Page 311 - מורה נבוכים - חלק ראשון

‫חס קרפ | "לכשומו ליכשמ לכש" – לאה ‪,‬הרכהה ןומנגנ | ‪253‬‬

‫‪ 4‬אל תחשוב וכו' – השכל הוא מצע‬ ‫בידיעה בפועל מתקיימת אחדות‬

‫(כעין לוח) לידיעות‪ ,‬ובלעדיהן אינו ולא‬ ‫‪ 4‬אל תחשוב אם כן שהשכל בפועל הוא דבר־מה מצוי‬
‫כלום (אין לוח!)‪ ,‬וכשמושכלות ידיעות‪,‬‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬בנפרד מן ההשגה‪ ,‬וההשגה היא עניין אחר‪.‬‬
‫הוא הידיעות עצמן‪ .‬כלומר‪ ,‬אמירתנו‬ ‫אלא עצם השכל ואמיתתו הוא השגה‪ .‬על כן כשתניח‬
‫שהשכל הוא מצע נועדה רק לסייע לנו‬ ‫ׂשכל המצוי בפועל – הוא ההשגה של מה שנתפס‬
‫בהבנת התהליך היוצא מגדר אפשרות‬ ‫שכלית‪ ,‬וזה ברור מאוד למי שהשתדל בעיונים מעין‬
‫בכוח למימוש בפועל‪ .‬לשכל אין טבע‬ ‫זה‪ .‬התברר לך אם כן שפועלו של השכל‪ ,‬שהוא השגתו‪,‬‬
‫בפני עצמו‪ ,‬אלא רק טבע המושאים‬ ‫הם אמיתתו ועצמותו‪ .‬נמצא שהדבר שבו הופשטה‬
‫שלו בזמן חשיבתם (פ"ג‪ ,‬מיסטיקה עמ'‬ ‫צורת פיסת העץ והושגה‪ ,‬שהוא השכל – הוא המשכיל‪.‬‬
‫‪ .)88-87‬מהות האדם (=הסובייקט‬ ‫כי השכל הזה בעצמו הוא אשר הפשיט את הצורה‬
‫המשכיל בלשון ימינו) אינה אלא פעולת‬ ‫והשיג אותה‪ ,‬וזה הוא פועלו‪ ,‬שבגללו נאמר עליו שהוא‬
‫ההשכלה של השכל‪ ,‬והיא גם עצם הידע‬ ‫משכיל‪ .‬ופועלו הוא עצמותו‪ ,‬ואין למה שהנחנו שהוא‬

‫הידוע לו (=האובייקט המושכל)‪.‬‬ ‫שכל בפועל אלא צורת אותה פיסת העץ‪.‬‬

‫‪ 5‬השכל ההיולי – שכל ראשוני‪,‬‬ ‫‪ 5‬התבאר אם כן שכאשר השכל קיים בפועל‪ ,‬השכל הוא‬
‫הדבר המושכל‪ .‬והתבאר שפועלו של כל שכל‪ ,‬שהוא‬
‫שכל שבכוח‪ ,‬שכל שבפוטנציה (נגזר‬ ‫היותו משכיל – הוא עצמותו‪ .‬ואם כן השכל והמשכיל‬
‫מן המונח היווני ‪ = hyle‬חומר)‪.‬‬ ‫והמושכל הם דבר אחד בעצמו תמיד בכל מה שמשכיל‬
‫אך כשתצא לפועל‪ ...‬אזי הצורה‬ ‫בפועל‪ .‬אך כשמניחים שהוא בכוח‪ ,‬הוא שני דברים‬
‫המושכלת תהיה אותו השכל – השכל‬ ‫בהכרח‪ :‬השכל בכוח‪ ,‬והדבר המושכל בכוח‪ .‬כאילו‬
‫יוצא מן הכוח אל הפועל רק כשהוא‬ ‫אמרת‪ :‬השכל ההיולי הזה שבראובן הוא שכל בכוח‪,‬‬
‫משכיל‪ ,‬כשהוא משכיל את מהותו‬ ‫וכן אותה פיסת עץ היא מושכלת בכוח – והם שני‬
‫של העצם המושג‪ ,‬ואינו מצע בעל‬ ‫דברים בלי ספק‪ .‬אך כשתצא לפועל ותגיע צורת פיסת‬
‫קיום עצמאי‪ .‬וראוי להבהיר שאין‬ ‫העץ להיות מושכלת בפועל‪ ,‬אזי הצורה המושכלת‬
‫כוונתו לומר שהאדם מתלכד עם העצם‬ ‫תהיה אותו השכל‪ .‬ובשכל הזה בעצמו‪ ,‬שהוא שכל‬
‫החומרי‪ ,‬מפני שהאדם אינו נעשה פיסת‬ ‫בפועל‪ ,‬הופשטה והושכלה‪ .‬כי כל מה שיש לו פו ַעל‬
‫עץ‪ ,‬ופיסת העץ אינה נעשית אדם‪ ,‬אלא‬
‫מהותו של האדם מאוחדת עם הרעיון‬ ‫מצוי‪ ,‬הרי הוא מצוי בפו ַעל‪.‬‬
‫המופשט שבמחשבתו (פ"ג‪ ,‬מיסטיקה‪,‬‬
‫עמ' ‪ .)88-87‬כי כל מה שיש לו פו ַעל‬ ‫‪ 6‬אם כן כל שכל בכוח ומושכל בכוח הם שניים‪ .‬וכל מה‬
‫מצוי‪ ,‬הרי הוא מצוי בפו ַעל – כל מה‬ ‫שהוא בכוח – יש הכרח בנושא שעליו נישא אותו הכוח‪,‬‬
‫שיש לו במציאות פעולה הוא ממומש‪,‬‬ ‫כמו האדם לדוגמה‪ .‬נמצא שיש כאן שלושה דברים‪:‬‬
‫כלומר אי אפשר לומר שהשכל בכוח‬ ‫א)האדם הנושא אותו הכוח – שהוא המשכיל בכוח;‬
‫הוא המבצע את פעולת ההשכלה‪ ,‬מפני‬ ‫ב)ואותו הכוח – שהוא השכל בכוח; ג)והדבר המעותד‬
‫שעצם פעולת ההשכלה היא המגדירה‬ ‫להיתפס שכלית – שהוא המושכל בכוח‪ .‬ובדוגמה‬
‫הזו‪ ,‬כאילו אמרת‪ :‬האדם‪ ,‬והשכל ההיולי‪ ,‬וצורת פיסת‬
‫את השכל כשכל בפועל (נרבוני)‪.‬‬ ‫העץ; והם שלושה עניינים מובחנים‪ .‬וכשיגיע השכל‬
‫לפועל‪ ,‬ייעשו שלושת העניינים לאחד‪ .‬לא תמצא‬
‫‪ 6‬הרמב"ם חוזר על ההסברים בצורות‬

‫אחדות כדי לחזק את הבנת הקורא‪.‬‬