורא בו יחד עם זאת ורק הרצון האלוהי מקיים ומחדש כל
איזה מקרה שהוא חפץ ,בבת אחת .ואין לתאר אותו מקרה ומקרה על כל אטום חומרי בכל
יתעלה כבעל יכולת לברוא עצם בלי מקרה ,כי דבר זה רגע .חלק מהם ,מן המעתזלה – חלק
נמנע .מהותו האמיתית ועניינו של המקרה הם שאין מחכמי ה ֻמ ְע ַּת ִז ַלה (א"ש; ש"מ) או חכמי
הוא מתמיד ולא מתקיים שני פרקי זמן ,כלומר "עתות". המעתזלה ,שהם חלק מחכמי הכלאם
וכך מיד כשנברא המקרה הוא נעלם ואינו מתמיד ,והאל (ש"מ) .אומרים שחלק מהמקרים וכו'
בורא מקרה אחר ממינו .וגם המקרה השני הזה נעלם, – לדעתם ,המרכיב השלישי הנזכר לעיל
ונברא שלישי ממינו ,וכך תמידית כל זמן שהאל רוצה אינו תיאור מוחלט של כלל האטומים,
שיתמיד מין המקרה הזה .ואם ירצה יתעלה לברוא מין כי יש יוצאים מן הכלל ,אך לא ניתן
אחר של מקרה בעצם הזה – יברא; ואם יפסיק לברוא
ולא יברא מקרה – ייעדר העצם הזה .זו דעת חלקם ,והם להבחין בבירור באלו מקרים מדובר.
הרוב ,וזו היא "בריאת המקרים" שהם מחזיקים בה .אך
חלק מהם ,מן ה ֻמ ְעתזלה ,אומרים שחלק מהמקרים
מתמידים משך זמן מסוים וחלק מהם אינם מתמידים
שני פרקי זמן .אין להם בזה כלל להיסמך עליו ולומר:
מין מקרה פלוני מתמיד ומין פלוני אינו מתמיד.
