Page 363 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫גע קרפ | "םירבדמ"ה לש דוסיה תוחנה | ‪305‬‬

‫‪ 26‬אין לדעתם שום גוף שיש לו‬ ‫סיכום ביניים‬

‫פעולה וכו' – הגוף רק נפעל‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ 26‬יש אצלם הסכמה כללית שהבגד הלבן שהושם‬
‫מקבל את המקרה הזמני מאת האל‪,‬‬ ‫ביורת האינדיגו ונצבע – לא האינדיגו השחיר אותו‪,‬‬
‫כי השחרות היא מקרה בגוף האינדיגו‪ ,‬שאינו עובר‬
‫ולעולם אינו משפיע על גוף אחר‪.‬‬ ‫לזולתו‪ .‬אין לדעתם שום גוף שיש לו פעולה‪ ,‬והפו ֵעל‬
‫האחרון הוא האל בלבד‪ ,‬והוא שיצר את השחרות בגוף‬
‫‪ 27‬לגבי מעשי האדם וכו' – אף‬ ‫הבגד כאשר בא במגע עם האינדיגו‪ ,‬כי זה המנהג‬
‫שקבע‪ .‬כללו של דבר‪ :‬אין לומר בכלל שדבר מסוים‬
‫על פי שנראה שכל מעשה של האדם‬ ‫גרם לדבר אחר‪ .‬זוהי דעת רובם המכריע; היה מהם מי‬
‫נעשה ברצונו‪ ,‬האל בורא בכל מעשה‬
‫אנושי ארבעה מקרים‪ :‬הרצון לפעולה‪,‬‬ ‫שהחזיק בדעה שיש סיבתיות‪ ,‬וגינו אותו‪.‬‬
‫היכולת לפעולה‪ ,‬הפעולה עצמה‬
‫ותוצאת הפעולה בגוף הנפעל‪ .‬ואין לה‬ ‫ביטול הבחירה החופשית‬
‫השפעה על העשייה‪ .‬ואילו המעתזלה‬
‫אמרו וכו' – כלומר‪ ,‬רוב חכמי הכלאם‬ ‫‪ 27‬לגבי מעשי האדם יש ביניהם מחלוקת‪ :‬דעת רובם‬
‫סבורים שאין קשר סיבתי בין כוחות‬ ‫והרוב המכריע של האשעריה היא שיחד עם הנעת העט‬
‫נפשיים לבין הפעולה‪ .‬אך הדבר נתון‬ ‫ברא האל ארבעה מקרים שאף לא אחד מהם הוא סיבה‬
‫במחלוקת‪ ,‬ולדעת חכמי המעתזלה אין‬ ‫לאחר‪ ,‬אלא הם מתקיימים בו־זמנית ותו לא‪ .‬המקרה‬
‫צורך שיברא האל את הפעולה עצמה‪,‬‬ ‫הראשון‪ :‬רצוני להניע את העט‪ .‬המקרה השני‪ :‬יכולתי‬
‫מפני שהיא נגזרת מן היכולת‪ ,‬ואין‬ ‫להניע אותו‪ .‬המקרה השלישי‪ :‬עצם התנועה האנושית‪,‬‬
‫במעשה האנושי אלא שלושה מקרים‬ ‫כלומר תנועת היד‪ .‬המקרה הרביעי‪ :‬תנועת העט‪ .‬זאת‬
‫כי לטענתם כשהאדם רוצה משהו‪ ,‬וחושב שהוא עושה‬
‫נבראים‪ :‬הרצון‪ ,‬היכולת והתוצאה‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬נברא לו הרצון ונבראת לו היכולת לעשות מה‬
‫שרצה ונבראת לו העשייה‪ .‬כי אין הוא עושה על ידי‬
‫‪ 28‬עד שיברא בו גם מנוחה – שגם‬ ‫היכולת הנבראת בו‪ ,‬ואין לה השפעה על העשייה‪ .‬ואילו‬
‫ה ֻמעתזלה אמרו שהוא עושה על ידי היכולת הנבראת‬
‫העדר המקרה הוא מקרה נברא‪ ,‬כמו‬ ‫בו‪ .‬ויש מהאשעריה שאמר‪ :‬ליכולת הנבראת יש השפעה‬
‫שיתבאר בהנחה הבאה‪.‬‬
‫כלשהי על העשייה והיא קשורה אליה; וגינו זאת‪.‬‬

‫‪ 28‬הרצון הנברא‪ ,‬לטענת כולם‪ ,‬והיכולת הנבראת וכן‬
‫העשייה הנבראת‪ ,‬לדעת חלקם – כל אלה מקרים‬
‫שאינם מתמידים‪ .‬אלא האל בורא לדעתם בעט תנועה‬
‫אחרי תנועה‪ ,‬כך תמיד כל זמן שהעט נע‪ .‬וכאשר הוא‬
‫נח‪ ,‬אין הוא נח עד שיברא בו גם מנוחה‪ ,‬ואין הוא‬
‫מפסיק לברוא בו מנוחה אחר מנוחה כל זמן שהעט נח‪.‬‬

‫סיכום ולעג‬

‫‪ 29‬נמצא שבכל "עת" מאותן ה"עתות"‪ ,‬דהיינו יחידות‬
‫הזמן הבודדות‪ ,‬האל בורא מקרה בכל פרטי הנמצאים‪– ‬‬
‫מלאך‪ ,‬גלגל וכן הלאה – כך תמיד בכל רגע‪ .‬הם אמרו‬